היום שמעתי סיפור ממישהו שאימץ ילד.
הוא סיפר איך הוא הגיע לבית היתומים היו שם כאלפים חמש מאות יתומים. אף אחד מהם לא בכה בקול ולא הרעיש. היה שקט כמו בבית קברות. הילדים למדו שלא ניגשים אליהם אם הם בוכים בלאו הכי. גמלו אותם מחיתולים לא בהדרגה, ולא בהתאם לכל ילד, אלא בבת אחת. 4 פעמים ביום הושיבו אותם על מעין פיילה שמכאיבה לישבן, והם פשוט ישבו שם ודמעות יורדות מעיניהם בשקט עד שיצא להם. הוא סיפר שכשרק הגיע הילד, הוא שם לו טיטולים, וכל פעם שהיה לו קקי והוא בא להחליף לו טיטול, הילד היה בהיסטריה, כי הוא חשב שהוא עומד להעניש אותו על זה שהוא עשה קקי שלא בסיר. הוא סיפר שרחצו את הילד לכבוד העזיבה, ושהמים הפכו להיות חומים מרוב הלכלוך שהוא היה שרוי בו. הוא סיפר איך הילד נכנס להיסטריה כשרק התקרבו אליו, וכשניסו להרים אותו ולחבק אותו כדי להרגיע אותו, זה רק הבהיל אותו יותר. כל כך הרבה ילדים חיים מחכים היום לאימוץ ברחבי העולם. ואין מספיק אנשים שיאמצו אותם.
הוא סיפר איך הוא הגיע לבית היתומים היו שם כאלפים חמש מאות יתומים. אף אחד מהם לא בכה בקול ולא הרעיש. היה שקט כמו בבית קברות. הילדים למדו שלא ניגשים אליהם אם הם בוכים בלאו הכי. גמלו אותם מחיתולים לא בהדרגה, ולא בהתאם לכל ילד, אלא בבת אחת. 4 פעמים ביום הושיבו אותם על מעין פיילה שמכאיבה לישבן, והם פשוט ישבו שם ודמעות יורדות מעיניהם בשקט עד שיצא להם. הוא סיפר שכשרק הגיע הילד, הוא שם לו טיטולים, וכל פעם שהיה לו קקי והוא בא להחליף לו טיטול, הילד היה בהיסטריה, כי הוא חשב שהוא עומד להעניש אותו על זה שהוא עשה קקי שלא בסיר. הוא סיפר שרחצו את הילד לכבוד העזיבה, ושהמים הפכו להיות חומים מרוב הלכלוך שהוא היה שרוי בו. הוא סיפר איך הילד נכנס להיסטריה כשרק התקרבו אליו, וכשניסו להרים אותו ולחבק אותו כדי להרגיע אותו, זה רק הבהיל אותו יותר. כל כך הרבה ילדים חיים מחכים היום לאימוץ ברחבי העולם. ואין מספיק אנשים שיאמצו אותם.