צוואה או עם מי נשאיר את הילדים
בחיים שלי לא הייתי חושבת שאני צריכה צוואה - עד שאחותי שגרה בארה"ב הגיעה לפסח לארץ עם רשימת נכסים וניגשה לעו"ד להכין אחת כזאת. לדבריה - בארה"ב אם ההורים מתים ללא צוואה המדינה שוכרת עבור הילדים עו"ד ש"מגלח" את הירושה של הילדים עד שהוא מוצא להם אפוטרופוס מתאים, על מנת למנוע מצב כזה היא ובעלה ערכו צוואה. ואז עלתה השאלה - עם מי ישארו הילדים שלה??? כמובן שאני אמרתי שאני רוצה אותם אם ח"ו משהו קורה... ואז חשבתי מה יקרה אם לי ולבעלי יקרה משהו - מה אני אעשה עם הילדים שלי??? בארץ שלנו הסיכוי שמשהו יקרה גדול יותר מבארה"ב. לאחותי יש רק שתי בנות - לי יש 4 ילדים - להוסיף עוד שתים לתוך הלבגן של 4 זה באמת לא נורא... אבל מי יקח אליו 4 ילדים??? חמי וחמותי מבוגרים הם לא יהיו מסוגלים. הורי יחסית צעירים - אבל האם הם יסתדרו עם 4 ילדים? יש לי אחות קטנה רווקה - אולי היא? אולי אחותי בארה"ב ?? ומה עם גיסתי וגיסי - אולי הם...??? בקיצור - השאלה של מי יאהב את הילדים שלי יותר - מי יאהב אותם כמוני עולה ומאוד מטרידה. לאור המצב שלנו בארץ אני חושבת שיש לדון בדברים הללו הקול - ואם יש משפחה מתוסבכת אז גם לרשום את הדברים - ואחרי שאחותי עשתה צוואה אני מתחילה לחשוב שזה לא רעיון כל כך רע. בצוואה של אחותי הרכוש שלהם (דירה וחשבון בנק) מופקד בקרן נאמנות לילדים עד שיהיו בגיל 18, ז"א מי שלוקח את הילדים לא מקבל את הרכוש... ככה היא טוענת שהיא בטוחה שמי שמוכן לקחת אותם עושה זאת מאהבה ולא מתאוות בצע...
בחיים שלי לא הייתי חושבת שאני צריכה צוואה - עד שאחותי שגרה בארה"ב הגיעה לפסח לארץ עם רשימת נכסים וניגשה לעו"ד להכין אחת כזאת. לדבריה - בארה"ב אם ההורים מתים ללא צוואה המדינה שוכרת עבור הילדים עו"ד ש"מגלח" את הירושה של הילדים עד שהוא מוצא להם אפוטרופוס מתאים, על מנת למנוע מצב כזה היא ובעלה ערכו צוואה. ואז עלתה השאלה - עם מי ישארו הילדים שלה??? כמובן שאני אמרתי שאני רוצה אותם אם ח"ו משהו קורה... ואז חשבתי מה יקרה אם לי ולבעלי יקרה משהו - מה אני אעשה עם הילדים שלי??? בארץ שלנו הסיכוי שמשהו יקרה גדול יותר מבארה"ב. לאחותי יש רק שתי בנות - לי יש 4 ילדים - להוסיף עוד שתים לתוך הלבגן של 4 זה באמת לא נורא... אבל מי יקח אליו 4 ילדים??? חמי וחמותי מבוגרים הם לא יהיו מסוגלים. הורי יחסית צעירים - אבל האם הם יסתדרו עם 4 ילדים? יש לי אחות קטנה רווקה - אולי היא? אולי אחותי בארה"ב ?? ומה עם גיסתי וגיסי - אולי הם...??? בקיצור - השאלה של מי יאהב את הילדים שלי יותר - מי יאהב אותם כמוני עולה ומאוד מטרידה. לאור המצב שלנו בארץ אני חושבת שיש לדון בדברים הללו הקול - ואם יש משפחה מתוסבכת אז גם לרשום את הדברים - ואחרי שאחותי עשתה צוואה אני מתחילה לחשוב שזה לא רעיון כל כך רע. בצוואה של אחותי הרכוש שלהם (דירה וחשבון בנק) מופקד בקרן נאמנות לילדים עד שיהיו בגיל 18, ז"א מי שלוקח את הילדים לא מקבל את הרכוש... ככה היא טוענת שהיא בטוחה שמי שמוכן לקחת אותם עושה זאת מאהבה ולא מתאוות בצע...