סוף הרומן בין גבי לדניס
´תודה גבי. הוא הביט בדניס בהפתעה, כמו לא ציפה פתאום שהשתיקה תופר. ´על מה?´ ´על כל הערב המושלם, , עלייך´ גבי הביט בה, שותה את תווי פנייה בענייו, מעביר את ידו על זימיה, על קשקשיה החלקים. דניס הסמיקה תחת מבטו והוא הביט בהשתאות על פנייה ההופכות אדומות,. גבי חייך אליה ´כמה זמן חיכיתי לעשות את זה´ דניס הופתעה, מכל המשפטים שיכל להגיד לא עלה בדעתה שיגיד את המשפט הזה ´אתה חיכית?, למה?´ גבי קם לפתע, מושך אותה אליו ´בואי, כבר מאוחר, צריך ללכת הביתה´ רויטל הביטה בו ובלי להוסיף דבר התרוממה אחריו ופנתה א תו לכיוון הבית. גבי החליט לקחת את הדרך הארוכה יותר הביתה, דרך החווה של דניס הרגיש רע על הנטישה שלו והחליט שאם יהיה אור בחדר שלה הוא ייכנס למרות השעה המאוחרת, לא היה לו מושג מה הוא הולך להגיד לדניס אבל ידע שהוא חייב לעשות את זה. דניס נשכבה על הספה במרפסת של החווה, עייפה מהניסיון לשלוט בדמעותיה והביטה בשמיים מלאיי כוכבים, נזכרת כמה תקוות היו לה כשהערב התחיל, כמה תקוות היו לה מאותו יום שדניס הזמין אותה לבלות אתו. יודעת שהיא אוהבת אותו כל כך שכל התקוות שהיו לה, כל המחשבות שאולי הערב יגיד לה שגם הוא מרגיש אלייה משהו - כל זה התנפץ בה בכאב נוראי. גבי עבר ליד החווה של דניס וראה אותה ישנה בספה בחוץ ליבו התחיל לפעום חזק יותר ככל שהתקרב אליה, הוא ניסה לנשום עמוק ולשלוט בעצמו אבל כל מה שרצה זה להרגיש אותה שוב קרוב אליו, הוא נעמד לידה, מביט בה בשנתה מבחין שבכתה וליבו התכווץ בתוכו. הוא התיישב לידה מרים את ראשה ומניח אותו על ברכיו, פרס את הג´קט שלו מעלייה כשמיכה והביט בשמיים ובכוכבים שזהרו. לפנות בוקר, כתמיד התעוררה דניס מופתעת לראות שנרדמה בספה, מחייכת לעצמה ומשחזרת את החלום שחלמה על כך שאיתמר בא ואומר לה שהוא אוהב אותה וגם היא מתוודה על אהבתה אליו. אז גם נזכרה באירועי הערב והחיוך נמחה מעל פנייה. לפתע ראתה שגבי שם, נרדם כשראשו שעון על הספה והיא מכוסת בג´קט שלו. היא קפצה ממקומה וגבי התעורר. ´בוקר טוב´ הוא לחש לה. ´בוקר טוב, מה אתה עושה פה? מתי באת?´ המחשבות הסתחררו לה בראש והיא התיישבה. ´את לא זוכרת שהגעתי בלילה?´ היא הנהנה בראשה בשלילה, גרונה חנוק גבי הביט בה פתאום הבין שכל הלילה שעבר, כל האושר שלו, היה מזויף, הוא התרומם ואמר ´סליחה, זו הייתה טעות שלי´ הוא הביט בענייה הנפוחות מהבכי, הושיב אותה בספה והתיישב לרגליה ענייו מביטות בענייה ואמר. דניס אני כל כך מצטער, חשבתי שיש לנו עתיד ביחד, רציתי אותך כך למרות שחברי הירוקים לחצו עלי למצוא מישהי אחרת. אבל עכשיו אין לי ברירה. לבי נשבר בקרבי, אבי אני מוכרח להפסיק את הקשר. הסתבכתי עד מעל הראש. הבטחתי לכולם שאעמוד במילה שלי ואפסיק לצאת אתך. הבעיה היא שאני לא מסוגל לחשוב שאת תהיי פה כל כך קרוב אלי ולא אראה אותך. גבי השפיל את עיניו למטה, מנגב בכף ידו את דמעותיו. אני שולח אותך לטיול ארוך לקפריסין. את לא תהי לבד, יש שם המון דגים צעירים בני גילך ואני בטוח שתישכחי אותי במהרה. דניס הסתכלה עליו מהורהרת, מוחה את דמעותיה בידה האחת. אתה יודע גבי, אמרה בלחש. כל החברים שלי לא האמנו שהקשר בנינו ימשך. הם אמרו לי שתזרוק אותי בשביל איזה כריש נדל"ן. אבל אני סירבתי להאמין. אהבתי אותך ורציתי להיות בקרבתך. כנראה שטעיתי. והם בכל זאת צדקו. אני שמחה שזה נגמר עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מידי. אל תדאג אני לא מתכוונת להישאר כאן זמן רב. בעוד שבועיים אני עוזבת, אבל אני משאירה לך את כל החברים שלי פה בחווה. וזו הנקמה שלי. אני יודעת שאתה אוהב אותי ותגיע כל יום לחוף לחפש אותי. תאמץ את עינייך בחיפושים אחרי, אבל אני כבר אהיה רחוק מכאן. ולבך ידאב. דניס התרוממה, יישרה את שמלתה בידה ונכנסה לחווה, תוך שהיא סוגרת אחריה בחרש את דלת הכניסה. גבי נותר על המרפסת, דמעות זולגות על פניו. מבטו תוהה אל הים. |סוף|