צופה מהצד

צופה מהצד

חצות. היא שוכבת במיטתה, בוהה בתקרה והזמן חולף, החיים עוברים לנגד עיניה, היא מבחינה בהם, יודעת שהם שם במרחק פסיעה ממנה אך לא באמת חווה אותם במלוא עוצמתם. היא מתבוננת כצופה מהצד בעולם הסובב אותה ובוחנת אותו מכל זווית אפשרית, מנסה ללמוד אותו כתלמידה מצטיינת. האנשים שחיים בסביבתה הקרובה, חלקם מבחינים בה אך היא רק צל עבורם וחלקם מתיידדים עמה, מדברים, מתייעצים איתה, אפשר לחשוב שהיא מכירה, שהיא בעלת ניסיון, שהיא יודעת... הם לא מעלים על דעתם שדרכם היא חווה את העולם, דרכם היא מרגישה את כל הדברים שאולי לא מצליחה לחוות בעצמה. איך היא יכולה לחוות אותם כשהיא אפילו לא מנסה? כשכל דבר שהיא עושה הופך למשימה קשה?
 

imdark

New member
יש לי דמעה על קצה העין

בקרתי פעם בן אדם שהיה בן 27 שחי את החיים שלו כצופה מהצד הוא למד מחשבים והיה האקר מקצועי פגשתי אותו באינטרנט והיינו חברים למשך כמה זמן ואחרי היקרות איתו הבאנתי את זה כל הידע שלו בא מהאינטרנט הוא בקושי הולך לעבוד או יוצע מהבית בכל מקרה לפני כמה חודשים הוא ניתפס אכשיו הוא בכלא לא הזכירו אותו אפילו בחדשות היה איזה משהו אחר בזמן הזה אני לא זוכר מה
 
למעלה