אני מנצל הזדמנות זו להסביר עצמי שוב
אני בן אדם פתוח האומר תמיד מה שהוא חושב אני יודע שלא תמיד זה חכם אך מה לעשות, זה אני, שילמתי, משלם ואשלם את התשלום של אופי זה כל חיי. חברי הטובים מכירים אותי ומקבלים אותי כמו שאני (יש לי גם צדדים חיובים). לגבי יחסי עם יעלי הם התחילו ברגל שמאל מיום הראשון להצטרפותי כנראה שמשהו בי, מאיים על שלטונה המוחלט בפורום בוא נגיד בעדינות, אני לא מתלהב מאופן ניהולה של פורום אנשים מבוגרים בגילנו. שוחחתי איתה בטלפון על מספר נושאים ודעותיה מאד לא היו מקובלות עלי. אך, החברה מאד מצאו חן בעיני,וידעתי שאוכל לתרום מניססיוני ומכישורי להתפתחות הפורום. לפגישה הקודמת לא הגעתי בגלל אי תשומת לב (לדבריה) של יעלי הפגישה השניה היתה גם בסכנה בגלל אי הבנה (לדבריה) של יעלי הבוקר ב-06:33 פתחתי את הפורום - ב-3 הקשרים ליום השואה ובימבו צרפה גם את בירכת בוקר טוב המסורתית שלה. אחרי 07:30 התקשרתי שוב, והופתעתי לא לראות את קישורי ובמקום זה מסר של יעלי אל הפורום. נןסף על כל זה היה לי אירוע פרטי שהעלה לי את לחץ הדם ואת סף הרגישות שלי לשחקים באותו רגע היתי משוכנע שיעלי עשתה מה שעשתה בזדון, וכל התסכול שלי התפרץ החוצה הדבר הגרוע הוא שלאחר שאתה מוציא מסר, אין לך כל אפשרות לבטלו או להחזירו אני בדרך כלל אדם נוח לבריאות, אך עם פתיל קצר מאד, שנדלק מייד אך כמו שנדלק מהר נכבה עוד יותר מהר. אם בזמן זה היתה מופיעה איזה הערת התנצלות או רמז על טעות מצידה של יעלי, יכול להיות שהכל היה עובר לסדר היום. אך במקום זה , קיבלתי כל מיני עקיצות לא כל כך עדינות מחברי הפורום על פגיעתי ב"מריה" הקדושה. מה גם שעד עתה אינני משוכנע שהיתה פה טעות לא , אינני יכול לשכוח הכל ולעבור לסדר היום, אפילו שאני מאד רוצה להשאר איתכם, אך למרבה הפלא , אני מאד פגוע מכל המילים "היפות" שנפלו עלי - איך אומרים, חברים מכירים בעת צרה אני חייב לקחת פסק זמן ולחשוב אמשיך להכנס לפורום ולהתענג עליו אך רק בצורה פסיבית אני תיקווה שבאחד הימים אחזור אם, כמובן, תרצו אז לקבל אותי דרך אגב, עד רגע זה לא שמעתי מיעלי התנצלות על עגמת הנפש שגרמה לי וגם לא מילה על טעותה הבוקר - מה יש, אנחנו עוסקים פה בבני אדם שיש להם נשמה ועלולים להפגע מחוסר תשומת לב. יעלי ציינה בפורום שלשמחתה יש גם שפויים - (ולא רק לא שפויים כמוני)-תוספת שלי. אז אני מאחל לכל השפויים רק טוב
