ציטטה למחשבה

[עידית רון]

ציטטה למחשבה ../images/Emo20.gif

"כדי להזיז הר ממקומו עליך להתחיל עם האבנים הכי קטנות" פשפשו במוח...בלב... האם אתם מזהים התנהלות/מחשבות שהייתם מעוניינים להזיז אבל...?????????????????? מהם האבנים הקטנות שמהם תתחילו לפעול? יום קסום לכולם

 

[שזמ]

אני חולק עלייך- עדיף להתחיל עם האבנים הגדולות

יום אחד הוזמן מרצה זקן בבית הספר למנהל ציבורי בארה"ב לשאת הרצאה על הנושא "תכנון זמן יעיל" בפני קבוצה של 15 מנהלים בכירים בחברות הגדולות ביותר בארה"ב. ההרצאה הייתה אחת מתוך חמש הרצאות ביום העיון שאורגן עבורם. למרצה ניתנה שעה אחת "להעביר את החומר". בעומדו בפני קבוצת האליטה הזו, שהיתה מוכנה לרשום כל מילה שתצא מפיו, העביר המרצה הזקן את מבטו עליהם באיטיות ולאחר מכן אמר" :אנו עומדים לערוך ניסוי". מתחת לשולחן שהפריד בינו לבין מאזיניו הוציא המרצה מיכל זכוכית גדול והניחו בעדינות לפניו. לאחר מכן הוציא מתחת לשולחן כתריסר אבנים, כל אחת בגודל של כדור טניס, והניחן בעדינות, אחת אחת, בתוך המיכל. כאשר התמלא המיכל לגמרי ולא ניתן היה להוסיף עוד אבן אחת, הרים המרצה את מבטו באיטיות ושאל: "האם המיכל מלא?" כולם השיבו "אכן". המרצה המתין מספר שניות ושאל :"האמנם?" ואז שוב התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא אבני חצץ. בקפדנות שפך את החצץ מעל האבנים וניער מעט את המיכל. אבני החצץ הסתננו בין האבנים הגדולות עד שירדו לתחתית המיכל. שוב הרים המרצה הזקן את מבטו ושאל את הקהל: "האם המיכל מלא?" עתה החלו מאזיניו המבריקים להבין את כוונתו. אחד מהם השיב "כנראה שלא." "נכון" השיב המרצה הזקן. חזר והתכופף, והפעם הוציא מתחת לשולחן סיר מלא בחול. בתשומת לב שפך את החול אל תוך המיכל. החול מילא את החלל בין האבנים הגדולות ובין החצץ. פעם נוספת שאל המרצה את תלמידיו: "האם המיכל מלא?" הפעם ללא היסוס ובמקהלה השיבו התלמידים המחוננים: "לא!" "נכון" השיב להם המרצה הזקן. וכפי שציפו תלמידיו רבי העוצמה והיוקרה, הוא נטל את כד המים שעמד על השולחן ומילא בהם את המיכל עד לשפתו. המרצה הזקן הרים את מבטו אל הקהל ושאל: "איזו אמת גדולה יכולים אנו ללמוד מניסוי זה?" בחושבו על נושא ההרצאה, השיב אחד הנועזים והזריזים שבין מאזיניו: "אנו למדים שככל שנראה לנו שהיומן שלנו גדוש ומלא התחייבויות, אם באמת מתאמצים תמיד ניתן להוסיף עוד משימות ומטלות". "לא", השיב המרצה הזקן. "לא זה. האמת הגדולה שמוכיח לנו הניסוי היא זו: אם לא מכניסים למיכל קודם כל את האבנים הגדולות, לעולם לא נוכל להכניס אותן אחר כך." דממה עמוקה השתררה באולם, כאשר כל אחד מנסה לתפוס את מלוא המשמעות של דברי המרצה. הזקן התבונן בשומעיו ואמר: "מהן האבנים הגדולות בחייכם? בריאותכם? המשפחה? ידידיכם? הגשמת חלומותיכם? לעשות מה שאתם באמת אוהבים? להילחם למען מטרה נעלה? להינפש? לקחת זמן לעצמכם? למכור פרופיל? " "מה שחייבים לזכור הוא, שחשוב ביותר להכניס קודם כל את האבנים הגדולות בחיינו, כי אם לא נעשה זאת, אנו עלולים לפספס את החיים. אם ניתן עדיפות לדברים הקטנים (החצץ, החול) יתמלאו החיים בדברים הקטנים , ולא יישאר די מהזמן היקר שלנו כדי להשיג את הדברים החשובים באמת בחיים. משום כך, אל תשכחו לשאול את עצמכם את השאלה: מהן האבנים הגדולות בחיי? וכאשר תזהו אותן, הכניסו אותן ראשונות למיכל החיים שלכם." בתנועת יד ידידותית בירך המרצה את מאזיניו ויצא באיטיות מן האולם.

 

[עידית רון]

ואולי?

לאחד יתאים הציטטה הסינית...לשני תובנות המרצה... לשלישי שילוב בכמות ובגודל האבנים? אמרו....מה הקול הפנימי אומר לגבי הדרך שהכי מתאימה לך? יום מחויך לך ולכולם

 

[rafagav]

סיפור יפה אך = "יש אנשים עם לב של..."

בשיר על הכותל - "יש אנשים עם לב של אבן, יש אבנים עם לב אדם". זה שבין האבנים ניתן להכניס קטנות יותר - לא אומר, שזה מתאים לכל אחד. אך - יש בסיס אחד, עליו אנו צריכים לעמוד. בלעדיו יתפרק הכל: הבריאות. שמירה על בריאותנו = על אורח חיים בריא היא הבסיס לתקינות המחשבתית. & רגע - איני בא לטעון, שמי שמתנהל בריא הוא תקין חמשבתית. אך - ללא הבריאות - כל השאר יהיה בעייתי. & נכון - יש, שבריאותם מידרדרת ובכ"ז הם מתנהלים באופן נפלא מחשבתית.. לא פשוט.

 

[jozefin3]

../images/Emo9.gifמרשה לי להוסיף..ולומר...../images/Emo6.gif

לכל אדם מתאים משהו אחר..אחד יכול לצעוד בצעדי ענק..ולהתקדם מהר.......ויש שמעדיפים ויכולים להתחיל מאבנים קטנות .....אט אט ......

כל אדם......וההסתגלות שלו למצבים

בוקר נפלא

 

[rafagav]

כּוּל שייח' אילּו טריקתו...

ברור - כל מכובד ודרכו!! לכן, כל עניין בניית קני המידה לאנשים נראה לי די טפשי (בלשון המעטה..).

 

[סוד ורז]

אין חולק שגם מהסיפור שנתת, יש צורך להתחיל

בהוצאת האבנים הקטנות ..... אחרת הגדולות לא תצאנה .... (סוד ורז - סגן נשיא בכיר לחקר אבנים בבקבוק)

 

[כרמית ורסנוב]

אבנים גדולות/קטנות - שני דברים שונים

האבנים הגדולות של המרצה קשורות בעצם לדברים שהכי חשובים לנו בחיים זה מתחבר לסדר העדיפויות שלנו, לכך שעדיף לנו כשאנו בונים את הפעולות שאנו עושים אפילו כל יום לשים קודם את הדברים שהכי חשובים לנו, ואז להוסיף את אילו שפחות חשובים. האבנים הקטנות של עידית הן הצעדים הקטנים שיביאו לידי ביטוי פעולה גדולה או מטרה שניראת ממש מסובכת אבל אם אחשוב על הפעולות הקטנות שיובילו אותי לשם, זה יהיה מאד אפקטיבי ופחות מאיים. כך אני מבינה את זה.

 

[עידית רון]

זה היופי...שכל אחד רואה משהו אחר ../images/Emo9.gif

לכן...אפשר ורצוי להחליף מדי פעם

ולנסות להסתכל ממרחק זווית ובצבע אחר על דברים אמירות עשייה בחיינו.

 

[anchi1512]

ואני חושבת....

היי עידית, רק אתמול השתמשתי בביטוי הזה מול קבוצת ילדים מדהימה איתם אני עובדת בתחום פיתוח מנהיגות... אמנם הפתגם הסיני ומשל האבנים עוסקים שניהם באבנים אך באבנים אחרות לחלוטין. הפתגם הסיני עוסק בשינוי ובפריצות דרך בחיים והכוונה, לפי ראות עיני, היא, שכדי להתגבר על מכשולים כלשהם, צריך רק להתחיל ואפילו בקטן, העיקר להתחיל לחולל את השינוי. במשל האבנים אני נוהגת להשתמש לא מעט בתחום של ניהול זמן וסדרי עדיפויות. המשל מדגיש את העיסוק היום-יומי שלנו בזוטות והזנחת הדברים החשובים ביותר שלנו, במיוחד אלה הנראים ברורים מאליהם. אני אוהבת את שניהם, ולא מוצאת סתירה ביניהם כלל וכלל. ערב נעים ונפלא

ענת