פילוסופית קטנה
New member
צימחונות וטיבעונות בתחום האידיאולוגי
היי לכולם ! אני בת 27 וצימחונית גאה מגיל 12. לצערי הרב רוב האנשים בסביבה שלי אינם צימחוניים, אם כי אימא שלי צימחונית (סביר להניח שאחת הסיבת העיקריות לכך שאני צימחונית זה בגללה), חמותי וחברה אחת, כששתי האחרונות הן כאלה קודם בגלל הטעם של הבשר ואח"כ גם מסיבות אידואלוגיות, שזה שונה ממני. יוצא מכך שלא יוצא לי להתדיין בנושא עם אנשים אידיאולוגיים כמוני ולהפנות התחבטויות כאלה לאוכלי בשר, זה לא רלבנטי ולא יעיל לי בכלל. למה הכוונה? יש לי שתי שאלות: 1)אני צימחונית קודם כל כי אני לא רוצה שחיות ימותו רק כדי שיהיה לי טעים וכולם יש הזכות לחיות.שנית, אני מצדיקה את הצימחונות בכך שהחיות סובלות כל חייהן ואף במותןואני רוצה למנוע סבל מיותר. הייתי רוצה להיות טיבעונית, אבל אני מתביישת בעצמי שאני לא עושה את זה ומרגישה צבועה, כי קשה לי לוותר על ביצים וחלב שמהווים מרכיב עיקרי בתזונה שלי לצד טופו/סויה וירקות, פסטה ואורז. ללא ביצים וגבינות יהיה לי בקושי מה לאכול כי ממילא אני בררנית. אני מרגישה שאני לא שונה מאוכלי בשר שמצדיקים הרג בעלי חיים בכך שזה פשוט טעים להם וזה "בריא". זה כאילו שאני אידיאולוגית רק כשזה נוח לי, שזה רע. מה אתם חושבים על זה? יש פה צימחונים שחושבים כמוני? 2)לו בעלי חיים היו חיים טוב כמו פעם, במרעה פתוח ולא היו מתעללים בהם ואנשים היו אוכלים בשר לעיתים רחוקות ולא תאבי בשר כמו היום שזה הפך להיות תעשייה (כי בסופו של דבר תעשיית הבשר והתיחסות לחיות כעל סחורה ועצם זה מפריע לי יותר מעצם המתה שלהם), האם זה היה בסדר לאכול בשר? אני אומרת לאוכלי -בשר שמבחינתי כל עוד יש לי תחליפים שלא פוגעים בבריאותי, אני לא אוכל בשר כי אני אוכלת- כל ויש לי ברירה. אבל, לדוגמה, הייתי בכפר ויאטנמי קטן בהרים שכל מה שיש להם זה אורז וכמה פרות וכמה חזירים ותרנגולות וגינות ירק קטנות ופעם ב... מישהו מביא מעיר שרחוקה כמה שעות קצת שימורים וירקות וכו', כך שהם די חייבים לאכול בשר. דרך הגידול של החיות שם היא הרבה יותר אנושית, ממש גידול חיית מחמד ולהם נראה טבעי ביותר לשחוט אותן אח"כ.. הם לא אוכלים לעיתים כה קרובות בשר, כי הם לא מדלים הרבה. נגיד פעם פעמיים בשבוע ובאירועים מיוחדים הייתי עדה, למרבה הצער, לשחיטה של חזיר והצרחות שלו החרידו אותי ועשו לי טראומה.. אבל חשבתי לעצמי, שסך הכל החיות בטח די מאושרות שם ולא יודעות שבסוף הן ימותו, אז האם גם אז זה בלתי מוסרי לאכול אותן? נ.ב- קראתי איפושהו שמישהי אמרה שטיבעונים לא אוכלים גם דבש. זה נכון? האם זה לא קיצוני? הרי סך הכל דבש נוצר שלא כחלק מעינוי דבורים (ככל הידוע לי), אז מה רע בלאכול דבש? זה מתקשר לשאלה השניה שלי, מפריע לנו עצם הניצול של החיות לתועלתנו או עצם הפגיעה בהן בתהליך הניצול?
היי לכולם ! אני בת 27 וצימחונית גאה מגיל 12. לצערי הרב רוב האנשים בסביבה שלי אינם צימחוניים, אם כי אימא שלי צימחונית (סביר להניח שאחת הסיבת העיקריות לכך שאני צימחונית זה בגללה), חמותי וחברה אחת, כששתי האחרונות הן כאלה קודם בגלל הטעם של הבשר ואח"כ גם מסיבות אידואלוגיות, שזה שונה ממני. יוצא מכך שלא יוצא לי להתדיין בנושא עם אנשים אידיאולוגיים כמוני ולהפנות התחבטויות כאלה לאוכלי בשר, זה לא רלבנטי ולא יעיל לי בכלל. למה הכוונה? יש לי שתי שאלות: 1)אני צימחונית קודם כל כי אני לא רוצה שחיות ימותו רק כדי שיהיה לי טעים וכולם יש הזכות לחיות.שנית, אני מצדיקה את הצימחונות בכך שהחיות סובלות כל חייהן ואף במותןואני רוצה למנוע סבל מיותר. הייתי רוצה להיות טיבעונית, אבל אני מתביישת בעצמי שאני לא עושה את זה ומרגישה צבועה, כי קשה לי לוותר על ביצים וחלב שמהווים מרכיב עיקרי בתזונה שלי לצד טופו/סויה וירקות, פסטה ואורז. ללא ביצים וגבינות יהיה לי בקושי מה לאכול כי ממילא אני בררנית. אני מרגישה שאני לא שונה מאוכלי בשר שמצדיקים הרג בעלי חיים בכך שזה פשוט טעים להם וזה "בריא". זה כאילו שאני אידיאולוגית רק כשזה נוח לי, שזה רע. מה אתם חושבים על זה? יש פה צימחונים שחושבים כמוני? 2)לו בעלי חיים היו חיים טוב כמו פעם, במרעה פתוח ולא היו מתעללים בהם ואנשים היו אוכלים בשר לעיתים רחוקות ולא תאבי בשר כמו היום שזה הפך להיות תעשייה (כי בסופו של דבר תעשיית הבשר והתיחסות לחיות כעל סחורה ועצם זה מפריע לי יותר מעצם המתה שלהם), האם זה היה בסדר לאכול בשר? אני אומרת לאוכלי -בשר שמבחינתי כל עוד יש לי תחליפים שלא פוגעים בבריאותי, אני לא אוכל בשר כי אני אוכלת- כל ויש לי ברירה. אבל, לדוגמה, הייתי בכפר ויאטנמי קטן בהרים שכל מה שיש להם זה אורז וכמה פרות וכמה חזירים ותרנגולות וגינות ירק קטנות ופעם ב... מישהו מביא מעיר שרחוקה כמה שעות קצת שימורים וירקות וכו', כך שהם די חייבים לאכול בשר. דרך הגידול של החיות שם היא הרבה יותר אנושית, ממש גידול חיית מחמד ולהם נראה טבעי ביותר לשחוט אותן אח"כ.. הם לא אוכלים לעיתים כה קרובות בשר, כי הם לא מדלים הרבה. נגיד פעם פעמיים בשבוע ובאירועים מיוחדים הייתי עדה, למרבה הצער, לשחיטה של חזיר והצרחות שלו החרידו אותי ועשו לי טראומה.. אבל חשבתי לעצמי, שסך הכל החיות בטח די מאושרות שם ולא יודעות שבסוף הן ימותו, אז האם גם אז זה בלתי מוסרי לאכול אותן? נ.ב- קראתי איפושהו שמישהי אמרה שטיבעונים לא אוכלים גם דבש. זה נכון? האם זה לא קיצוני? הרי סך הכל דבש נוצר שלא כחלק מעינוי דבורים (ככל הידוע לי), אז מה רע בלאכול דבש? זה מתקשר לשאלה השניה שלי, מפריע לנו עצם הניצול של החיות לתועלתנו או עצם הפגיעה בהן בתהליך הניצול?