צהר"ם טובים לכולם|
שעת הצהריים ואצלי בעבודה עורכים ארוחה חגיגית לכבוד החג. אני לא הולכת לשבת עם כולם. הבאתי בשבילי מחדר האוכל שלנו קצת מכל דבר. לא יכולה ולא רוצה לראות אנשים שמחים. לא רוצה להשתתף בחגיגות גדולות. מאותו היום השחור בחיי כאשר גילו את המחלה לענת אור שלי הרצון לחיים נעלם. אבל אני ממשיכה ללא מטרה מוגדרת. לא כפי שהיה פעם. היו תוכניות והמון חלומות. עכשיו ישנה בקשה מתמדת לחלום את בת האהובה שלי, לגעת בה, לדבר איתה, לנשק ולחבק חזק-חזק עד דמעות. חגיגות החיים הסתיימו. הן לעולם לא יהיו אמיתיות. מאחלת לכולנו כולל בני המשפחה האהובים להחזיק מעמד. מפני שכוחות שלנו נעלמים לאט-לאט. אמא של ענת אור
מלאכית מקסימה ומיוחדת 06.05.1980-21.02.2007
שעת הצהריים ואצלי בעבודה עורכים ארוחה חגיגית לכבוד החג. אני לא הולכת לשבת עם כולם. הבאתי בשבילי מחדר האוכל שלנו קצת מכל דבר. לא יכולה ולא רוצה לראות אנשים שמחים. לא רוצה להשתתף בחגיגות גדולות. מאותו היום השחור בחיי כאשר גילו את המחלה לענת אור שלי הרצון לחיים נעלם. אבל אני ממשיכה ללא מטרה מוגדרת. לא כפי שהיה פעם. היו תוכניות והמון חלומות. עכשיו ישנה בקשה מתמדת לחלום את בת האהובה שלי, לגעת בה, לדבר איתה, לנשק ולחבק חזק-חזק עד דמעות. חגיגות החיים הסתיימו. הן לעולם לא יהיו אמיתיות. מאחלת לכולנו כולל בני המשפחה האהובים להחזיק מעמד. מפני שכוחות שלנו נעלמים לאט-לאט. אמא של ענת אור