ציידים-לקטים: אבולוציה של המין האנושי.

[לב האדם טוב מנעורי]

ציידים-לקטים: אבולוציה של המין האנושי.

לפני 1.8 מיליון שנה (תקופת ההומו-ארקטוס) ועד ללפני 10,000 שנה (תקופת ההומו-ספיאנס-ספיאנס) בני האדם חיו במבנה של ציידים-לקטים, כאשר בדרך כלל הנקבות היו מלקטות פירות, קטניות, אגוזים, ירקות. והזכרים היו צדים בע"ח.
בתקופה שלפני 1.8 מיליון שנה בני האדם היו אוכלי נבלות.

אז השאלה שלי היא, בתקופה שבני האדם היו ציידים-לקטים, כיצד הציד התבצע? הרי האדם איננו טורף מבחינת מבנה פיסיולוגי שמאפשר לו להרוג טרף. אז כיצד הוא הצליח להרוג בע"ח ?

תודה

 

[22ק ו ס ם]

לבני אדם יש יתרון שאין לחיות רבות אחרות

וזה המוח שלהם. הם לא צריכים להיות גדולים או חזקים פיסית בשביל לצוד, אלא חכמים. צריך לזכור שהיכולת לצוד התפתחה בהדרגה. בהתחלה בני אדם צדו חיות קטנות שלא היה צריך כוח פיסי רב כדי לצוד אותן, ועם הזמן הם למדו לצוד חיות גדולות יותר. היכולת הגוברת לשתף פעולה אחד עם השני ולהציב מארבים עזרה מאוד, כמו גם פיתוח כלים כמו חניתות הפכה את הציד ליעיל. עם הזמן במקום לנסות לצוד את כל החיות הם התרכזו בחיות בודדות וככה שכללו את היכולת שלהם לצוד.

 

[אני רק עובר]

כמעט שאין ידע ממשי

אבל אפשר להעלות ספקולציות סבירות.

שימפנזים בטבע משתמשים במקלות ע"מ להגיע לכל מיני מקומות, ושימפנזים מקהיליה שוכנת סוואנה בסנגל נצפו כשהם משתמשים במקלות שחודדו בשיניים ע"מ לצוד קיפופי גלאגו קטנים בתוך נקרות עץ. כלומר הפוטנציאל להשתמש בכלי נשק בהחלט קיים אצלם.

האוסטרלופיתקים לפי נפח מוחם היו לא פחות אינטליגנטים משימפנזים, וסביר שהשתמשו בכלים אפילו יותר, כי הם הלכו על שתיים והידיים שלהם היו פנויות כל הזמן. אני מעריך שאוסטרלופיתקים השתמשו דרך קבע במקלות חפירה מחודדים ע"מ לחפור שורשים מתוך האדמה. ואם בזמן שחפרו גילו חולד או מכרסם אחר כלשהו, מן הסתם לא התביישו לשפד אותו. מכאן הדרך לחנית עץ ממש כבר מאוד קצרה.

אני לא יודע אם אוסטרלופיתקים כבר השתמשו בחניתות, אבל אני משוכנע שכל בני הסוג הומו השתמשו בהן. מדובר בבני-אדם שסיתתו כלי אבן דרך קבע, ולחדד מקל עץ זה יותר קל מאשר לסתת אבן.

 

[22ק ו ס ם]

אוסטרלופיתקים לא השתמשו בחניתות כמעט בוודאות

אין עדות לכך. ואתה צודק, כל מה ששימפנזות יכולות לעשות היום, סביר שהאוסטרלופיתקים יכלו לעשות לפחות.

 

[אני רק עובר]

אני חולק על אופן ההסקה הזה

"אין עדות שאוסטרלופיתקים השתמשו בחניתות" לא מוביל למסקנה "אוסטרלופיתקים לא השתמשו בחניתות כמעט בוודאות". אנחנו לא מצפים לעדות כזו גם אם הם כן השתמשו בחניתות, בהתחשב בסיכוי הנמוך מאוך להשתמרות עץ במשך יותר ממיליון שנה.

למה שימפנזים בטבע לא צדים בחניתות? לא בטוח שזה בגלל שאינם מסוגלים. יכול להיות שפשוט אין להם שום תועלת בחנית. שימפנזים צדים בעלי-חיים קטנים מהם בהרבה, שהם ממילא יכולים להרוג ע"י הטחה מול גזע עץ או פשוט לקרוע בידיים חשופות (שימפנזים הרבה יותר חזקים מבני אדם). חנית רק תכביד עליהם כי הם צדים בעיקר בענפי העצים וצריכים את כל ארבעת הגפיים שלהם פנויות לטיפוס.

האם שימפנזים בטבע מסוגלים עקרונית לפתח ציד בחניתות? לא הייתי פוסל את זה. הם מפתחים כישורים אחרים לא פחות מתקדמים. פיצוח אגוזים למשל דורש שתי אבנים שונות - סדן ופטיש, כל אחת מהן בגודל וצורה מיוחדים.

 

[אני רק עובר]

עוד סרט מעניין

שימפנזים משתמשים במקלות ובאבנים כדי לתקוף "נמר". נראה שהבעייה העיקרית שלהם היא עם קואורדינציה יעילה של מכה או הטלה, אבל מעניין שהתגובה הראשונה שלהם לאיום היא לתפוס ענף או אבן גדולה. הסרט הזה ישן, אבל אם הבנתי נכון זו אותה קהיליה מפונגולי בסנגל שלאחרונה הסתבר שהם משתמשים במקלות מחודדים לצוד קיפופים בתוך נקרות עץ.

 

[22ק ו ס ם]

זו מסקנה דווקא הגיונית

ואני מדבר על חניתות עם להבים מפלדה. יש הרבה עדויות של שימוש בחניתות אצל הומינידים אחרים, אז אי אפשר להסביר את חוסר הידע בזה שהכלים לא משתמרים. אלא אם כן יש חוסר מזל קיצוני במציאת חניתות כמו אצל אחרים, איך אחרת אפשר להסביר את זה?

אני חושב ששימפנזים לא משתמשים בחניתות כי צריך תפקודי מוח ברמה מאוד גבוהה כדי להשתמש בהם. זה לא כמו שליית טרמיטים מהעץ שיכולה להעשות בסבלנות. כאן צריך תכנון לטווח ארוך, סבלנות רבה ודיוק רב ביצירת חניתות ובשימוש בהם. אין עדויות שיש להם יכולת שמתקרבת לזה.

 

[אני רק עובר]

מעט מאוד חניתות שרדו מתקופות פרהיסטוריות

למעשה, אם אנחנו מדברים על הדוגמאות העתיקות ביותר, מה שאני מכיר אלו כמה חניתות מאתר שנינגן בגרמניה, בנות כ-400 אלף שנה, חנית קלאקטון מדרום אנגליה, מעט יותר צעירה, וחנית שנינגן בת כ-120 אלף שנה. כל החניתות האלו ללא יוצא מן הכלל הן חניתות עץ עם חוד עץ. ראשי חנית מצור או מעצם מופיעים לראשונה לפני פחות מ-100 אלף שנה, וחניתות עם להב ממתכת רק בתקופות הסטוריות. כלומר, לאורך מרבית הפרהיסטוריה חניתות היו ענף עץ מחודד.

זה נכון שגם בחנית עץ אפשר להשקיע לא מעט תכנון ועבודה. אפשר לבחור סוג עץ מתאים, לגלף את החנית וליישר אותה, לאזן אותה לצורך הטלה, ולהקשות את החוד באש. אבל אפשר גם פשוט לבחור ענף פחות או יותר ישר ולשבור אותו כך שנוצר קצה קצת חד. זה בהחלט בתחום היכולות של שימפנזים. וכאמור, לפחות שימפנזה אחת נצפתה בטבע כשהיא שוברת ענף בשיניים ודוחפת את הקצה החד לנקרת עץ בניסיון לשפד גלאגו.

 

[אני רק עובר]

תיקון

החנית השלישית היא מלרינגן ולא משנינגן (שני האתרים הם בגרמניה ואני תמיד מתבלבל בינהם). אגב, חנית שנינגן התגלתה בין הצלעות של שלד פיל אבל לצערי גוגל לא מוצא תמונה ברשת.

 

[22ק ו ס ם]

כן, אבל יש הבדל בין ליצור חנית לצייד אקראי

לבין תכנון ארוך טווח של צייד חיות גדולות. לא במקרה צייד כזה קשור להגדלת נפח המוח וגם להתנהגויות נוספות שקשורות לאינטליגנציה גבוהה כמו ביות האש, קבורה של מתים או אמנות.

 

[ranisharoni]

כמה חזקה היתה לוסי לעומת שימפנזה?

האוסטרלופיתקים היו יצורים קטנים יחסית (להרקטוס למשל) ואם ההליכה הזקופה החלישה אותם, ביחס לשימפנזים, אז סביר שהם היו צימחוניים (או לפחות לא היו מסוגלים לצייד כמו השימפנזים או הביליס) ואולי יתכן שניכחדו מסיבה זאת כאשר הסוואנות באפריקה המשיכו להתפשט (או מסיבה דומה להיכחדות של יצור צימחוני כמו הבויזאי). זה אולי גם מסביר למה אין כלי אבן שמיוחסים להם.

ידוע מה היתה הנישה האקולוגית של האוסטרלופיתקים?

 

[אני רק עובר]

אין תשובות חד משמעיות

עד כמה שידוע לי מבנה השלד של שימפנזים לא משקף את היתרון העצום בכוח שיש להם על בני-אדם, ולכן קשה להעריך את כוחה של לוסי לפי השלד שלה. בכל אופן בכל שלדי האוסטרלופיתקים רואים עדיין התאמות ברורות לטיפוס למרות שהם הלכו על שתיים, וטיפוס יעיל זה דבר שמצריך הרבה כוח.

על הדיאטה של האוסטרלופיתקים ועל הנישה האקולוגית שלהם מתווכחים עד היום. אך בדרך-כלל מקובל שאוסטרלופיתקים "עדינים" כמו לוסי היו אוכלי-כל, שמן הסתם צדו לכל הפחות חיות קטנות ואולי רבו עם שאר טורפי הסוואנה האפריקאית על נבלות, ושאוסטרלופיתקים "מוצקים" כמו בויזיאיי בעיקר אכלו איזשהו מזון צמחי שדרש הרבה לעיסה.

לאחרונה פורסמה תגלית של עצמות אנטילופות מלפני יותר משלושה מיליון שנים עם סימני חיתוך. על הממצא הזה היתה מחלוקת, אבל במידה והוא אותנטי הוא מראה שאוסטרלופיתקים ביתרו חיות גדולות באבנים חדות (אם כי לא בהכרח מסותתות). כמו כן כלי האבן המסותתים העתיקים ביותר שנמצאו הם בני 2.5 מיליון שנה, כלומר עתיקים יותר מכל מאובן שהוא מהסוג הומו, והמגלים שלהם מקשרים אותם למאובנים של אוסטרלופיתקוס גרהי.

 

[ranisharoni]

יש השערות למה האוסטרלופיתקים נכחדו?

ועוד די קרוב להופעות מיני ההומו (זכור לי שבויזיאיי המשיך עוד קצת).

 

[אני רק עובר]

אני חושב שההשערה הנפוצה היא הפסד בתחרות

עם מיני הומו.

זה מעניין שהאוסטרלופיתקים ששרדו הכי מאוחר הם דווקא ה"חסונים" (בויזיאיי במזרח אפריקה ורובוסטוס בדרום אפריקה), והם חיו לפחות חצי מיליון שנה במקביל למיני הומו. אם הם אכן היו בעיקר צמחוניים, יתכן שהנישה שלהם היתה יותר שונה ולכן הם פחות התחרו ישירות עם מיני האדם.

 

[ranisharoni]

אין מצב ששינוי אקולוגי הביא להכחדה?

הם בכל זאת שרדו איזה 4 מיליון שנים ולא נראה סביר שכבר מיני ההומו המוקדמים (והפשוטים) הכחידו אותם או השתלטו להם על הנישה האקולוגית.

 

[אני רק עובר]

כמובן יכול להיות שינוי אקולוגי

ויכול להיות גם וגם. סיבות להכחדה זה עניין של ספקולציות אפילו במקרים שבהם יש לנו הרבה יותר ידע (מי הכחיד את הממותות והמסטודונים? בני אדם או שינוי אקולוגי?)

 

[ranisharoni]

אנקדוטה על צייד

(עפ"י פרופ' יואל רק) אחת משיטות הצייד היא התשת הניצוד בהליכה. בשל ההליכה על שניים, מבחינה ביו-מכנית, האדם מותאם להליכות ארוכות עם ביזבוז של מינימום אנרגיה. למשל צייד של איילה בהליכה - ביום הראשון אין סיכוי לתפוס אותה, בשני היא מתעייפת ובשלישי היא נופלת ומתה. כמו כן היה צייד בסוג של חקלאות אש שבה הבעירו חלקות יער ואכלו בין היתר את התוצרים כמו פקעות וחיות (מאוחר יותר גדל כר דשא במקום מה שמשך בהמות אותן היה קל לצוד בכר הדשא).

"האדם איננו טורף מבחינת מבנה פיסיולוגי"
האדם הניאנדרטלי ניזון מתפריט קרניבורי כמו של זאב - יותר מ 80 אחוז מהתפריט בשרי (לעומת אירופאי ממוצע בין ימינו שצורך כ 15% בשר). הצייד של הניאנדרטלי לא היה מתוחכם יחסית לאדם המודרני והוא חייב קירבה גדולה לניצוד מה שהביא לשיעור פציעות גבוה.

השימפזנה נצפה צד קופי קולובוס באופן עונתי כך שכבר לאב הקדמון שלנו יש תפריט בשרי עונתי (אם כי מאוד מצומצם). הגורילה אגב צימחונית.

"בתקופה שלפני 1.8 מיליון שנה בני האדם היו אוכלי נבלות"
יש סברה שהאדם הקדום ההוא (החל מהביליס) החל לפתח כלי אבן לצורך פיצוח עצמות ואכילת מוח עצם (לאחר שאריות וצבועים אכלו את השאר) שזאת למעשה הייתה הנישה האקולוגית של האדם שבין היתר הצדיקה את גידול המוח בשל היכולת לפתח כלי אבן מתוחכמים יחסית.

 

[babylon_a1]

בספר היסטוריה עולמית

המחבר מספר או מצטט מישהו

מדובר על קבוצת אנשים שהקיפו עדר סוסים ובעזרת לפידים או אבנים דחקו אותם לתהום

או שהיו שמים קש מעל בור וכו'