ציונות בראי הקבלה
ציונות בראי הקבלה . רציתי לציין מספר תפישות קבליות ויהודיות בתחילה , ומשם לתאר את הציונות . ראשיתו של עניין , הוא מהות הקבלה , המתארת את השדה של הקיום , כשדה המאוחד במודעותו , שכל פריט בו , מקושר לשאר הפריטים המרכיבים אותו . לדוגמא : אדם בתוך עם , או עם בתוך עמים , וכך יש שדות רבים של מודעות , הסובבים לכל פריט או ראיה סובייקטיבית ביקום כולו . כל הפריטים גם יחד והשקפותיהם הסובייקטיביות מרכיבים שדה של מודעות , שהיבטיו היחסיים וקישוריהם מרכיבים תמונה רב ממדית של הקיום ביקום. התמונה הרב-ממדית של שדה מודעות זו , מתקיימת בתוך ריבוי של שדות מודעות , לדוגמא : אבן בין אבנים , כוכב בין כוכבים , צמח ביו צמחים , או נמלה בקן נמלים . לכל שדות הקיום של התמונות הרב-ממדיות , יש חוט מקשר הנובע ממקורו , בהשאלה רגע המפץ הגדול . כמו נמלה בקן נמלים ומלכת הקן . לכל תמונה רב-ממדית יש יחס ייחודי למקור , המשולב ביחסו לשאר התמונות הרב-ממדיות למקור . כלומר לקיים ביקום יש את מלכת הקן הכללית . אם ננסה להתבונן בזווית המקור בהשאלה רגע המפץ הגדול , נראה שבמקור עצמו טמון היחס בין כל התמונות הרב-ממדיות , וכך לכל פריט סובייקטיבי יש יחס למקור במקור . כאשר אנו בוחנים רק את היחס למקור (למפץ), נקודת השקפתנו היא חיצונית למקור , והיא פותחת אין סוף היבטים של מודעות קיום אפשריים ביקום . אולם אם נביט כפריטים על יחסיות נקודת המקור כמהותנו הפנימית . הסובייקטיביות שלנו תבוא לידי הביטוי המדויק והשלם ביותר , בכל דבר ודבר ביחס לכלל , ולעצם קיומנו במקור ובמכלול . כך שיש מצב סובייקטיבי קיומי מדויק לעומת המכלול , ובו באים לידי ביטוי , כל היבטי הקיום , למצב הסובייקטיבי בשלמות , כחלק ממודעות אחת המתקיימת בכל הסובייקטים במקור. וזה הוא מצב של היותך אתה בכל מובן , בשלמות . אולם מתוך היבט המקור איך יובן הקיום על רבדיו השונים . איך יסופר הקורה בזמן ויתואר המרחב הקיומי . היהדות והקבלה רואה את איחוד המודעות במקור כ- : אלוהות , שפעילויותיה יוצרות ומגדירות את יחסיות הקיום הסובייקטיבי המודע של הפריטים במקור , וזה כולל את החלקיקים הכי קטנים עד ליקום כולו . ככלי מודעות שלהם קיום בין תמונות רב-ממדיות , המתקיימות בריבוי ממדים . לדוגמא : כלי מודעות אפשרי כ-אבן במקור יכולה להיתפש במימד אחר כמו צמח או מים או אדם וכו` אם כלי המודעות במקור הוא אדם , בעל מרחב מודעות עצמאית . אזי הצטיירותו בממדים המקבילים של קיומו , יכולה להיות מחלקיק עד צלם דמותו במקור . בהשאלה אם הייתה הגדרה של האדם במקור , אזי היבטי קיומיו בממדים מקבילים בין ריבויי התמונות הרב-ממדיות , היו באים לידי ביטוי בחייו של פריט אדם ,באחד ממדים אלו , כמחשבותיו זיכרונותיו ורגשותיו וחלומותיו וקיומו . עיקר היהדות והקבלה היא לחיות ולהגשים את מקור האדם בחיינו אנו כפריטים , ולמשוך את כל האפשרויות של קיומי האדם למקור . תהליך הנקרא הפרדת הקליפות מהניצוצות . כאשר פריט סובייקטיבי ,קיים בעולם אשלייתי של קיום , הוא צריך לחזור בתשובה למקור . והצורה לעשות זאת היא מהות הדת היהודית . בהשאלה סיפור גירוש אדם מגן-עדן (מהמקור-המפץ) ועונשו , ותיקונו הנמשך , עד ביאת המשיח , שזו חזרת האדם לגן העדן , ואיחודו עם המקור , האלוקים . בתהליכים הקיומיים של האדם בכל ממדי הקיום , ישנו גרעין המצוי כאדם שחזר לגו עדן לאחר נפילתו , גרעין זה וביטויו בעולם נקרא העם היהודי , ובדברי התורה ``עדות ביעקב`` . לחזרה היחסית של האדם למקור יש היבטים קיומיים בכל אחד מהממדים , של היסטוריה , חומריות , מחשבות פילוסופיות , יצירה וכו`. לצורך תיקון כל האדם וחלקיו , ירדו מהגרעין במקור , מהויות הנקראות יהודיות , ולהם תורה המתארת את כל ההשתלשלויות . ויש לתורה זו ולכתבי הזהר , הבאים מהמקור , היבטים כיצד מודעות האדם מתפרשת בממדי האשליה וכיצד יש להחזירם , בהקשרים של מקומות וזמן והיסטוריה קיומית . כאן מקום החיבור בו נכנסת הציונות לתמונה , הבאה מתוך פעילויות באשליה למקור . תפקידה הוא במספר רבדים , מגשמיות האשליה ועד לחזרה למקור . ויישומה מתואר בתחילה ככניסה לארץ ישראל בצורה גשמית ובהתמודדויות גשמיות , כמו ההיסטוריה של הציונות החילונית של ה- 100 שנים האחרונות . ולבסוף חזרה למקור , דרך ציונות דתית , שתקרה כאשר נשתחרר מתפישות העולם הגשמיות ונחזור בתשובה שלמה למקור . וכך נחזיר את כל מהות האדם למקור . רבות התפישות הרוחניות הפילוסופיות , אולם כולם מקורם אינו מתוך המקור אלה זווית תיאור חיצונית , דוגמא מובהקת לכך היא תפישת המדע , שתפקידה העיקרי הוא לשחרר ולשנות את תלות האדם באשליית קיומו בעולם . מקווה שהבנת
ציונות בראי הקבלה . רציתי לציין מספר תפישות קבליות ויהודיות בתחילה , ומשם לתאר את הציונות . ראשיתו של עניין , הוא מהות הקבלה , המתארת את השדה של הקיום , כשדה המאוחד במודעותו , שכל פריט בו , מקושר לשאר הפריטים המרכיבים אותו . לדוגמא : אדם בתוך עם , או עם בתוך עמים , וכך יש שדות רבים של מודעות , הסובבים לכל פריט או ראיה סובייקטיבית ביקום כולו . כל הפריטים גם יחד והשקפותיהם הסובייקטיביות מרכיבים שדה של מודעות , שהיבטיו היחסיים וקישוריהם מרכיבים תמונה רב ממדית של הקיום ביקום. התמונה הרב-ממדית של שדה מודעות זו , מתקיימת בתוך ריבוי של שדות מודעות , לדוגמא : אבן בין אבנים , כוכב בין כוכבים , צמח ביו צמחים , או נמלה בקן נמלים . לכל שדות הקיום של התמונות הרב-ממדיות , יש חוט מקשר הנובע ממקורו , בהשאלה רגע המפץ הגדול . כמו נמלה בקן נמלים ומלכת הקן . לכל תמונה רב-ממדית יש יחס ייחודי למקור , המשולב ביחסו לשאר התמונות הרב-ממדיות למקור . כלומר לקיים ביקום יש את מלכת הקן הכללית . אם ננסה להתבונן בזווית המקור בהשאלה רגע המפץ הגדול , נראה שבמקור עצמו טמון היחס בין כל התמונות הרב-ממדיות , וכך לכל פריט סובייקטיבי יש יחס למקור במקור . כאשר אנו בוחנים רק את היחס למקור (למפץ), נקודת השקפתנו היא חיצונית למקור , והיא פותחת אין סוף היבטים של מודעות קיום אפשריים ביקום . אולם אם נביט כפריטים על יחסיות נקודת המקור כמהותנו הפנימית . הסובייקטיביות שלנו תבוא לידי הביטוי המדויק והשלם ביותר , בכל דבר ודבר ביחס לכלל , ולעצם קיומנו במקור ובמכלול . כך שיש מצב סובייקטיבי קיומי מדויק לעומת המכלול , ובו באים לידי ביטוי , כל היבטי הקיום , למצב הסובייקטיבי בשלמות , כחלק ממודעות אחת המתקיימת בכל הסובייקטים במקור. וזה הוא מצב של היותך אתה בכל מובן , בשלמות . אולם מתוך היבט המקור איך יובן הקיום על רבדיו השונים . איך יסופר הקורה בזמן ויתואר המרחב הקיומי . היהדות והקבלה רואה את איחוד המודעות במקור כ- : אלוהות , שפעילויותיה יוצרות ומגדירות את יחסיות הקיום הסובייקטיבי המודע של הפריטים במקור , וזה כולל את החלקיקים הכי קטנים עד ליקום כולו . ככלי מודעות שלהם קיום בין תמונות רב-ממדיות , המתקיימות בריבוי ממדים . לדוגמא : כלי מודעות אפשרי כ-אבן במקור יכולה להיתפש במימד אחר כמו צמח או מים או אדם וכו` אם כלי המודעות במקור הוא אדם , בעל מרחב מודעות עצמאית . אזי הצטיירותו בממדים המקבילים של קיומו , יכולה להיות מחלקיק עד צלם דמותו במקור . בהשאלה אם הייתה הגדרה של האדם במקור , אזי היבטי קיומיו בממדים מקבילים בין ריבויי התמונות הרב-ממדיות , היו באים לידי ביטוי בחייו של פריט אדם ,באחד ממדים אלו , כמחשבותיו זיכרונותיו ורגשותיו וחלומותיו וקיומו . עיקר היהדות והקבלה היא לחיות ולהגשים את מקור האדם בחיינו אנו כפריטים , ולמשוך את כל האפשרויות של קיומי האדם למקור . תהליך הנקרא הפרדת הקליפות מהניצוצות . כאשר פריט סובייקטיבי ,קיים בעולם אשלייתי של קיום , הוא צריך לחזור בתשובה למקור . והצורה לעשות זאת היא מהות הדת היהודית . בהשאלה סיפור גירוש אדם מגן-עדן (מהמקור-המפץ) ועונשו , ותיקונו הנמשך , עד ביאת המשיח , שזו חזרת האדם לגן העדן , ואיחודו עם המקור , האלוקים . בתהליכים הקיומיים של האדם בכל ממדי הקיום , ישנו גרעין המצוי כאדם שחזר לגו עדן לאחר נפילתו , גרעין זה וביטויו בעולם נקרא העם היהודי , ובדברי התורה ``עדות ביעקב`` . לחזרה היחסית של האדם למקור יש היבטים קיומיים בכל אחד מהממדים , של היסטוריה , חומריות , מחשבות פילוסופיות , יצירה וכו`. לצורך תיקון כל האדם וחלקיו , ירדו מהגרעין במקור , מהויות הנקראות יהודיות , ולהם תורה המתארת את כל ההשתלשלויות . ויש לתורה זו ולכתבי הזהר , הבאים מהמקור , היבטים כיצד מודעות האדם מתפרשת בממדי האשליה וכיצד יש להחזירם , בהקשרים של מקומות וזמן והיסטוריה קיומית . כאן מקום החיבור בו נכנסת הציונות לתמונה , הבאה מתוך פעילויות באשליה למקור . תפקידה הוא במספר רבדים , מגשמיות האשליה ועד לחזרה למקור . ויישומה מתואר בתחילה ככניסה לארץ ישראל בצורה גשמית ובהתמודדויות גשמיות , כמו ההיסטוריה של הציונות החילונית של ה- 100 שנים האחרונות . ולבסוף חזרה למקור , דרך ציונות דתית , שתקרה כאשר נשתחרר מתפישות העולם הגשמיות ונחזור בתשובה שלמה למקור . וכך נחזיר את כל מהות האדם למקור . רבות התפישות הרוחניות הפילוסופיות , אולם כולם מקורם אינו מתוך המקור אלה זווית תיאור חיצונית , דוגמא מובהקת לכך היא תפישת המדע , שתפקידה העיקרי הוא לשחרר ולשנות את תלות האדם באשליית קיומו בעולם . מקווה שהבנת