ציונות
הרבה אנשים שואלים, מהי ציונות? על מה היא מבוססת? מה מטרתה? מיהו ציוני? ציונות הינה תנועה חברתית-פוליטית שהתפתחה באירופה, הקוראת להגירה של יהודים לארץ ישראל. ציונות היא התנועה לשיבת ציון חדשה מיסודו של בנימין זאב הרצל. בניגוד לחיבת ציון, שביקשה לסייע לעלייתם ולקליטתם של יהודים במסגרת השלטון הטורקי, הכריזה הציונות מלחתחילה שהיא רוצה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. למעשה, הציונות הייתה קיימת גם כשהיא לא הייתה קיימת. השאיפה של העם היהודי לבית לאומי הייתה קיימת מאז חורבן הבית השני. ולמרות שבנימין זאב הרצל הוא מייסד התנועה הציונית, הוא לא הראשון אש החליט להודיע על בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. בין השנים 1905-1897 נמנע התנועה הציונית מפעולה מעשית בארץ. הזרם הראשון בציונות היה ציונות מדינית, אשר מייסדו היה בנימין זאב הרצל. הציונות המדינית היא דרשה השגת ערובות חוקיות וזכויות פוליטיות בטרם שיתחילו יהודים ליישב את ארץ ישראל. כדי להשיג את הצ'רטר הקיימה התנועה הציונית מערכת הסברה ופעילות דפלומטי ענפה והקימה כלים ארגוניים וכספיים: ההסתדרות הציונית העולמית (1897), אוצר התיישבות היהודים (1899) והקרן הקיימת לישראל (1901). התקבלו עוד שתי הצאות מבריטניה: האחת בשנת 1902 לצפון סיני (תוכנית אל-עריש) אשר בוטלה בגלל התנגדותם של חלק מן הציונים ובגלל סירובם של המהנדסים הבריטים במצרים להבטיח הקצאת כמות מים מספקת ממימי הנילוס להשקאת שטח זה. התוכנית השנייה היתה אמורה ליישב יהודים על שטח במזרח אפריקה (תוכנית אוגנדה) אשר הציונים דחו בגלל פולמוס פנימי קשה בשנים 1905-1903. הציונות המדינית היתה ניגוד לתנועת חיבת ציון ולזרם המעשי שדגלו בעיקר בעבודה בא"י בלי להבטיח מראש זכויות פוליטיות. עוד זרם שנוצר בציונות בעקבות כשלון הציונות המדינית היה ציונות מעשית, אשר התחילה אצל תנועת חובבי ציון. הציונות המעשית טענה כי יש להעלות את היהודים לארץ ישראל ליישבם על אדמתה, גם אם ישיבתם לא אושרה ע"י האומות (גם אם לא קיבלו צ'רטר ). זרם זה טען כי יש ליישב את א"י גם ללא תנאים מדינים מראש. הזרם הוקם בעקבות סירוב טורקיה לתת ליהודים מדינה. בעקבות ביטול תכנית אוגנדה והתגברות חילוקי הדעות בין תומכי הציונות המעשית לבין תומכי הציונות המדינית, החליט ד"ר חיים וייצמן לשלב בין שני הזרמים - וכך נוצרה הציונות הסינתטית. הגישה החדשה לציונות ביקשה לאחד את הפעולה המדינית עם עבודה מעשית בארץ ישראל. לאחר שכבר הופיע מדיניות בשם ציונות בשלושה זרמים, היה חסר רק ציונות כלכלית - ופה שוב נוצר פילוג. הסוציאליסטים הקדימו את הקפיטליסטים, וכך הופיע הציונות הסוציאליסטים. הציונות הסוציאליסטית הייתה מוצגת ע"י סירקין, בורוכוב וארלוזורוב. הציונות הסוציאליסטית מאמינה בכך, שצריך להקיים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל שישלוט בו צדק ושוויון בין המעמדות. כאופוזיציה לציונות סוציאליסטית, הציג זאב ז'בוטינסקי את ציונות רויזיוניסטית. שמה נובע מהדרישה לרוויזיה (בחינה מחדש) במדיניותו הפייסנית של חיים ויצמן, יו"ר ההנהלה הציונית, כלפי ממשלת בריטניה בכל הנוגע לפעילותה בקשר עם המנדט הבריטי בארץ ישראל. יוצאי התנועה הרויזיוניסטית, שפרשו מההסתדרות הציונית העולמית, נקטו בדרך האלימות והמאבק המזוין כנגד הבריטים. ז'בוטינסקי שלל את הסוציאליזם, והכריז על כך שהבית הלאומי של היהודים חייב להיות בגבולות שתי גדות לירדן. לאחר כל הזרמים הרבים שכבר היו קיימים בציונות, החליט הסופר אשר צבי גינצברג (אחד העם) לייסד את הזרם ציונות רוחנית. הציונות הרוחנית דרשה את התגשמות התחיה הלאומית של עם ישראל ע"י יצירת מרכז רוחני בארץ ישראל, שיהיה מרכז מחנך לתפוצות העם וישמש חוצץ מול סכנת ההתבוללות המאיימת על קיום העם. אשר גינזבורג טען שאין ארץ ישראל באה לפתור את השאלה הכלכלית של היהודים, כי אם את בעיתו הרוחנית והתרבותית של העם. אחרי שנוסדו כל כך הרבה זרמים בציונות, אנשי חיבת ציון הבינו שאין זרם אחד שמתאים להם להיכנס לתוכו - ולכן הם החליטו להציג את הזרם ציונות דתית. בראש הזרם עמדו אנשי חיבת ציון לשעבר כמו הרבה היריש קלישר, הרב יהודה אלקלעי, הרבה שמואל מוהיליבר ואחרים. הזרם הציוני דתי התנגד לכל שאר הזרמים החילוניים של הציונות ורצה לאחד את הדת היהודית עם הגשמה חלוצית. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 החל השלטון הטורקי לדכא את הציונות בארץ והניע ע"י כך ציונים רבים לסייע לכיבוש הארץ בידי בריטניה, תוך כדי מאמץ לקבל ערבויות להגשמת השאיפות הציוניות. בשנת 1917 פרסם שר החוץ הבריטי בלפור, הודות לפעילותם המצויינת של חיים וייצמן, נחום סוקולוב ואחרים, הצהרה אשר היה כתוב בה: "הקמת בית לאומי לעם ישראל בארץ-ישראל". על סמך הצהרה זו, הצהרת בלפור, בשנת 1920 בריטניה קיבלה מנדט בין לאומי לנהל את ארץ-ישראל. ההישג הגדול הזה הגדיל את השפעת הציונותבעולם היהודי וביישוב בארץ והגדיל את קצב הבנייה בארץ. אומנם, למרות כל ההבטחות מצד הבריטים, מיד בתחילת השלטון הבריטי הבריטים החלו לפעול לצמצום הבית הלאומי.התחזקות היישוב היהודי בארץ-ישראל והסכסוך עם שלטון המנדט הבריטי המחריף, גרם לציונות לדרוש מאז 1942 תביעה מפורשת לקהייליה יהודית, ואחר כך למדינה יהודית בארץ-ישראל (תוכנית בילטמור). בתקופת מלחמת העולם השנייה, נרצחו יותר משישה מיליון יהודים באירופה -האסון הלאומי הגדול ביותר בתולדות העם היהודי. לאחר השואה, היה ברור שהיהודים זקוקים לבית לאומי - ולכן, בשנת 1948, הוקמה מדינת ישראל. הממשלה והפרלמטים הזמניים הראשונים שלה נקבעו במשותף עם ההסתדרות הציונית ומוסדות היישוב. עם הקמת המדינה עברה סמכות ההכרעה המדינית לאזרחיה בלבד, ואילו ההסתדרות הציונית המשיכה לטפל בעניייני התיישבות, עלייה, חינוך עברי ותנועות-נוער בגולה. הציונות מנוסחת בהרבה זרמים ובהרבה דרכים, אבל אבני הייסוד של הציונות הן: דמוקרטיה, ציונות, חברה, אהבת השלום והארץ והתנ"ך.
הרבה אנשים שואלים, מהי ציונות? על מה היא מבוססת? מה מטרתה? מיהו ציוני? ציונות הינה תנועה חברתית-פוליטית שהתפתחה באירופה, הקוראת להגירה של יהודים לארץ ישראל. ציונות היא התנועה לשיבת ציון חדשה מיסודו של בנימין זאב הרצל. בניגוד לחיבת ציון, שביקשה לסייע לעלייתם ולקליטתם של יהודים במסגרת השלטון הטורקי, הכריזה הציונות מלחתחילה שהיא רוצה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. למעשה, הציונות הייתה קיימת גם כשהיא לא הייתה קיימת. השאיפה של העם היהודי לבית לאומי הייתה קיימת מאז חורבן הבית השני. ולמרות שבנימין זאב הרצל הוא מייסד התנועה הציונית, הוא לא הראשון אש החליט להודיע על בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. בין השנים 1905-1897 נמנע התנועה הציונית מפעולה מעשית בארץ. הזרם הראשון בציונות היה ציונות מדינית, אשר מייסדו היה בנימין זאב הרצל. הציונות המדינית היא דרשה השגת ערובות חוקיות וזכויות פוליטיות בטרם שיתחילו יהודים ליישב את ארץ ישראל. כדי להשיג את הצ'רטר הקיימה התנועה הציונית מערכת הסברה ופעילות דפלומטי ענפה והקימה כלים ארגוניים וכספיים: ההסתדרות הציונית העולמית (1897), אוצר התיישבות היהודים (1899) והקרן הקיימת לישראל (1901). התקבלו עוד שתי הצאות מבריטניה: האחת בשנת 1902 לצפון סיני (תוכנית אל-עריש) אשר בוטלה בגלל התנגדותם של חלק מן הציונים ובגלל סירובם של המהנדסים הבריטים במצרים להבטיח הקצאת כמות מים מספקת ממימי הנילוס להשקאת שטח זה. התוכנית השנייה היתה אמורה ליישב יהודים על שטח במזרח אפריקה (תוכנית אוגנדה) אשר הציונים דחו בגלל פולמוס פנימי קשה בשנים 1905-1903. הציונות המדינית היתה ניגוד לתנועת חיבת ציון ולזרם המעשי שדגלו בעיקר בעבודה בא"י בלי להבטיח מראש זכויות פוליטיות. עוד זרם שנוצר בציונות בעקבות כשלון הציונות המדינית היה ציונות מעשית, אשר התחילה אצל תנועת חובבי ציון. הציונות המעשית טענה כי יש להעלות את היהודים לארץ ישראל ליישבם על אדמתה, גם אם ישיבתם לא אושרה ע"י האומות (גם אם לא קיבלו צ'רטר ). זרם זה טען כי יש ליישב את א"י גם ללא תנאים מדינים מראש. הזרם הוקם בעקבות סירוב טורקיה לתת ליהודים מדינה. בעקבות ביטול תכנית אוגנדה והתגברות חילוקי הדעות בין תומכי הציונות המעשית לבין תומכי הציונות המדינית, החליט ד"ר חיים וייצמן לשלב בין שני הזרמים - וכך נוצרה הציונות הסינתטית. הגישה החדשה לציונות ביקשה לאחד את הפעולה המדינית עם עבודה מעשית בארץ ישראל. לאחר שכבר הופיע מדיניות בשם ציונות בשלושה זרמים, היה חסר רק ציונות כלכלית - ופה שוב נוצר פילוג. הסוציאליסטים הקדימו את הקפיטליסטים, וכך הופיע הציונות הסוציאליסטים. הציונות הסוציאליסטית הייתה מוצגת ע"י סירקין, בורוכוב וארלוזורוב. הציונות הסוציאליסטית מאמינה בכך, שצריך להקיים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל שישלוט בו צדק ושוויון בין המעמדות. כאופוזיציה לציונות סוציאליסטית, הציג זאב ז'בוטינסקי את ציונות רויזיוניסטית. שמה נובע מהדרישה לרוויזיה (בחינה מחדש) במדיניותו הפייסנית של חיים ויצמן, יו"ר ההנהלה הציונית, כלפי ממשלת בריטניה בכל הנוגע לפעילותה בקשר עם המנדט הבריטי בארץ ישראל. יוצאי התנועה הרויזיוניסטית, שפרשו מההסתדרות הציונית העולמית, נקטו בדרך האלימות והמאבק המזוין כנגד הבריטים. ז'בוטינסקי שלל את הסוציאליזם, והכריז על כך שהבית הלאומי של היהודים חייב להיות בגבולות שתי גדות לירדן. לאחר כל הזרמים הרבים שכבר היו קיימים בציונות, החליט הסופר אשר צבי גינצברג (אחד העם) לייסד את הזרם ציונות רוחנית. הציונות הרוחנית דרשה את התגשמות התחיה הלאומית של עם ישראל ע"י יצירת מרכז רוחני בארץ ישראל, שיהיה מרכז מחנך לתפוצות העם וישמש חוצץ מול סכנת ההתבוללות המאיימת על קיום העם. אשר גינזבורג טען שאין ארץ ישראל באה לפתור את השאלה הכלכלית של היהודים, כי אם את בעיתו הרוחנית והתרבותית של העם. אחרי שנוסדו כל כך הרבה זרמים בציונות, אנשי חיבת ציון הבינו שאין זרם אחד שמתאים להם להיכנס לתוכו - ולכן הם החליטו להציג את הזרם ציונות דתית. בראש הזרם עמדו אנשי חיבת ציון לשעבר כמו הרבה היריש קלישר, הרב יהודה אלקלעי, הרבה שמואל מוהיליבר ואחרים. הזרם הציוני דתי התנגד לכל שאר הזרמים החילוניים של הציונות ורצה לאחד את הדת היהודית עם הגשמה חלוצית. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 החל השלטון הטורקי לדכא את הציונות בארץ והניע ע"י כך ציונים רבים לסייע לכיבוש הארץ בידי בריטניה, תוך כדי מאמץ לקבל ערבויות להגשמת השאיפות הציוניות. בשנת 1917 פרסם שר החוץ הבריטי בלפור, הודות לפעילותם המצויינת של חיים וייצמן, נחום סוקולוב ואחרים, הצהרה אשר היה כתוב בה: "הקמת בית לאומי לעם ישראל בארץ-ישראל". על סמך הצהרה זו, הצהרת בלפור, בשנת 1920 בריטניה קיבלה מנדט בין לאומי לנהל את ארץ-ישראל. ההישג הגדול הזה הגדיל את השפעת הציונותבעולם היהודי וביישוב בארץ והגדיל את קצב הבנייה בארץ. אומנם, למרות כל ההבטחות מצד הבריטים, מיד בתחילת השלטון הבריטי הבריטים החלו לפעול לצמצום הבית הלאומי.התחזקות היישוב היהודי בארץ-ישראל והסכסוך עם שלטון המנדט הבריטי המחריף, גרם לציונות לדרוש מאז 1942 תביעה מפורשת לקהייליה יהודית, ואחר כך למדינה יהודית בארץ-ישראל (תוכנית בילטמור). בתקופת מלחמת העולם השנייה, נרצחו יותר משישה מיליון יהודים באירופה -האסון הלאומי הגדול ביותר בתולדות העם היהודי. לאחר השואה, היה ברור שהיהודים זקוקים לבית לאומי - ולכן, בשנת 1948, הוקמה מדינת ישראל. הממשלה והפרלמטים הזמניים הראשונים שלה נקבעו במשותף עם ההסתדרות הציונית ומוסדות היישוב. עם הקמת המדינה עברה סמכות ההכרעה המדינית לאזרחיה בלבד, ואילו ההסתדרות הציונית המשיכה לטפל בעניייני התיישבות, עלייה, חינוך עברי ותנועות-נוער בגולה. הציונות מנוסחת בהרבה זרמים ובהרבה דרכים, אבל אבני הייסוד של הציונות הן: דמוקרטיה, ציונות, חברה, אהבת השלום והארץ והתנ"ך.