ציטוט מעניין שנתקלתי בו..

ציטוט מעניין שנתקלתי בו..

רוצה לשמוע את חוות דעתכם. "לכל כלל יש יוצא מן הכלל ואם יש כלל שאין לו יוצא מן הכלל אז זהו היוצא מן הכלל של הכלל שאומר שלכל כלל יש יוצא מן הכלל" אז ככה-אני מרגישה משהו בציטוט הזה.מין איזושהיא פריצת או שבירת גבולות מסויימת,אבל יכול להיות שאני סתם מדמיינת..ניראה לי שיש בזה משהו,משהו מעבר.. זה קשור אולי לפרדוקסים,כאילו מין להתעלות על משהו ובכך להסביר אותו.. קשה לי להסביר.האם אולי זה קשור יכול להיות למשהו במתמטיקה?למשפטים? אוף זה מתסכל אותי!אני חייבת להבין את זה!יש פה איזה עקרון,איזה משהו! האם זו רק אני?!?מה אני מוצאת שם?!? תודה מראש!
 

Heraclitus

New member
אין פה שום פרדוקס

זה פשוט משפט שנוגד את עצמו (פרדוקס, להבדיל, הוא טיעון שהמסקנה שלו מתבקשת מהמסקנות, אבל לא עולה איתן בקנה לוגי אחד). זה מזכיר לי "חידה" שקראתי פעם: נניח שיש תותח ששום דבר לא יכול לעצור את הפגז שלו, ושיש חומה ששום דבר לא יכול לשבור אותה. אז מה קורה כשיורים עם התותח לעבר החומה? התשובה: זה בלתי אפשרי. קיומו של של פגז שלא ניתן לעצור מבטל את קיומה של חומה שאי אפשר לשבור, ולהיפך. אותו דבר פה: אם יש כלל שאין לו יוצא מן הכלל, אז לא יכול להתקיים כלל לפיו לכל כלל יש יוצא מן הכלל, ולהיפך.
 

Heraclitus

New member
אה, אגב... שלום לכולם ../images/Emo13.gif

אני משתתף פאסיבי בפורום כבר הרבה, נהנה לקרוא (ולחשוב כתוצאה מכך).
 
ברוך הבא, "האפל"!

"האפל" היה כינויו של הפילוסוף היווני היראקליטוס. ברוך הבא! ברוך העובר מפסיביות לאקטיביות! אולי תמצא זמן להציג את עצמך ביתר פירוט? להתראות!
 

Heraclitus

New member
ה"אפל" הזה היה מאוד נאור ../images/Emo13.gif

שמי אביב, בן 22.
פילוסופיה התחילה לעניין אותי לפני כשנה וחצי, כאשר הגעתי לאתר באינטרנט, אנציקלופדיה של הפילוסופיה (יש אינסוף מאלה...) והחלטתי לקחת קורס פילו' של המוסר באוניברסיטה הפתוחה. אני ניגש לעניין למידת פילוסופיה עם הרבה הסתייגות, בגלל שלדעתי ברמות מסוימות הפילוסופיה כבר מתחילה להיות בלבול שכל מיותר. מבחינתי, מטרת לימודי הפילוסופיה היא להקנות לא יותר מאוצר מילים וכלים למחשבה. את ההגות גופא - כל אדם עושה עם עצמו ועם המציאות (יש עוד הרבה מה להיאמר בנושא הזה, כמובן, אבל ההודעה הזאת כבר די ארוכה גם ככה...). נכון שמצד אחד פילוסופיה היא תוצר של חיי רווחה (יש פנאי להתחיל לחשוב על הדברים), וזה נותן לה לגיטימציה כ"משחק" אינטלקטואלי גרידא, אבל כשהיא מאבדת את הקשר שלה למה שקורה פה ולמושגים שאנחנו מסוגלים לתפוס - מה שקורה לעיתים בפילוסופיה - היא כבר נעשית לא רלווונטית ולא מעניינת. בכל אופן, הגישה שלי לפילוסופיה היא יותר באוריינטציה לתחום האמנות, מבחינת שילוב הרעיונות (כגון תנועה והמשגה ותמצות של המציאות). אני תלמיד מוזיקה, מנגן בפסנתר, ואולי בגלל זה אני כל-כך אוהב את הרקליטוס, שזיהה את המהות של הדברים עם התנועה שלהם ("לא ניתן להיכנס לאותו נהר פעמיים" - המים כל הזמן זזים, אבל התנועה היא מה שעושה את הנהר - נהר), מכיוון שמוזיקה קיימת רק בתור תנועה (אפילו גלי הקול הם תנודות של האוויר). מלבד זאת, הכתיבה שלו מקסימה אותי (אותה כתיבה ש"בזכותה" זכה לכינוי הנ"ל), ומצאתי אצלו אמיתות רבות שלדעתי לא הרבה הוגים אחרים הצליחו להגות או לבטא. זה יצא בערך פי 3 יותר ארוך משתיכננתי
בכל אופן, שמח להכיר
 
נעים להכיר!

ברוך הבא בצל קורתנו. לאחרונה אני מצוי בסד נוראי של זמן. טוב לדעת שאתה בסביבה.
 

aviah

New member
המשפט סותר את עצמו

בערך בתקופה שהמשפט הזה נוצר (ראסל, כמדומני), ויטגנשטיין אמר שכל מה שצריך לעשות זה להפסיק לדבר שטויות.
 
אוקיי ../images/Emo13.gif

תוכל להסביר לי מהו בדיוק פרדוקס ולתת לי דוגמא יותר קונקרטית? אבל אתה ממש צודק,עכשיו העניין באמת ניראה יותר ברור. לא יודעת מה עבר לי בראש כלכך,זה היה ניראה לי ממש מסובך,עכשיו זו ניראה לי כמו סתם התחמקות טיפשית וחסרת פואנטה.(המשפט) זהו,יום טוב!
 

Heraclitus

New member
לפי איך שאני רואה את זה,

משפטים כמו זה, כמו ה"חידה" שהצגתי, או כמו "אני משקר" נתפסים אצלנו אוטומטית כפרדוקסים, אבל למעשה הם כולם משפטים שרק נוגדים את עצמם.פרדוקס אני קורה לדברים כמו הפרדוקס של זנון (שהוא דוגמא מובהקת לפרדוקס, ולכן שמו כן הוא).זה פרדוקס די ידוע, אבל בכל זאת אציג אותו לאלו שלא מכירים:אם אני רוצה לנוע מנקודה א' לנקודה ב', והמרחק הוא 100 מטר, עלי קודם לנוע חצי מהמרחק הזה (50 מטר), לנקודת האמצע ג'. אך כדי להגיע ל-ג', עלי לנוע חצי מהמרחק הזה (25 מטר) לנקודת האמצע ד'. וכדי להגיע ל-ד' עלי קודם להגיע ל-ה' (12.5 מטר) וכן הלאה, עד אינסוף. המסקנה היחידה המתבקשת: תנועה היא בלתי-אפשרית. אבל מה - בכל זאת יש תנועה בעולם. זו לדעתי דוגמא לפרדוקס: הוכחה שיש דברים שכן קיימים במציאות (החושית, לפחות), אך אין להם זכות קיום לוגית. משפט כמו "אין כלל שאין לו יוצא מן הכלל" הוא לא פרדוקס, בגלל שהוא לא קיים לא רק מבחינה לוגית, אלא הוא גם לא קיים במציאות (בניגוד לתנועה, שכאמור, כן קיימת במציאות). (אגב, יש בדיחה מצוינת על זנון בהקשר של הפרדוקס שלו: שני יוונים יושבים על הפרתנון, שניהם קבעו פגישה עם זנון. הראשון מסיים לדבר עם זנון בפלאפון, ואומר לשני: "זנון אמר שהוא לא יכול להגיע. חכה שתשמע את התירוץ שלו!")
 
מיצטער -

אין במישפט הזה כלום - הוא רק אומר שזה שלכל כלל יש יוצא מהכלל זה לא בטוח . . . ( בהצלחה בהמשך החיפוש אחרי משו משמעותי
 
אוף כתבתי תשובה כל כך ארוכה

ואז המחשב נתקע לי... אל תדאגי אני עוד יגיב(וזה יהיה מעניין)
 
טוב לדעתי

את צריכה להתייחס למשפט הזה במובן הפילוספי לגמרי,לדעת הוא משפט פשוט לגמרי, לפעמים אנחנו מחפשים את המעבר בכל מיני דברים בחיים ובמשפטים בכלל אבל הדברים פשוטים כל כך,אם תקראי כל מיני משפטים של בודהא תראי שהוא אומר משפטים כל מסובכים שאני בהתחלה חיפשתי את המשמעות שלהם ולא הבנתי מה הוא רוצה עד שלאט לאט הבנתי שהמשפט פשוט אומר את מה שהוא אומר ואים משהו מאחוריו
 
המשך

לדעתי אם הכלל אומר שלכל כלל יש יוצא מן הכלל אז למה שלכלל הזה לא יהיה? האמת שישבתי הרבה זמן בניסיון לחשוב על דוגמא מהחיים בעניין הזה ולא הצלחתי,אולי אם את תצליחי אני ישמח לשמוע...
 
למעלה