ציפיות והמתנה.

ציפיות והמתנה.

אני לא מאמין שאני כותב פה, אבל חיפשתי מקום שקט לפרוק בו קצת מהמתח שיש לי. זה הדבר הכי מטופש בעולם ואני מניח שרוב האנשים שיקראו לא יבינו אותי אבל זה אני עם השטויות שלי. נהיגה היא דבר שמאוד חשוב לי, מהיום שקיבלתי רישיון (לפני שנה וחודשיים בערך) אני מאוד מתענין בנהיגה, מכוניות וכו.. בקיצור, תמיד רציתי להחליף את האוטו של אבא שלי (שעליו מתבצעות עיקר הנסיעות שלי) וחיפשנו רכב בערך בארבעה חודשים האחרונים. חיפשנו רכב מאוד ספציפי,מדגם מאוד ספציפי, מסדרת יצור של בערך שלושה חודשים, שיתאים גם להנאה שלי מהנהיגה וגם לעבודה שלו. לא מצאנו את הדגם הספציפי הזה - ולכן לא החלפנו אוטו. לפני שבוע בדיוק מצאנו אחד כזה, רק שהוא דורש טיפול די גדול במוסך כדי להחליף חלק עיקרי במנוע. מה שקרה זה שהאוטו נמצא כבר שבוע במוסך מכיון שצריך לחכות שהחלק יגיע מחו"ל...בירוקרטיות וכו... (האוטו הישן עדיין אצלנו, אנחנו עושים טרייד-אין עליו וההחלפה הזאת תתן לנו עוד שנה אחריות על האוטו החדש, כך שהטיפול הזה גם על חשבון הטרייד-אין והוא לא עולה לנו שקל וגם הוא יתן לנו עוד שנה אחריות). בשבוע הזה (מהיום שחתמנו על מסמכי הקנייה) ועד היום אני פשוט חי על קוצים. האוטו הזה הוא די התגשמות חלום שלי. בשלושת הימים הראשונים עוד הייתי אופטימי אך ככל שעבר הזמן יותר ירדה לי הציפייה ודי עצוב לי שלוקח כ"כ הרבה זמן לתקן משהו כ"כ פשוט. אני מת לנהוג על האוטו הזה כבר ואני כבר די מיואש. החלטתי לתקוף את הבעיה מכוון אחר - שינה. מצאתי שכאשר אני הולך לישון, אני לא חושב על האוטו (אם כי בלילה האחרון חלמתי שני חלומות ושניהם קשורים, אחד בעקיפין ואחד ישירות לאוטו). היום הודיעו לנו שמחר יגיע החלק, ואולי אולי אולי ביום ראשון האוטו יצא מהמוסך (הם לא עובדים בשישי, מדובר על המוסך המרכזי). אני לא מסוגל להוציא את זה מהראש, אני מת שיגמרו כבר את הסיוט הזה ואני אקבל כבר את הפאקינג אוטו המזוין הזה. טוב. עד כאן. תודה על ההקשבה.
 

noosh

New member
כשמצפים למשהו

צריך למצוא תעסוקות אחרות. סוגשל ריפוי בעיסוק. סתם, אין לי מושג אם באמת זה מה שצריך, אינ יודעת שזה עובד עליי. אני פשוט שוקעת במשהו אחר - ספר, סרט, חברים, שינה, לא יודעת מה. עושה בליץ על הארון ומסדרת אותו, עושה בליץ על אלבומי תמונות שצריך לרענן, כל דבר שהוא. אני פשוט מושכת את הזמן, והוא פשוט עובר. אם יש משהו שלמדתי בטירונות, זה שזמן עובר. גם אם בקושי, גם אם מסתכלים על השעון יותר מדי - הזמן הוא זמן, והוא לא מקשיב לחוקים של אף אחד מלבד עצמו. יש לו קצב אחד והוא לא איטי ולא מהיר, הוא זז. והכל נגמר בסוף, והכל מגיע. גם זה יגיע, ואולי ככל שתחכה לזה יותר, תשמח אפילו יותר לקבל את זה
 

lollapalooza

New member
אבל למה "הדבר הכי מטופש בעולם?"

אני תמיד טוענת שמה שזה לא יהיה, אם זה מטריד אותך, זה לא מטופש. זה קודם כל. מעבר לזה, אני מכירה את ההרגשה של לחכות ולחכות למשהו שאלוהים יודע מתי הוא יקרה. וכמו שנוש אמרה, הפתרון הוא פשוט לעשות דברים אחרים ולהיות עסוק כל הזמן. לא בקטע של "להרוג זמן עד שזה יקרה" אלא פשוט לעשות דברים שאתה נהנה מהם, וליהנות מהזמן הזה שאתה ממתין. סע בזהירות
.
 
עדכון.

טוב, סידרתי את החדר, את התמונות באלבום לפולין, את הקבצים במחשב(ים). האוטו הגיע הבוקר, תודה לכולם
 
למעלה