ציורי ילדים ....

לי28

New member
ציורי ילדים ....

שילדי חוזרים כל יום שישי מהגן ובידם הקטנה שקית ובתוך השקית שלל ציורים, אני אוהבת לעיין בהם ולנסות למצוא את המסר, הכוונה או הרעיון, לעיתים די קשה כי זה נראה כמו "קשקוש" ולעיתים יש קווים שיכולים לתת קצת קו מנחה, אך תמיד יש המון אפשרות לתת לדמיון לפרוח. מצאתי כתבה בירחון "חיים אחרים" אוגוסט 2001 אשר מדברת על ציורי ילדים, ניסיתי להוציא עבורינו את הרעיון שבכתבה, אני אישית מצאתי שם תשובות לחלק מהשאלות, הייתי ממליצה לקרוא את הכתבה בשלמותה.... תהנו. ילדים בני שנתיים משרבטים סימנים אשר תואמים ליכולת התנועה הטבעית של השרירים, ככל שהשרירים מתחזקים כך גם כושר התנועה משתכללת ונעשים סימנים ברורים יותר ויותר ואפשר לזהות סימני יסוד, אשר ניתן גם לראות אותם מצטרפים לאיכות של בחירה אשר משתנה מתרבות לתרבות. ציורי ילדים נחשבים בעיני המבוגרים "לקשקושים" חסרי תכלית, מי בכלל מסתכל עליהם? חוקרים אשר בדקו את הנושא הגיעו למסקנה כי ילדים מציירים מנדלות, (מנדלה - בתור התחלה דגם גאומטרי העשוי ריבוע החסום במעגל), עבור הילדים זה ביטוי ל- בחוץ, למעלה, למטה ומסביב. היום המנדלות הולכות ונעלמות ז"א שהבחירה של הילד בציור הולך ונכחד, בגנים ובבתי הספר מציבים לילדים נושאי ציור אשר משרתים את המערכת ואינם רלוונטים לחיי הפרט ובכך נעלם כושר הביטוי העצמי של הילד בציור. רב הילדים כיום ברגע שיניחו לידם דף בזמן שעור, ימתינו להוראה של המורה, מרצה, על נושא הציור ורק לאחר מכן יתחילו לצייר. חשוב לזכור:- ציור חופשי נותן לילד להשתחרר עם המחשבות והרגשות אשר בו (בילד), ציור חופשי נותן לילד רגע פרטי בינו ובין הניר. *מתוך "חיים אחרים" אוגוסט 2001
 

anat30g

New member
זה לא יתוש

ההברות הראשונות שהילד ממלמל, אינן מצטרפות למשפט משמעותי, אך אנו מתלהבים ומעודדים את ההגייה, כי אנו יודעים שזהו הבסיס ליכולת הדיבור. כאשר הוא נופל ומועד בפסיעותיו הראשונות, אנו מתרגשים ומבינים ביודענו שהתחלה זו היא הבסיס להתפתחות המוטורית. באותה מידה, כאשר הילד משרבט או בלשון העם "מקשקש" יש לראות בזאת את הבסיס לרכישת מיומנויות גרפו-מוטוריות ויכולת הכתיבה, לכן, אין לזלזל ב"קשקוש" של הילד. מתוך הקדמה לספר "זה לא יתוש" מאת: ענת גת ויפה רובינזון השרבוט או ה"קשקוש" בשפת העם, הנו שלב חשוב בהתפתחות הגרפו-מוטוריות של הילד. לשרבוט היבטים רגשיים, תחושתיים (סנסוריים), תנועתיים (מוטוריים) ואישיותיים - השרבוט אינו תלוי במציאות, הילד מבטא בו את מכלל חייו, והביטוי החזותי מספק לו שמחת הישג ובטחון בכוחו. כל חומר וכל משטח יכולים לשמש כלי ליצירה - קטשופ ורצפה, בוץ או נייר. השרבוט מופיע כחלק מחקירת מגוון התנועות שהילד מסוגל להפיק מגופו ומבטא בו את אופיו ורגשותיו. בניגוד לתפיסת היצירה של המבוגרים, אין הילד נזקק להגדרה מילולית או נושאית של תוצר פעולתו. יכולת השליטה בכלי כתיבה לשם צביעה ציור ושרטוט מתפתחת בארבעה שלבים: 1. שלב השרבוט הראשוני - תנועות אקראיות היצורות קווים. הילד משתמש בעיקר בצבע אחד, הוא נהנה מעצם התנועה ואינו מגלה עניין בתוצר הסופי. 2. שלב השרבוט השני - תנועות מרחביות מתוכננות היוצרות צורות מרומזות. הילד משרבט עדין בשתי ידיים, אך מוסיף צבעים, מארגן את הדף, מסוגל להישאר בגבולותיו ומתחיל לפתח קשר מוח-עין-יד. 3. שלב הטרום סכימה - תנועה, צורה וארגון במרחב תוך הפעלת שיפוט לגבי הכיוון וסוג הדף. יש לילד תפיסת שטח, יכולת ליצור את צורות היסוד - עיגול, ריבוע, מלבן - ולבחור צבעים בהתאמה (צהוב לשמש, כחול לשמים). התפתחות היד הדומיננטית. 4. שלב הסכימה - תנועה, צורה משוכללת וארגון במרחב. הילד עובר לציור תיאורי של חיקוי המציאות, מיומן בשליטה על תנועת פרק כף היד, ואינו נזקק עוד לסובב את הדף. ספר זה מדגיש את האלמנטים החשובים לפעוט בגיל הרך: הצבעים והצורות, זוויות ראיה שונות כבסיס לחשיבה מופשטת, ראיית פרט מתוך השלם כבסיס לראיה חזותית והוספה הדרגתית של פריטים המאפשרים ספירה ומנייה חשבונית. המלל קצר וקל לזכירה, החריזה קצבית ומעודדת את הילד לקחת חלק בפעיל בעלילה והתוכן תומך בעצמאותו לקבוע את דעתו.
 

anat30g

New member
תשובה

באופן עקרוני - שלב בשירבוט הראשוני הוא בסביבות גיל שנתיים, שלב השרבוט השני הוא בסביבות גיל שלוש, שלב הטרום סכמה הוא בסביבות גיל ארבע, ושלב הסכמה הוא בסביבות חמש. אני כותבת בסביבות - כי לכל ילד יש את הקצב שלו, יש ילדים שמתחילים לשרבט לפני גיל שנתיים, ויש ילדים שלא מגיעים לשלב הסכמה עד גיל שש. מה שחשוב להבין שילד שלא שירבט - לא יוכל פתאום בגיל חמש להתחיל לצייר דמויות. שירבוט וציור הם תהליכים שמכינים את הילד לכתיבה.
 
למעלה