מסכים עם כל מה שנאמר ע"י עמית.
ברצוני להוסיף להערותיו. גם הגודל היחסי של הדבורה משאר הפריים מוסיף לתחושת ההזנחה. כלומר הייתי מנסה לעשות צילום יותר קרוב, כך שהדבורה הייתה יוצאת גדולה יותר על הפריים. למשל בגלל העובדה הזו אני מעדיף את התמונה השנייה על הראשונה. אבל הבעיה בתמונה השניה היא שהדבורה נעלמת בתוך האבקנים בגלל צבעם הזהה. עוד הערה - אם חלק מהתמונה, או אפילו מהאובייקט המרכזי שלך אינו בפוקוס, אין זה אומר שהתמונה היא לא מוצלחת. להיפך, בד"כ תמונות עם עומק שדה רדוד יותר מעניינות מאשר תמונות "שטוחות" שבהן הכל בפוקוס. לכן במקרה הזה לא הייתי פוסל את האפשרות של להתפקס על הדבורה "על חשבון" הפרח. לטעמי התמונה הייתה יוצאת טובה מאד. בקשר לשאלתך: מהירות תריס נמוכה אינה מטשטשת אלא מורחת את התמונה (במקרה והמצלמה אינה מקובעת או במקרה שהאובייקטים המצולמים זזים). טשטוש בתמונה נגרם ע"י פתיחת צמצם (מספר F קטן יותר). פתיחת צמצם גורמת להקטנת עומק השדה בתמונה. לכן פחות איזורים בתמונה יהיו בפוקוס. עוד דרך לקבל עומק שדה רדוד הוא להתשמש באורך מוקד גדול יותר (או בעברית צחה - לעשות זום)...