עוד יוסף פנדריך
Member
צו איסור פרסום בפרשת אפי נוה
בפרשת אפי נוה נחקר חשד למתן שוחד מיני לראש לשכת עורכי הדין לשעבר. על פי החשד נוה קיבל שוחד מיני משופטת ועו"ד שהיא אשת שופט.
בימ"ש השלום אסר את פרסום שמן של החשודות וערר שהוגש לביהמ"ש המחוזי נדחה לאחרונה.
כב' השופט ציון קאפח שדחה את הערר נתן החלטה שעם כל הכבוד אינה משכנעת.
ברשימה זאת אדון בנימוקיו.
החוק קובע בתמצית ששמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום לא יפורסם אם ביהמ"שמצא שכתוצאה מהפרסום ייגרם לחשוד נזק חמור ויש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום.
החוק מוסיף וקובע שניתן לאסור את הפרסום גם אם יש בו כדי לפגוע בחקירה הפלילית.
ביהמ"ש מצא ששני התנאים מתקיימים, אלא שנימוקיו דלים בצורה מחרידה.
ביהמ"ש רומז (וזה הביטוי המתאים) שאין תשתית עובדתית מספיקה כדי לבסס את
החשדות לשוחד מיני. הוא לא מנמק מדוע, ובהעדר הנמקה- קשה להשתכנע שההחלטה צודקת.
כמו כן אין להתעלם מהפגיעה הקשה במראית פני הצדק. מדובר בחשדות פליליים חמורים כנגד שופטת. החלטה שאוסרת על פרסום שמה חייבת להיות מנומקת ומשכנעת בצורה בלתי רגילה כדי להסיר כל ספק שבית המשפט מגן על חברה למקצוע. הדבר לא נעשה.
אשר לתנאי השני, של פגיעה בחקירה ההחלטה עוד יותר מוזרה נוכח העובדה שהמשטרה לא התנגדה לביטול הצו. באופן תמוה לא מובאות בהחלטה עמדות הצדדים אך בידיעה באתר "מחלקה ראשונה", נאמר שהמשטרה לא התנגדה לפרסום ובכל זאת השופט החליט לאסור אותו.
השימוש שעושה ביהמ"ש הנכבד בהלכה המנחה, שהיא פסק דין תורג'מן, חלקי ומוטעה. כך למשל נקבע בפסק הדין שאם העובדות כבר ידועות ומפורסמות הנטיה תהיה להתיר את הפרסום. בעניננו פרסום שמות החשודות מופיע ברשתות החברתיות והצו מיותר.
נכונה הטענה שמתן הצו כמוהו כסגירת שערי האורווה לאחר שהסוסים ברחו ממנה.
עוד נקבע בפרשת תורג'מן שכאשר הסתרת הפרטים עלולה להחשיד ציבור שלם, תהיה הנטיה להתיר את הפרסום. במקרה דנן הסתרת שם החשודות מטילה חשד על ציבור שלם של שופטות. השופט הנכבד לא התייחס לכך משום מה.
העובדות מובאות בצמצום רב. ביהמ"ש מפנה להחלטות קודמות שלציבור אין גישה אליהן. לא מצאתי אותן באתר בתי המשפט. הפגיעה במראית פני הצדק קשה.
פרשת אפי נוה פגעה קשה מאוד באמון הציבור בבתי המשפט. התנהלות בתי המשפט, בעקבות הפרשה, מעמיקה עוד יותר את חוסר האמון.
בפרשת אפי נוה נחקר חשד למתן שוחד מיני לראש לשכת עורכי הדין לשעבר. על פי החשד נוה קיבל שוחד מיני משופטת ועו"ד שהיא אשת שופט.
בימ"ש השלום אסר את פרסום שמן של החשודות וערר שהוגש לביהמ"ש המחוזי נדחה לאחרונה.
כב' השופט ציון קאפח שדחה את הערר נתן החלטה שעם כל הכבוד אינה משכנעת.
ברשימה זאת אדון בנימוקיו.
החוק קובע בתמצית ששמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום לא יפורסם אם ביהמ"שמצא שכתוצאה מהפרסום ייגרם לחשוד נזק חמור ויש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום.
החוק מוסיף וקובע שניתן לאסור את הפרסום גם אם יש בו כדי לפגוע בחקירה הפלילית.
ביהמ"ש מצא ששני התנאים מתקיימים, אלא שנימוקיו דלים בצורה מחרידה.
ביהמ"ש רומז (וזה הביטוי המתאים) שאין תשתית עובדתית מספיקה כדי לבסס את
החשדות לשוחד מיני. הוא לא מנמק מדוע, ובהעדר הנמקה- קשה להשתכנע שההחלטה צודקת.
כמו כן אין להתעלם מהפגיעה הקשה במראית פני הצדק. מדובר בחשדות פליליים חמורים כנגד שופטת. החלטה שאוסרת על פרסום שמה חייבת להיות מנומקת ומשכנעת בצורה בלתי רגילה כדי להסיר כל ספק שבית המשפט מגן על חברה למקצוע. הדבר לא נעשה.
אשר לתנאי השני, של פגיעה בחקירה ההחלטה עוד יותר מוזרה נוכח העובדה שהמשטרה לא התנגדה לביטול הצו. באופן תמוה לא מובאות בהחלטה עמדות הצדדים אך בידיעה באתר "מחלקה ראשונה", נאמר שהמשטרה לא התנגדה לפרסום ובכל זאת השופט החליט לאסור אותו.
השימוש שעושה ביהמ"ש הנכבד בהלכה המנחה, שהיא פסק דין תורג'מן, חלקי ומוטעה. כך למשל נקבע בפסק הדין שאם העובדות כבר ידועות ומפורסמות הנטיה תהיה להתיר את הפרסום. בעניננו פרסום שמות החשודות מופיע ברשתות החברתיות והצו מיותר.
נכונה הטענה שמתן הצו כמוהו כסגירת שערי האורווה לאחר שהסוסים ברחו ממנה.
עוד נקבע בפרשת תורג'מן שכאשר הסתרת הפרטים עלולה להחשיד ציבור שלם, תהיה הנטיה להתיר את הפרסום. במקרה דנן הסתרת שם החשודות מטילה חשד על ציבור שלם של שופטות. השופט הנכבד לא התייחס לכך משום מה.
העובדות מובאות בצמצום רב. ביהמ"ש מפנה להחלטות קודמות שלציבור אין גישה אליהן. לא מצאתי אותן באתר בתי המשפט. הפגיעה במראית פני הצדק קשה.
פרשת אפי נוה פגעה קשה מאוד באמון הציבור בבתי המשפט. התנהלות בתי המשפט, בעקבות הפרשה, מעמיקה עוד יותר את חוסר האמון.