"זמן אימא"
שלום רב אורטל, אני מצטרפת לתגובתה של נעם ומשיכה את הקו שלה. מה בעצם אומרת לך בתך? אני אוהבת אותך, זקוקה לך, ורוצה להיות איתך יותר. אני מציעה לך לנסות למצוא זמן אחת לשבוע באופן קבוע, ולהציע לבת שלך מפגש שבועי איתך. זה יהיה זמן שלך ושלה בו תוכלו להיות יחד, לדבר, לעשות הליכה משותפת, לבשל יחד, לשמוע מוסיקה וכל עניין אחר שיתאים לשתיכן. אני מאמינה שהצעה זו תתקבל בברכה על ידי בתך. היא תבין שגם את מעוניינת להיות איתה, שאכפת לך מרגשותיה, שהיא חשובה לך ואת תשמחי להתארגן ולמצוא לכן "זמן טוב" יחד. הבת תזכה בתחושת שייכות, בהתייחסות אישית, ערכה יעלה בעיניה מאחר והיא תבין שיש לה מקום וערך אצלך. וכך תתפנה לעיסוקיה, תמשיך לתפקד כבת וכתלמידה טובה ולא תהיה עסוקה בעצמה ובחיפוש אחרייך. את תהיי לה באופן שוטף, מיוזמתך, יהיה זמן קבוע שלו היא תוכל לצפות בביטחון ובשלווה. מה דעתך? עינת גבע, יועצת משפחתית מטעם מכון אדלר.
