עינת דולב הדס
New member
ציוד בית הספר
אז היום הקדשנו את היום לסידור התיקים, זריקת כל הניירת והחוברות המשומשות, ריקון המגרות, סידור חדר המשחקים והלימודים, מיון הספרים המשומשים במצב טוב שאפשר למכור.
אחכ הלכנו לחנות ולקחנו את הזמנת הספרים החדשה, קנינו את הציוד המתכלה וחזרנו הביתה.
בבית הילדים עטפו את כל הספרים החדשים, הדביקו מדבקות עם השם, סידרו את המגרות בציוד החדש וארגנו את המדפים.
בקיצור הכל כמעט מוכן לספטמבר. נותר רק לכבס תיקים וקלמרים ולהכניס אליהם את הציוד.
מה שמשגע אותי בכל הדבר הזה ואני מקווה שהשנה הייתי יותר חכמה זה שנותרו לנו כמויות של ציוד משרדי משנה שעברה שהיה ברשימות של שנה שעברה ובכלל לא השתמשנו בו. למשל מחברות ספירלה גדולות שמשום מה היו ברשימה של כיתה ג' בשנה שעברה והם בכלל לא השתמשו בהן. אז כמובן שהשנה קניתי רק מחברות רגילות ואם יהיה צורך באמצע השנה במחברות מיוחדות אשלים באופן פרטני. כמו גם ציוד שאספנו משנים קודמות של חוצצים, שמרדפים, קלסרים שקופים שהילדים רוקנו ושמנו בצד לשימוש חוזר בקיצור מחזור בהתגלמותו. גם ככה הכל עלה המון המון כסף.
מה שקורה עם הספרים שברוב המקצועות זה בכלל חוברות עבודה. כמעט ואין ספרים שאפשר לשמור לשנים הבאות או למכור כמשומשים כי הילדים מתבקשים לכתוב בהן. זה מעצבן כי המחירים הזויים. אני לא מבינה את הקונספירציה הזו. כמו גם חידוש המהדורות כמובן. שבגלל הפרש של עמוד קוראים לספר בשם אחר או מהדורה אחרת. ממש מעצבן.
אז היום הקדשנו את היום לסידור התיקים, זריקת כל הניירת והחוברות המשומשות, ריקון המגרות, סידור חדר המשחקים והלימודים, מיון הספרים המשומשים במצב טוב שאפשר למכור.
אחכ הלכנו לחנות ולקחנו את הזמנת הספרים החדשה, קנינו את הציוד המתכלה וחזרנו הביתה.
בבית הילדים עטפו את כל הספרים החדשים, הדביקו מדבקות עם השם, סידרו את המגרות בציוד החדש וארגנו את המדפים.
בקיצור הכל כמעט מוכן לספטמבר. נותר רק לכבס תיקים וקלמרים ולהכניס אליהם את הציוד.
מה שמשגע אותי בכל הדבר הזה ואני מקווה שהשנה הייתי יותר חכמה זה שנותרו לנו כמויות של ציוד משרדי משנה שעברה שהיה ברשימות של שנה שעברה ובכלל לא השתמשנו בו. למשל מחברות ספירלה גדולות שמשום מה היו ברשימה של כיתה ג' בשנה שעברה והם בכלל לא השתמשו בהן. אז כמובן שהשנה קניתי רק מחברות רגילות ואם יהיה צורך באמצע השנה במחברות מיוחדות אשלים באופן פרטני. כמו גם ציוד שאספנו משנים קודמות של חוצצים, שמרדפים, קלסרים שקופים שהילדים רוקנו ושמנו בצד לשימוש חוזר בקיצור מחזור בהתגלמותו. גם ככה הכל עלה המון המון כסף.
מה שקורה עם הספרים שברוב המקצועות זה בכלל חוברות עבודה. כמעט ואין ספרים שאפשר לשמור לשנים הבאות או למכור כמשומשים כי הילדים מתבקשים לכתוב בהן. זה מעצבן כי המחירים הזויים. אני לא מבינה את הקונספירציה הזו. כמו גם חידוש המהדורות כמובן. שבגלל הפרש של עמוד קוראים לספר בשם אחר או מהדורה אחרת. ממש מעצבן.