קודם כל-
לבחור!
הייתי מודעת לרגישות של השאלה, לכן השתדלתי לנסח אותה בצורה כמה שיותר נייטראלית,
כי העניין בעיניי אינו ביקורת על הורים על זה שיש להם אולי ציפיות כאלה או אחרות,
(גם בביקורת מובלעת ציפיה- שהמבוקר יהיה אחר מכפי שהוא,
אז קצת מצחיק שמישהו יעביר ביקורת על מישהו אחר על זה שההוא עושה מה שמבקר עצמו עושה
).
העניין לדעתי הוא מודעות עצמית של ההורה.
אם יש לו ציפיות, אז יש לו ציפיות.
כל עוד הוא מודע להן, ולוקח אחריות עליהן-
כלומר אומר לעצמו, ומשדר לילד: זו הציפייה
שלי, זה לא אורים-ותומים, זה לא המפתח לאושר,
זה לא קריטריון לערך של בנאדם, זה מה ש
אני מצפה, מה שחשוב
לי, לא פחות ולא יותר,
נראה לי שבד"כ הכל יהיה בסדר
(רק בד"כ, כי אם למשל מדובר בבן הומו שמצפים ממנו להיות סטרייט,
אולי לא יהיה ממש בסדר... כי בזה יש אמירה:
אתה, מעצם הווייתך ומי שאתה, מאכזב אותי, לא בחירה זו או אחרת שלך, אלא האדם שאתה).
שני ציטוטים עולים בדעתי בהקשר זה-
אחד מתוך בלוג של אם לבחור אוטיסט, שגם היא עצמה על הספקטרום האוטיסטי:
"להיות הורה פירושו לעזור לילד לגדול ולהפוך לאדם הטוב ביותר שהוא יכול להיות.
"אדם טוב" כולל כישרונות וכישורים, וגם מעלות וערכים.
זכרו שלילדכם צרכים שונים מאלה של רוב בני גילו,
וארגנו סביבה שתאפשר לילדכם להשתמש בתחומים החזקים שלו בדרכו שלו,
לא בדרך שילדים אחרים "צריכים" להתפתח." ...
כאשר אתם מחליטים עבור ילדכם, היו מודעים למניעיכם.
שאלו את עצמכם מהם הערכים שלכם, שעל פיהם אתם בוחרים מטרות חינוכיות עבור ילדכם,
והיזהרו לא להציב את הנורמליות כמטרה בפני עצמה.
ככל שילדכם מתבגר, שתפו אותו בתהליך של קבלת החלטות
(אפילו אם לפעמים המטרות שלו תהיינה שונות ממה שאתם הייתם מחליטים אילו הייתם במקומו)."
מתוך
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=988216&skip=1
והשני, שירו המוכר של ח'ליל ג'ובראן:
הילדים/ חליל ג'ובראן
ילדיכם אינם ילדיכם
כי פרי געגועי החיים אל עצמם:
כי באים המה דרככם אך לא מכם,
חיים עמכם אך אינם שייכים לכם .
תנו לילדיכם את אהבתכם אך לא את מחשבותיכם,
כי להם הגיגיהם .
גופם ישכון בבתיכם, אך לא נשמתם
כי נשמתם מסתופפת בבית המחר -
שם לא תוכלו לבוא אף בחלומותיכם.
אפשר לכם לחפוץ להיות כמותם אך אל לכם לעשותם כמותכם,
כי החיים פניהם קדימה לא אחור, ולא יתרפקו על האתמול.
אתם הקשת ממנה כחצי חיים, ילדיכם שלוחים:
הקשת מבחין בשובל על פני נתיב הנצח,
ברצותו כופף קשתכם למען חציו הנורים למרחקים -
התרצו לידיו המותחות קשתכם,
כי אוהב הוא את החצים במעופם
גם את הקשתות הנענות לידו.
