ציון!

[moshikgulst]

ציון!

קומיקס שהעלתי לאתר שלי ואשמח אם תגיבו עליו.

 

[dorimani]

הדמות הזו, ציון...

מופיעה גם בחוברת של "כאסח וזוהמה", לא? אהבתי את אלו שהעלת לאתר, אבל בכנות, ההוא ששמת אצל כאסח וזוהמה יותר מצחיק

(למרות שבכלליות אני אוהב את הדמות הזו בגלל הקריזות שלה)

 

[מיכאל ברגמן]

זה חביב

הציורים קצת מחופפים עם התקדמות הסיפור, אבל זה בהחלט קליל ומשעשע. יש לזה אלמנטים טיפה-זבנגים, אבל לא יותר מדי.

 

[moshikgulst]

בקשר

לזבנג: אני אקח את זה בתור מחמאה. לדעתי אורי פינק עושה אחלה של דברים והוא גם השפיע עלי בתפיסת וציור הקומיקס ההומוריסטי. האמת היא שהציורים כאן הם לא העיקר, אלא המסר... חוץ מזה, זה כיף להשתחרר מדי פעם מהנוקשות של הריאליזם ולברוח לעולם הקריקטורות.

 

[YONNY1981]

מה זאת אומרת מידי פעם../images/Emo35.gif

תמיד

 

[moshikgulst]

למרות שאתה אומר

את זה בצחוק, הייתי רוצה להתייחס לנק' הזו ברצינות... אני חושב שכמו בכל סגנון אמנות, צריך להתמחות בריאליזם על מנת למצות את המדיום ודרכו להגיע לנקודות גבוהות יותר - הן בקריקטורה והן בסגנונות אמנותיים אחרים. האמנות בכלל והקומיקס בפרט מלאים בדוגמאות כאלה - מפיקאסו ועד אודרזו. למישהו בא להתחיל דיון קטנטן על זה?

 

[YONNY1981]

אני מסכים../images/Emo98.gif

רישום אקדאמי זה הבסיס אי אפשר לוותר עליו. משם כבר אתה מחליט מה בא לך לעוות

 

[אמיר0]

זה לא מה שהוא אמר

מושיק (

) התכוון שכדי למצות את האפשרויות הגלומות בעבודה בסגנון ריאליסטי צריך להכיר טוב את הסגנון ואת הנקודות החזקות שלו - הצללה, שימוש בצבע ותאורה כדי להעביר מסר, זוויות מצלמה, איזון וחוסר איזון בתמונה, וכדומה (תשלים את המונחים הטכניים אם אתה רוצה), וגם לדעת את נקודות החולשה שלו - למשל, היצמדות יתר לריאליזם עומדת בניגוד לשימוש חופשי ברקע. אומנם רישום אקדמי הוא בסיס טוב לציור, אבל הוא לא הבסיס היחיד שאפשר להישען עליו - ובהחלט לא חייבים להיצמד לסגנון הגרפי שרואים הרבה היום. האם צריך להיתמחות בסגנון כדי למצות אותו? אני חושב שרב-סגנוניות יכולה להיות מועילה באותה מידה, כי כל צורה נוספת של יצירה נוטה להעשיר את הצורות האחרות שאתה מכיר.

 

[YONNY1981]

אוקי עניתי מהר מידי../images/Emo9.gif

אני מסכים שהתנסות בסגנונות שונים הינה דבר פורה, לדעתי חוסר ידע ברישום אקדמי גורם לבסיס חסר (אני לפחות מרגיש שיש לי חסך בגלל העובדה שלא למדתי רישום עדיין). האם התמחות בסגנון ריאלסטי היינו דבר הכרחי? אני חושב שלא, כמובן שאם הזמן היה עומד לרשותנו היה שווה להתמחות בהכל אבל עם הזמן הקצר שיש לנו עדיף לטעום מכל מה שיש ולהתמחות באותו תחום שאנחנו אוהבים

 

[*GormE*]

לפי דעתי כל תחום

המבוסס על רקע קלאסי הוא יותר איכותי אין לי שום העדפה, זהו הגיון פשוט- מן הסתאם הקלאסיקות לא נוצרו ביום אחד אלא אחרי יובלות של שיוף, דיוק, אסטטיקה וכמובן טעם של דורות אז התחלה מאפס (אני מפריזה, כמובן..) היא תחרות מאוד לא הוגנת מול יצירה שמבוססת על יצירה אקדמאית...

 

[אמיר0]

יצירה אקדמית? רקע קלאסי?

רק נזכור קודם כמה תת סגנונות יש בציור "קלאסי". בואי ניקח למשל שלושה סגנונות "קלאסיים" לדוגמה. למשל, הסגנון הריאליסטי, שהוא באמת "הבסיס", מתאפיין ברישום סופר מדוייק, בניסיון להיצמד לגוונים אמיתיים, לרעיון שהמציאות צריכה להיקלט על הנייר כמו שהיא. ולעומת זאת, האימפרסיוניזם. ציור מאד חופשי, מאד לא-קווי (ומצד שני מאד אקדמי) - השימוש ברישום הכנה הוא מיזערי, והדגש הוא על עבודת צבע ועל העברת הרגע ע"י הצבעים. דרך אגב, שני הסגנונות הנ"ל מתאפיינים בזה זהם שונאים קווים שחורים מסביב לדמויות. מה אתם אומרים על זה? נקפוץ נושא ונעבור לקוביזם, שהוא פחות או יותר ניסיון לייצג חפצים ע"י חפצים אחרים (יעני מטאפורה). אז למה את מתכוונת שאת אומרת שאת רוצה לראות יצירות שמבוססות על רקע קלאסי?

 

[*GormE*]

זו בדיוק הסיבה שמעולם לא למדתי

אמנות אני שונאת זרמים ובטח שאני לא מתמצאת בהם שאני אומרת קלאסי אני מתכוונת פחות או יותר לריאליסטי, או לפחות ללא אימפרסיוניסטי, לא קוביזם או כל דבר שמפחיד אותי באמנות כן, אני בורה קטנה אבל לפחות כל מה שאני יודעת למדתי בעצמי, ואני לא יכולה לזבל על יצירת אמנות שעות אלא להגיד ביקורת אמיתית וכנה

 

[אמיר0]

כנ"ל...

אבל אני בכל זאת למדתי לזבל קצת את השכל (כי זה תמיד טוב לדעת לחרבש) פה ושם. ביחוד כי לפעמים זה עוזר כשאתה רוצה להגיד משהו מסויים ומחפש מונח טכני כדי להפיע איתו את מה שאתה חושב. אבל בואי נציג שאלה מעניינת - את חושבת שקומיקס (נניח ארוך, כמו נובל גרפי) יכול ליהנות מציור שבו מתוארות הדמויות והרקע ע"י עצמים לא קשורים (או, שיש להם קשר לעלילה ולטונים המוסתרים שלה) ? האם ניתן לצייר אנשים בקומיקס על אומנות כמו גיטרות ומכחולים וקופסאות צבע (משחת שיניים?!) ועטים, ועדיין לשמור על אווירה דרמטית (כלומר, לא לגלוש לתחום קומי)? אם כן, איך היית מבצעת את זה? דרך אגב, השאלה פתוחה לכולם

 

[*GormE*]

השאלה מאוד לא ברורה

אני אפילו יכולה להגיד שאני לא הבנתי אותך. נסח שנית?

 

[אמיר0]

מה שאני באמת מנסה לשאול הוא,

האם ניתן ליצור קומיקס דרמטי על טהרת הקוביזם? כלומר, לבנות את כל העצמים בקומיקס, ויכול להיות שגם את בועות הדיבור, ע"י שימוש בעצמים אחרים שלא קשורים בהכרח לדמות הריאליסטית.

 

[אמיר0]

טעות בניסוח... ../images/Emo10.gif

אישית, אני חושב שאפשר.

 

[מיכאל ברגמן]

עם קצת רצון ויכולת....

... גם פיל יכול לזיין תרנגולת. כלומר? הכל אפשרי. הקומיקסים היותר מעניינים הם אלו שמנסים טכניקות חדשות. גם אם הניסוי נכשל עדיין נשארים עם תוצאה מעניינת.

 

[*GormE*]

ברור שכן

אולי לא ספציפית קוביזם, אבל כל היופי הוא לא להתפשר רק על מה שאתה רואה, אלא לחפש גם מעבר, בדיוק כמו בקולנוע- הלבוש הוא לא סתאם לבוש, הזוית אינה סתאם זוית. ודרך אגב- אם הייתי רואה קומיקס על טהרת הקוביזם (דרמטי או קומי) אני בספק אם בכלל הייתי רוצה לפתוח אותו!

 

[*GormE*]

ומושיק-

סחטיין על היוזמה, ויכוח לעניין

 

[moshikgulst]

תודה

אין כמוני! לאיפה נעלמת? תשלחי מייל לפעמים...