אלוקים רוצה שיהיה לנו טוב
1. אתה צודק שאלוקים לא צריך כלום מאף אחד אבל יש דבר אחד ויחיד שהוא רוצה מאיתנו והדבר הזה מיועד בשבילנו, כי הוא רוצה בטובתנו, הדבר הזה הוא שנקיים את מצוותיו. המצוות אולי נראות כמגבלות אבל בתכלס הן מביאות המון אור לחיים, מעניקות משמעות לחיים, נותנות לנו כל כך הרבה טוב לחיים, ובנוסף לכל עוזרות לנו להגיע לעולם שכולו טוב העולם הבא. אנחנו הבנים של ה' וכמו שאבא לפעמים יגיד לבן לעשות דברים מסוימים כי הוא רוצה בטובתנו, כך גם ה' אומר לנו לעשות דברים מסוימים שהם לטובתנו ואם לא נעשה אותם הרי שנהיה כפויי טובה. כי לא מספיק שהוא עוש לנו כל כך הרבה דברים טובים ועוד בלי שאנחנו נחזיר לו דבר וחצי דבר, האם לא נוכל לקיים כמה מצוות שהוא ציוה אותנו ועוד שזה לטובתנו?. 2. לגבי הנקודה השניה- זה באמת נקודה מענינת . אתה צודק שאלוקים יכול לברוא אותנו מושלמים ויש סיבה לכך שה' ברא גם את יצר הרע. כל מצוה שאלוקים ציוה מאיתנו היא מצוה שכל בן אדם יכול לקיים כי אם לא אז זה לא היה צודק שיהיה עונש, וה' עושה הכל ביושר ובצדק מוחלט. יש דברים שלא נצטוינו עליהם והם מיועדים לאנשים חסידים שמוסיפים על עצמם. וכל המוסיף הרי זה משובח. אלוקים נתן לנו את הבחירה החופשית, האדם צריך להחליט במה הוא בוחר- בטוב או ברע. כל חיי האדם מתנהלת "מלחמה" בין יצר הטוב ליצר הרע והאדם מחליט מי ינצח. אם האדם כובש את יצר הרע שלו ומתגבר עליו אז הוא זוכה לבחור בטוב ונאמר "איזהו גיבור הכובש את יצרו". אנחנו ירדנו לעולם הזה כדי שנאסוף מצוות וזכויות שבאמצעותם ניכנס לגן עדן, והרי רק ככה יודעים להעריך דברים- כאשר מתאמצים בעבורם. אם לא היה בנו יצר הרע אז לא היינו צריכים בכלל להתאמץ אבל ברגע שאנחנו מתאמצים ומצליחים לנצח את יצר הרע אז אנחנו בהחלט ראויים לשכר. וכל אחד יכול להצליח לגבור על היצר. לגבי הרופא- אלוקים בעצם אומר לנו מה יהיה הטוב בשבילנו. האם אנחנו רוצים להיות כמו חיות שאין להם מגבלות ועושות מה שהם רוצות או שאנחנו רוצים להיות במדרגה יותר עליונה- להיות בני אדם שיודעים להציב לעצמם גבולות, שיודעים להתגבר על היצרים שלהם. ואז יוצא ככה שזה כמו שהרופא מיעץ ואומר אם תיקח את התרופה אז אתה תהיה בריא ואם לא- אז אתה תמות חלילה. אלוקים אוהב אותנו ורוצה בנו ולא רוצה שיהיה לנו רע, והוא אומר לנו- אתם יכולים לבחור מה שאתם רוצים בטוב או ברע, אך תזכרו- יש תוצאה. גם כאשר הוא מעניש אותנו זה לא מתוך רגשות רצון לנקמה או משהו כזה, אלא אותו עונש הוא בעצם לטובת אותו אדם. כדי לזכך ולנקות את נשמת אותו אדם. יש פסוק שאומר שה' אינו חפץ במות הרשע אלא בשובו מרשעו וחיה. הבעיה היא שיש לצערנו אנשים שנותנים להם כל כך הרבה הזדמנויות לשוב והם בכל זאת לא חוזרים בתשובה. ה' נותן עוד יום ועוד יום ועוד יום ומחכה- אולי עכשיו הוא ישוב ויזכך את נשמתו. אך אותו אדם ממשיך בשרירות ליבו והוא לא שב. וכמה כבר אפשר לחכות ולהמתין. נשמת האדם עולה לשמים ואז היא צריכה לתת דין וחשבון על מעשיה ובודקים בשמים אם אכן ראוי לאותו אדם לקבל שכר כל כך גדול או שמא אותו אדם נהג בצורה לא ראויה ולכן מן הצדק שהוא יקבל עונש, כי הרי כמו שמקבלים שכר אפילו על מצוה הכי קטנה, הרי שלפי מידת הדין והצדק- חייב לקבל עונש על העבירות והחטאים וה' נוהג גם במידת הרחמים אך גם במידת הצדק והדין. אומנם נכון שיש דברים מסומים שאנחנו לא יודעים מה הסיבה שיש לעשותם אבל אם אנחנו נדע שהקדוש ברוך הוא רוצה בטובתנו וגם אם יש משהו שנראה לנו ללא סיבה הרי ודאי לא סתם ה' ציוה על כך ועצם זה שאין לכך סיבה ואנחנו בכל זאת נקיים, זה יראה על נאמנותנו כלפי ה', אנחנו לא חוקרים ושואלים אלא עושים פשוט כי הוא ציוה ואנחנו סומכים עליו שזה בטוח לטובתנו שהרי הוא רוצה בנו ואיכפת לו מאיתנו והוא מלא בטוב. ב. אלוקים נתן לנו את התורה שבכתב ואת התורה שבעל פה והוא נתן רשות לחכמי התורה לפסוק הלכות שגם הן על בסיס התורה (שבכתב ושבעל פה)"ועשיתם משמרת למשמרתי". הדוגמא עם הגוי שעושה טחינה- אם אני לא טועה המקור לאיסור מופיע בתורה שבעל פה. ברגע שהאדם מכניס לפיו אוכל כזה הרי שהוא מטמא את גופו, הוא מכניס מאכל שאסור לאוכלו. שמעתי גם שאומרים שמאכל לא כשר הוא לא כל כך בריא אבל גם אם הוא היה בריא- הרי אנחנו בני מלכים, העם הנבחר, אנחנו כמו נסיכים ולכן אנחנו צריכים לנהוג בהתאם. וכמו שנסיך לא יאכל כל דבר ויהיו לו לבוש מיוחד וכדומה כך גם אנו. יש עוד הרבה להרחיב בנושא הזה, אפשר גם לעיין בספר החינוך ששם כתוב על כל מצוה מהו השורש והסיבה לאותה מצוה. אומנם נכון שכשמספרים לדוגמא על חטא שחטאו עם ישראל ואז ה' צריך להעניש אותם אז כתוב שה' כעס, חרה אפו, אבל בעצם לאלוקים אין תכונות- אין לו גוף ודמות הגוף. כאשר כתוב שהוא כעס זה רק כדי שאנחנו נוכל להבין את המהלכים שהוא עושה, כאשר הוא מעניש זה לא בגלל שהוא רוצה להעניש, הוא רוצה שיהיה לנו טוב. כשנחרב בית המקדש ועם ישראל יצא לגלות, ה' עשה זאת לא מרצון, הוא שלח נביאים שיוכיחו את בני ישראל, הם הזהירו אותםן על העונש העלול לבוא, ניסו להניאם ממעשיהם הרעים, אך עם ישראל המשיך בשלו ולא הקשיב לתוכחות. ואז, הרי אם הם עושים כל כך הרבה דברים רעים חייב להענישם ולהוציאם לגלות וזה לפי מידת הצדק בדיוק כמו שמכניסים גנב לכלא, "חושך שבטו שונא בנו". ה' נוהג איתנו ברחמים ונותן לנו אפשרות לחזור בתשובה וגם לא מעניש מיד וגם העונש הוא לא עד לכלה, כל אלה דברים שלפי הדין הם לא אמורים להיות אבל לה' יש גם את מידת הרחמים והוא מרחם על ברואיו. אם מישהו אכל משהו שאסור לאכול בלי לדעת הוא יצטרך להיענש כי הוא לא ניזהר מספיק, (אבל העונש יהיה פחות חמור מאשר אדם שאכל עם ידיעה (אם אני לא טועה מי שאכל במזיד אז העונש שלו הוא כרת, אבל לא בטוח, יתכן שזה תלוי גם באיזה אוכל מדובר)) אלוקים באמת מפיץ שמחה ואהבה בלי גבול, אתה צודק. אנחנו יכולים לדבר איתו, לספר לו על מה שעובר עלינו, אפילו לבכות לפניו, והוא מקשיב לנו. הוא היחד שיכול להבין אותנו, האנשים לא יכולים אז גם אם מישהו לא שם לב אלינו אנחו לא צריכים ליפול ביאוש כי העיקר שהוא יתברך מבין אותנו והוא רוצה בנו והוא אוהב אותנו ואיכפת לו ממנו והוא דואג לנו ומיחס ואוהב אותנו. יש גם משפט שאומר ,מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד", אלוקים רוצה שנהיה שמחים ושיהיה לנו טוב, יש גם כל מיני ספרים שכתבו רבנים ויש שם הסבר על מידת השמחה, איך אפשר להיות בשמחה תמיד וכו'. בקיצור- אלוקים באמת טוב כל כך. באהבת ישראל ננצח, צו השעה- אהבת חינם. חייך אחי, אתה יהודי.
