ציפייה ממטפל או רופא

[רותי 11]

ציפייה ממטפל או רופא

כשאנחנו פונים למטפל/מרפא או לרופא
האם יש לנו ציפיות ממנו? האם הציפיות
יהיו שונות ממטפל, או מרופא?
ואם כן מהן אותן ציפיות ?

 

[snoopytush]

האמת מרופאים אין לי הרבה ציפיות ממטפל

יש לי המווןן ציפיות אבל אני גם מנסה להסביר לו איך
אני חושבת שהוא צריך להתנהג. כי לפעמים מתוקף
היותינו בני אדם מטפלים יכולים להיות טיפה מפגרים לפעמים.
זה לא אומר שהם לא טובים פשוט לפעמים צריך להסביר להם
את העניין. אם הם לא לומדים והדבר נשנה הרבה פעמים
אולי צריך להחליף את המטפל

 

[KFIRB]

זו אמירה מעט שיפוטית

לעתים כשהדבר חוזר על עצמו עם מטפל אחד ועוד אחד ועוד אחד, לא ניתן לומר שכולם דפוקים... צריך לבדוק האם במערכת היחסים הטיפולית יש משהו משחזר את עצמו.....

אצל רופאים, חל שינוי משמעותי ומרגישים את זה כמעט בכל המקצועות, לעתים יש הבדלי תפיסה בין דורות למשל ההחלטה היום היא בידי המטופל, למתמחים בגלל קושי אגואיסטי לעתים קשה עם התפיסה הזו, שלמטופל יש זכות. אך מי שמסיים את ההתמחות מבין את זה (כנראה בדרך הקשה להתמחות).
בפסיכיאטריה למשל - יש גם וגם מכל הגוונים. יש רופאים ותיקים הרואים במטופל שותף עיקרי לטיפול, יש רופאים הרואים במטופל חולה אקוטי (בכל אחד שנכנס לחדרם), שלא יכול לקבל החלטות לחייו, ויש רופאים שמשנים את גישתם בהתאם למי שיושב מולם, ואלו בדר"כ הרופאים היותר מקצועיים, האם עתה צריך להיות סמכותיים, האם עתה צריך לשתף את המטופל בהחלטות כדי לעודד היענות לטיפול (כל טיפול, גם פעילות גופנית היא טיפול), ויש גם שחיקה ואסור להתעלם ממנה ומצד שני , ואני משתדל לא להכליל, קיבלנו במסגרת העלייה הרוסית ההמונית, המון רופאים איכותיים, אנושים מבינים ומכילים, אך גם קיבלנו כמה רופאים שלא מוכנים לשנות את גישתם לשיטות הנהוגות בארץ, לערכים הנהוגים בארץ, ואיכות הטיפול שלהם היא גבוהה אולי לבני התרבות הרוסית אך לשאר האוכלוסיה הם נותנים טיפול ירוד בעיקר ביחס המקצועי וגם באיכות הטיפול.

בארץ, קיים חוק זכויות החולה, החל על כל המטפלים הרפואים והפרא רפואים המוכרים בחוק , החוק משום מה (בגלל המון סיבות שחלקן הגדול נובע מהניסוח המעורפל של החוק מחד גיסא ואי מתן עונשים מאידך גיסא), נחשב בכל קהל רפואי ברמה התודעתית כ"חוק חדש" למרות שחלפו כ 17 שנה מיום חקיקתו.

מטפלים שאינם רשמיים, לדעתי מחוייבים לקוד האתי והמוסרי. לצערי חלקם גם מהרשמיים אינם מחוייבים לקוד זה, לא שכן גם כאלו שאינם רשמיים.

לדעתי האישית, המחוקק צריך להתקדם עם השינוי שקורה במציאות ולהחיל את חוק זכויות החולה (הכולל אחריות לטיפול אחריות לרשומה רפואית ואיכות הטיפול) גם על כל מטפל באשר הוא, ולו מן הטעם שתכתב רשומה רפואית מסודרת בכל טיפול(גם אלטרנטיבי וגם רוחני).

 

[הולי 101]

הי כפיר

כאחת שבילתה שנתיים בבתי חולים וילדה לפני 8 חודשים
אני ממש לא רואה שום שינוי בשום תפיסה
אבא שלי חלה בסרטן נתקלתי בכל סוגי הרופאים ממנהלי מחלקות למתמחה הכי פשוט
וכולם התנהגו אותו הדבר בחוסר התחשבות ברגשות המשפחה
אבא שלי התאשפז לפני כשנה לחודשיים אחרי שטיפול כימותרפי הגוף שלו
קיבל את הטיפול לא טוב הרופאים נכנסו פעם ביום דיברו בשפה שלהם בלי להסביר בכלל
לא לנו ולא לאבא שלי מה קורה שהעזנו לשאול נזפו בנו שחבל לך על הזמן
אני לא נתקלתי ברופא " איכותי " ניתקלתי ברופאים עם אגו בשמיים שלא מוכנים לשמוע דעה אחרת משלם
אני עשיתי שיעורי בית על הכימותרפיה ותופעות לוואי ותופעת לוואי אחת התאימה בדיוק למה שאבא שלי סבל
וזה אלרגיה לכימותרפיה שהעזתי להעלות זאת בפני הרופא קיבלתי נזיפה כזו שחבל בכלל ששאלתי
הפיתרון שלהם לחולים ששואלים יותר מדי שאלות זה סימום במשככי כאבים והתייחסות זוועתית למשפחה

כשאני הגעתי לחדר לידה לא לידה טבעית בזירוז אמרו לי שיש לי לפחות 20 שעות בחדר לידה עזוב שעד שהכניסו אותי לחדר לידה
הוציאו לי את הנשמה כל היום הכניסו לי לראש שמשהו לא טוב בעובר זה מורט עצבים אף אחד לא טרח לשבת לדבר איתי ולהסביר לי
מה תוצאות המוניטור רק צקצקו כל הזמן שמשהו עם העובר לא בסדר
בקטע של הלידה ילדתי אחרי 5 שעות בלי אפידורל לא טרחו בכלל לשים את החומר למרות שביקשתי אף אחד מהצוות לא טרח
להסביר את ההליך , תודה לאל שהאפידורל לא השפיע אחרת הבן שלי לא היה פה היום ותודה לאל שאמא שלי הייתה איתי
אף אחד לא מתייחס אלייך במצב שאתה הכי חסר אונים בו אז מה שכתבת מאוד יפה על הנייר אבל בפועל
הרופאים לא יודעים להתנהג מול המטופלים שלהם מתייחסים אלייך בזלזול של מי אתה בכלל לא מקשיבים לך
אגב שאמרתי לרופא שנכנס לראות את המוניטור שאני מרגישה את הראש יוצא הוא צחק עלי והלך אם אמא שלי לא הייתה צורחת עליו
הוא לא היה בודק בכלל והוא הגדיל את הפגיעה בכך שאמר לאמא שלי שהיא סתם היסטרית ואמר לה שהוא עושה לה טובה ובודק ושבדק הוא כמעט התעלף
הראש היה בחוץ שנייה אחרי זה הבן שלי כבר היה בחוץ
אז הלוואי שמה שאתה כותב היה נכון והמקרים היו בשני בתי חולים שונים !!!!

 

[רותי 11]

כל אחד מדבר מהחוויה האישית שלו

ואי אפשר באמת להכליל את כל הרופאים יש
רופאים שהם ממש מלאכים שהם באמת באמת
מאוד חמים ואנושיים ונתקבלתי בהרבה כאלה
אבל יש גם את העצבניים האלה שרואים חולה
כעוד לקוח ולא מטופל ושוב לא לשכוח שכולם
בני אדם ורופאים בדרך כלל גם מקבלים חולים
בצורה מסיבית שזה הרבה פעמים באמת הופך\
אותם לעבוד מתוך אוטומט וזה לא בגלל שהם רוצים
להיות שם אלא הדרישות יוצרות את זה.

 

[הולי 101]

יש רופאים מלאכים הם רופאי משפחה חחחח

לי הייתה חוויה אישית מאוד לא סימפטית מהרופאים בבתי חולים

מה זה אוטומט ממש רובוטים הבעיה הייתה שזה כל רופא 2 שפגשתי

 

[KFIRB]

הרפואה האשפוזית סובלת מבעיות רבות

שמהן נפגעים בעיקר החולים ומשפחותיהם.

את מתארת מציאות שמנוגדת לחוק זכויות החולה, דבר שבקופות החולים השונות מקפידים עליו מאוד בקהילה.

המערכת האשפוזית סובלת מבעיות רבות ובעיקר שחיקה של הצוות הרפואי והפרא רפואי), שחיקה זו נובעת מבעיות רבות שקשורות בעיקר לתקינה ושעות מטורפות והתמחות מטורפת.

אני אולי אתקן את עצמי, יש רופאים איכותיים שלמרות העומס, הלחץ והדחק הם רואים את המשפחה והמטופל במרכז, הם מעטים אך קיימים!!!

רופא שלא יודע להתנהג מקומו לא במקצוע הרפואה, וכאן זו האחריות שלנו, היום בעידן חוק זכויות החולה, לבן משפחה אחד מותר להיות נוכח בכל ביקור רופאים, על הרופא לענות לכל שאלות המשפחה והמטופל (למשפחה בהסכמת המטופל), ורופא שלא מקיים את לשון החוק, זכות החולה להתלונן עליו מול הגורמים הרלוונטים, השמועה שזה יתנקם בחולה, היא באופן רציונאלי אפשרית, אך האם לאחר השחרור, כתבת מכתב מסודר לפניות הציבור של בית החולים? למשרד הבריאות? פרסמת את המקרה בתקשורת? הגשת תביעה משפטית?

זה נון גדול שלנו שאנחנו לא עושים את זה.

אני יכול לספר לך על בית חולים שיקומי במרכז הארץ, שיש בו 2 מחלקות שיקום ומחלקה לסיעוד אונקולוגי, בסיעוד האונקולוגי ואחת ממחלקות השיקום, היא מנוהלת על ידי רופא שהוא קודם כל בטבעו האישי, הוא אנושי, נינוח וזמין לכל חולה ולכל משפחה בשעות העבודה. הצוות במחלקה נינוח והמשפחות מביעות את שביעות רצונן או חוסר שביעות רצונן והצוות מוכן לשמוע ולהכיל.
לעומת זאת, במחלקה השיקומית השנייה, הצוות סובל מבעיות קשות בתוכו, כך גם איכות הטיפול נפגעת וגם איכות השירות נפגעת. השאלה מי אמור לטפל בבעיות אלו? ובעיקר כיצד ניתן לטפל בבעיות אם אינן מוצפות מעלה.

במחלקות הראשונות המטופל והמשפחה היו במרכז קבלת ההחלטות והצוות ידע את זה וניסה לעבוד לפי רוח זו. גם כשזה מעמיס מאוד על הצוות. הצוות זכר את זה. ברוב בתי החולים בארץ, ברוב המחלקות כשהדברים מוצפים החוצה , מול עו"ס המחלקה, יחידת פניות הציבור, קופת החולים , משרד הבריאות, לרוב זה משתנה במהירות.

אבי אושפז לפני כ 14 שנים במחלקה פנימית, הכל היה נפלא חוץ מתהליך השחרור שלו, שבעטיו חזר לאחר מס' ימים לאותה מחלקה. הרופאה בביקור החולים הראשון , ניסתה לנפנף אותו, והוא אמר לה שהוא נמצא כאן בגלל הצוות שלה וסיפר לה בשטף את סיפור השחרור, הוא הצליח לגעת בארשת הפנים ה"נאצית" שלה, היא התרככה והחלה לדבר איתו על ספרים ועל כל מיני דברים והבטיחה שהדברים לא יחזרו שוב . לאחר יומיים פגשה אותו מופתעת הרופאה המטפלת מהאשפוז הקודם ושאלה לשלומו. אחד ההסברים שלי להתרככות הרופאה הראשונה היה בדיוק מהחשש שאם הדברים יצאו מהמחלקה בגלל חוסר שביעות רצון של המטופל, המחלקה בצרות, ואומר לך שהם כל כך נבהלו עד שמי ששחרר אותו בפועל היה לא אחר ממנהל המחלקה שהקדיש זמן לשיחה לפני השחרור.

הצוותים פוחדים מהוצאת הכביסה החוצה ופנייה לגורמים בתוך בית החולים, הקופה משרד הבריאות הותקשורת. , אם אנחנו לא נדבר, לא ידעו, אם לא ידעו לא ידעו לטפל במצריך טיפול ותיקון וזו אחריות של כולנו.


רק בריאות

 

[הולי 101]

כפיר אתה צודק שצריך להוציא הבעיה

שאין בפני מי עד עכשיו לא היה שר בריאות בכלל ועכשיו שיש היא מתעסקת בשטויות כמו הנקה
במקום בדברים החושבים , אני מקווה מאוד שהיא ראתה מה שכתבתי לה וזה היה אחד מהשיקולים שלה
לרדת מהרעיון שלה ומקווה שזה ייתן לה חומר למחשבה , להשקיע בחולי הסרטן והחולים הסופניים כי כרגע
מחלת הסרטן היא מגיפה אני מניחה שזה קשור לשיחה אחרת מהאורחים מכוכבים אחרים מה שנהיה פה לאחרונה
בארץ זה קטסטרופה אבל שוב זה שיחה אחרת

יש בעיה מאוד רצינית ברפואה הציבורים הבעיה שאין לנו לחולים ולמשפחותיהם למי לפנות וגם משפטית
אם אין לך כסף ועורכי דין תותחים אין לך סיכוי

אני רוצה שההורים שלי יתבעו את הקופת חולים שהרופאה האונקולוגית שלו עובדת בה אבל הם יודעים שאין להם סיכוי בכלל
היא עשתה לאבא שלי נזק בלתי הפיך ברגע של חוסר תשומת לב , עצלות תקראו לזה איך שאתם רוצים
היא לא וויסתה נכון את הטיפולים הכימותרפיים של אבא שלי כי לא טרחה לקרוא את בדיקות הדם שלו
במהלך טיפול כימותרפי משנים את מינון הטיפול לפי בדיקות דם והיא לא עשתה את זה
והגוף שלו פשוט פיתח אלרגיה ושם הגענו לבית חולים חודשיים כי לא היה להם ברור מה גרם לגוף שלו
פשוט להתמוטט עברנו תקופה שלאוייבים שלי אני לא מאחלת תודה לאל שאנחנו אחרי ורק עוד שלוש שנים
נדע אם הנזק הפיך או לא בינתיים הם עשו נזק בכך שגרמו לאבא שלי להתמכר למורפיום ולמשככי כאבים שסוס לא מקבל
נקווה שיהיה בסדר והשמירה שלנו תעזור לנו לעבור גם את זה.

 

[KFIRB]

תמיד יש בפני מי להוציא את זה

הסגל המקצועי במשרד הבריאות אינו קשור בהכרח לשרה.. משרד הבריאות התנהל יפה במהלך השנים שהיה סגן שר בלבד.

האגודה לזכויות החולה היא סניגור מצויין בבעיות בתוך השירותים הרפואים הציבורים אך אינה תחליף לפנייה לערכאות המשפטיות. פנייה לערכאות המשפטיות אינן יפתרו את הבעיה , לא יעשו את האדם לבריא יותר או חס וחלילה יקימו את המת לחיים.

פנייה בזמן לגורם בכיר או להנהלת המוסד בזמן האשפוז או לאחריו היא הכלי. הפנייה תטופל ביתר רצינות אם בהעתקים תשלחי העתק לאגודה לזכויות החולה לארגון בזכות וכן תכתבי שאת שומרת על הזכות לפנות לערכאות משפטיות ולתקשורת.

רוב המקרים שפורסמו בתקשורת בנושא יחס לחולה קיבלו יחס נוזף ברופא, קופ"ח כללית הגדילה לעשות והיא פטרה לפני מס' שנים רופאה בגלל יחס מכפיר ללקוחות.

ברפואה וגם ברוחניות יש תופעות לוואי, אין טיפול ללא תופעות לוואי כי מה שמועיל יכול גם להזיק, אחרת הוא לא יועיל. להאשים את הרפואה בתופעות לוואי זה לא ממש נכון, אף אחד לא יודע לצפות למי יהיו אי אילו תופעות לוואי, מכתיבתך אני מתרשם מהאשמת המערכת הרפואית כולה כמקשה אחת, וקצת קשה לך לראות בהם אנשים אנושים שתחת מגבלות המערכת נוהגים כפי שהם נוהגים.

התייחסות מכפירה איננה אנושית וחבל שלא התלוננת בפני נציב/ת פניות הציבור שכמו שהיא מקבלת מכתבי תודה היא גם מטפלת בתלונות, לרוב מדובר בגורם דוברות או פניות הציבור ולעתים הגורם שאמון על חוק זכויות החולה הוא השירות הסוציאלי- כך שמתוקף החוק, המוסד מחוייב להעמיד פונקציה כזו ומתוקף חוק על הפונקציה לעדכנך בטיפול בבעיה שאותה הצגת, זה שלא הצגת- זו אחריות שלך....

 

[snoopytush]

לא אמרתי שהמטפלים דפוקים אמרתי ש

יש להם קטעים שאני לא מסכימה איתם וחושבת שבאותו הרגע הם לא
מקצועיים. אני חושבת שזה קורה לרב המטפלים מתישהו.
ואמרתי שזה קורה כי אנחנו בני אדם ולכן מידי פעם אנחנו עושים שטויות
פה ושם

 

[הולי 101]

האמת שלי יש ציפיות שונות ממטפל רוחני לרופא

שאלת את השאלה לבן אדם הנכון
יש את שני צצדי המטבע
1. של הרופא
2. של המטופל
אנשים שוכחים שרופאים הם בני אדם , נכון שחיינו בידיהם אבל הם בני אדם
וגם בני אדם עושים טעויות הציפיה שלי צמצום של טעויות אנוש בכמה שפחות
הרופאים שוכחים שמולם עומדים בני אדם עם רגשות , עם חששות וחוסר וודאות מול מה הם עומדים
אבא שלי חלה בסרטן והייתה לנו תקופה של שנתיים שאני לא מאחלת לאף אחד , הרופאים שכחו שאנחנו המשפחה
שעומדת מולם אנחנו אנשים , הציפייה שלי שהרופאים יתנהגו כבני אדם ולא כרובוטים
נכוויתי מהם פעמיים בצורה שכמעט עלתה לבני בחייו עוד לפני שיצא לחיים סיפור ארוך אם תרצו אספר

אנשים לא רואים במטפלים ומתקשרים כבני אדם אלא כמכשפים הכל יכולים לא מבינים שזה לא עובד ככה
מנקודת מבט שלי מטפל רוחני עוזר לאדם / מטופל במקומות שהמטופל לא יודע שהם קיימים
גלגולים קודמים וכל מיני אנרגיות נמוכות כאלו ואחרות שנדבקות לאדם , המטפל עוזר
לאדם לפקוח את עיניו ועוזר לו להגיע לכיוון הנכון במקום שהאדם אינו מוצא את עצמו

 

[תמיר המתקשר]

תתפלאי אבל מטפל רוחני - מטפל בעוד נקודות

אני ריפאתי לאשתי דלקת בדרכי הנשימה שאי אפשר היה לטפל בתרופות
הכל תלוי ברמה הרוחנית וב"כלים" שהמטפל מקבל

כמו שיש אנשים שונים - ישנם מטפלים שונים

 

[הולי 101]

זה ברור כל אחד והמתנות שלו

 

[SUN301]

לדעתי..

יש מהות בדרכים השונות.
הקונבנציונאלי והבלתי קונב'.
מהחוויות האישיות שלי אל מול מטפל ורופא - הרופא היה רואה את מחלתי, את הפגיעה הפיזית והיו יחסים קרים. ולפעמים אף בלתי אנושיים .
לפעמים אפילו חוויה של לראות במטופל כשפן נסיונות ולא באמת להתעניין בו, בתקופה שעבר ואולי הובילה לאן שהובילה.

 

[KFIRB]

רפואת משפחה -דיספלינה כמשל

בעבר רופא המשפחה, היה אכן רופא של המשפחה, הכיר את הסבא, הסבתא, אמא , אבא ועד הנינים וטיפל מקטן עד גדול. טיפל בגוף ובנפש.
תחומי הידע שלו היו רפואים אך הוא נגע גם בסוגיות תרבותיות, פסיכולוגיות, משפחתיות ועוד.

בארץ אין הרבה רופאי משפחה קלאסיים, הרבה בגלל הקופות שדוחקות ברופאים לקבל כמה שיותר במעט זמן, ולמעט בייעוצים. רופא המשפחה הוא שומר הסף של הקופות, בחלק מהקופות, המודל הזה נשמר בקפידה. אך לרפואת המשפחה יש מומחיות שלצערי לא מוערכת ולא מנוצלת ע"י הפונים מצד אחד, ורופא המשפחה עצמו עמוס, שחוק ודחוק בטיפול בפונים בו.

ישראל היא מדינה מוזרה בהתפתחות המומחיות לרפואה כי רק לאחרונה קיימת התייחסות תרבותית ברפואה ולצערי מעטה מאוד, יש מספר מצומצם של מומחים לנושא ובעיקר בפסיכיאטריה. רופאי המשפחה- רופאים ראשונים בלשון הקופות, אמורים להיות עם הידע הזה, בפועל הם לא יודעים ולרוב גם לא מזהים בעיות שמקורן בנפש, ולעתים ברוח (גורמים תרבותיים).

דוגמה מצערת בארץ קרתה עם העולים מאתיופיה , המטופל הקלאסי מאוד מכבד את הסמכות הרפואית ומתייחס אליה ביראת קודש, מספר לרופא את צפונות ליבו ונפשו בשפה שמכבדת את הרופא ואת הסיטואציה, למשל הם ירבו להתלונן על "אש" בבטן, "לחץ" בחזה, "תולעים" בראש, רופא עירני, אמור כשהוא שומע דבר כזה, לתחקר על המצב בבית, על מצב הרוח , החששות, לעתים רק השיחה הזו יכולה להיות הפתרון, אך ניקח את הלחץ או שיתארו איש בחזה, הם נשלחו לבדיקות רפואיות מרובות (הם הכירו את כל הבדיקות גסטרוסקופיות, קולנוסקופיות בלי סוף, הולטר לב, א.ק.ג , מבחן מאמץ, אקו ועוד), ואז בסוף הבירור הרפואי התקין הרופאים הישראלים היו צועקים "לך מפה אין לך שום דבר תפסיק לעשות הצגות" . דבר זה פגע באוכלוסייה פעמיים- אלף הם נפגעו שסמכות רפואית פגעה בהם, ושנית הם נמנעו מלצרוך שירותים רפואיים.

המעניין שמרפאים מסורתיים כן מפנים לרופאים קונבנציונליים ואפילו לפסיכיאטרים, אבל רק לכאלו שמבינים את הקהילה או מגלים רצון להבין ולהכיר אותם. אני אישית מכיר פסיכיאטרית שמתעסקת בתחום הזה, ולעתים הפתרון לדיכאון הוא דווקא טקס אבל ייחודי לקהילה שלא בוצע בזמן, לעתים הטיפול הוא בגירוש הזאר, ולעתים הטיפול הוא שיחתי באמצעים תרבותים המוכרים לקהילה ולעתים פנייה לגורם דת, ולעתים גם פתרון תרופתי.

האבסורד הוא שעובדים מהקהילה האתיופית , עברו תהליך קליטה טוב (אנשי חינוך לא פורמאלי, עובדים סוציאלים) שלעתים דוברי אמהרית וטיגרית, שוכחים את הקודים התרבותיים הייחודים לקהילה, ומפספסים בגדול באבחנה : למשל נכתב מאמר וגם סופר לי הסיפור על מישהי שלכאורה גילתה לעו"ס המטפל שלה באמהרית בלשכת הרווחה, שבעלה מרעיל את היין וגונב לה מחשבות, היא הופנתה למיון פסיכיאטרי ושם שוב נבדקה ע"י רופא גבר שקבע שהיא צריכה אשפוז פסיכיאטרי. היא נעלבה, במחלקה, שמו לב שהיא מתנהגת בצורה לא פסיכוטית ולמעט המחשבות ה"ביזאריות" אין התנהגות שמאפיינת אנשים עם מחשבות שווא, היא הייתה חברותית, עירנית והכל, בשיחה עם הרופאה האתנו-פסיכיאטרית הועלה רעיון שאחות אתיופית תשוחח עימה באמהרית ותברר קצת את המצוקה, התברר שהיא רוצה להתגרש מבעלה עקב בעיות כספיות שעשה לה וגנב לה את הכסף, אך לפי הקודים התרבותיים אסור לה להגיד שהיא רוצה להתגרש לגבר. צוות המחלקה ביצע בדיקה מול המשפחה והבין שכל מילותיה נכונות לגבי התנהגות הבעל, הצוות שחרר אותה ללא טיפול תרופתי , אך הפנה אותה לגורם המתאים בקהילה שיוכל לסייע לה בגירושין מבעלה. אילו העו"ס האתיופי ברווחה היה עירני לקודים התרבותיים (שרופאה מערבית לבנה ידעה אותם), ייתכן שהיה חוסך את עוגמת הנפש באשפוז פסיכיאטרית בקריאה לעו"ס או דמות נשית אחרת שבפניה יכלה האישה לשפוך את מצוקתה.

 

[רותי 11]

ואני אוסיף ואשאל

זה מעניין אתכם או שזה ישנה לכם משהו
אם תדעו שהרופא או המטפל לא חיים
על פי מה שהם אומרים לכם?
לדוגמא רופא שומר על הבריאות
ומטפל על מודעות