צו עיקול זמני על נכסי ´הד-ארצי´

[פלפל.]

שמע ישראל

לא מזמן מצאתי את הספר "צביקה פיק - כל השירים כל המנגינות". ספר תוים, אלבום תמונות ואוטוביוגרפיה שיצא בהוצאת מעריב, 1982. יופי של דבר. ובכן, במסגרת חגיגות צביקה פיק הנערכות השבוע ברחבי הארץ (ואצלי במערכת) עם צאת תקליטו הראשון על דיסק, דיפדפתי בספר להנאתי. ועצרתי בעמוד 87. בתוים של להיט פסטיבל הזמר החסידי, "שמע ישראל". (למי שלא מכיר, השיר הולך בערך ככה: "שמע ישראל, אדושם אלוקינו, אדושם אחד"). עכשיו תעצרו גם אתם. שבו. היכונו היכונו. איך אומר שמעון? "לא ערכנו, נגענו": שמע ישראל, מלים:נתן אלתרמן, לחן:צביקה פיק. כך, באותיות קידוש לבנה. נתן אלתרמן. לא סקופ? מהמשורר שהביא לכם את גדליה רבע איש, את הבלדה על חמוריקו, שיר משמר, מכתב לאמא, עכשיו כבר מותר לגלות, שמע ישראל? זה שלו! תגידו שטויות? סימן שלא הייתם איתי בעמוד 84. זה באמת כלום. כי בעמוד 84 מסתבר שמירית שם-אור כתבה את "שהחיָנו" ("ברוך אתה אלוהינו מלך העולם שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה"). אותה מירית שהביאה לעולם את "דם חם", "לגור איתו" ו"הרקדן האוטומטי".. חבל שהסורק שלי לא עובד.. לא הייתם מאמינים.. ולחשוב על התגמולים שהם מקבלים.. השם ישמור

 

[פלפל.]

צו עיקול זמני על נכסי ´הד-ארצי´

ו´טופ-10´ (מפעילת רשת חנויות טאואר רקורדס בישראל), בעקבות חובות של רשת החנויות של מאות אלפי דולרים לגורמים שונים. כך מדווח ´גלובס´ הערב. כאן. גם לבנקים בישראל היא חייבת עשרות אלפי שקלים טאואר רקורדס ישראל (טופ-10), שניסתה להיות ה"סטימצקי" של שוק המוסיקה, הצליחה לגרור את ´הד-ארצי´ (שקנו אותה לפני 4 שנים) להפסדים של מליונים וכבר כמה חודשים שקבוצת מעריב אחזקות מנסה להיפטר ממנה. (יאללה, מי קונה?) התירוצים לכשלון רבים: המצב הבטחוני (רוב הסניפים של הרשת ממוקמים בקניונים), הדיסקים הפיראטיים, המיתון, ניהול לקוי שהוביל לסכסוך בין חברות התקליטים (במשך כמה חודשים לא ניתן היה להשיג ברשת דיסקים של NMC והליקון) ועוד. סיבה לדאגה?