ציטוט מחיי פיי -תאור הפחד
עלי לומר מילה על פחד. זה היריב האמיתי היחיד של החיים. רק הפחד יכול להביס את החיים.זהו בר פלוגתא ערמומי ובוגדני,הוא אינו יודע הגינות מהי, אינו מכבד שום חוק או מוסכמה,אינו מפגין רחמים. הוא מתנפל על נקודת התורפה שלך המתגלה לו בקלילות מדהימה. הוא תמיד מתחיל בראשך. הספק פוגש בחוסר אמון,וחוסר האמון מנסה להרחיק אותו. אבל חוסר האמון הוא חייל רגלי הלבוש בעליבות. הספק מסלק אותו מדרכו בקלות. אתה מתעצבן. ההגיון מתייצב ללחום לצידך.אתה נרגע. ההגיון מצויד בכלי הנשק המודרנים ביותר . אבל לתדהמתך, על אף טקטיקה עדיפה וכמה נצחונות מרשימים, ההגיון מובס. אתה חש כיצד אתה נחלש ,מתערער עצבנותך הופכת חרדה. כעת הפחד פונה אל גופך, שכבר מודע לכך שמשהו מחריד מתחולל. ריאותך כבר התעופפו משם כציפורים, קרבייך הזדחלו משם כנחשים. לשונך צונחת לעכשיו מתה כאופוסום בעוד לסתך מתחילה לדהור במקום. אוזנך מצטללות. שריריך מתחילים לרעוד כאילו חלית במלריה, וברכיך משקשקות כמו בריקוד. ליבך מתאמץ מדי בזמן ששרירי פי הטבעת שלך מתרפים מדי. איבריך כולם מתפרקים לגורמים, כל אחד באופן ההולם אותו ביותר. רק ענייך פועלות כהלכה הן תמיד מקדישות לפחד את מלוא תשומת הלב. אתה ממהר לקבל החלטות פזיזות. אתה נפטר מבעלי בריתך האחרונים: התקווה והאמון. כעת ניצחת את עצמך. הפחד, שאינו אלא רק רושם חולף ,הביס אותך. קשה לנסח זאת במילים. שכן פחד , פחד אמיתי, כזה המטלטל טןתך עד היסוד, כזה שאתה חש שאתה עומד פנים אל פנים לנגד קיצך, מקנן בזכרונך כמו נמק. הוא מבקש להרקיב הכול, אפילו את המילים המבקשות לתארו. עלייך להיאבק קשות אפוא כדי להביע אותו. עלייך להיאבק קשות כדי להאיר עליו בנוגה המילים. שכן אם לא תנהג כך, אם פחדך יהפוך לאפלה חסרת מילים שתירתע ממנה ואולי אף תצליח לשכוח אותה, תותיר את עצמך חשוף למתקפות פחד נוספות, שהרי מעולם לא נאבקת באמת ובתמים ביריב שהביס אותך.
עלי לומר מילה על פחד. זה היריב האמיתי היחיד של החיים. רק הפחד יכול להביס את החיים.זהו בר פלוגתא ערמומי ובוגדני,הוא אינו יודע הגינות מהי, אינו מכבד שום חוק או מוסכמה,אינו מפגין רחמים. הוא מתנפל על נקודת התורפה שלך המתגלה לו בקלילות מדהימה. הוא תמיד מתחיל בראשך. הספק פוגש בחוסר אמון,וחוסר האמון מנסה להרחיק אותו. אבל חוסר האמון הוא חייל רגלי הלבוש בעליבות. הספק מסלק אותו מדרכו בקלות. אתה מתעצבן. ההגיון מתייצב ללחום לצידך.אתה נרגע. ההגיון מצויד בכלי הנשק המודרנים ביותר . אבל לתדהמתך, על אף טקטיקה עדיפה וכמה נצחונות מרשימים, ההגיון מובס. אתה חש כיצד אתה נחלש ,מתערער עצבנותך הופכת חרדה. כעת הפחד פונה אל גופך, שכבר מודע לכך שמשהו מחריד מתחולל. ריאותך כבר התעופפו משם כציפורים, קרבייך הזדחלו משם כנחשים. לשונך צונחת לעכשיו מתה כאופוסום בעוד לסתך מתחילה לדהור במקום. אוזנך מצטללות. שריריך מתחילים לרעוד כאילו חלית במלריה, וברכיך משקשקות כמו בריקוד. ליבך מתאמץ מדי בזמן ששרירי פי הטבעת שלך מתרפים מדי. איבריך כולם מתפרקים לגורמים, כל אחד באופן ההולם אותו ביותר. רק ענייך פועלות כהלכה הן תמיד מקדישות לפחד את מלוא תשומת הלב. אתה ממהר לקבל החלטות פזיזות. אתה נפטר מבעלי בריתך האחרונים: התקווה והאמון. כעת ניצחת את עצמך. הפחד, שאינו אלא רק רושם חולף ,הביס אותך. קשה לנסח זאת במילים. שכן פחד , פחד אמיתי, כזה המטלטל טןתך עד היסוד, כזה שאתה חש שאתה עומד פנים אל פנים לנגד קיצך, מקנן בזכרונך כמו נמק. הוא מבקש להרקיב הכול, אפילו את המילים המבקשות לתארו. עלייך להיאבק קשות אפוא כדי להביע אותו. עלייך להיאבק קשות כדי להאיר עליו בנוגה המילים. שכן אם לא תנהג כך, אם פחדך יהפוך לאפלה חסרת מילים שתירתע ממנה ואולי אף תצליח לשכוח אותה, תותיר את עצמך חשוף למתקפות פחד נוספות, שהרי מעולם לא נאבקת באמת ובתמים ביריב שהביס אותך.