בדיון בכנסת על הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון 7 באוקטובר,
ראש הממשלה דיבר כמו אחרון הטוקבקיסטים ■
במקום שייפתחו לפני המשפחות השכולות וקרובי החטופים דלתות המשכן, הם נתקלו בזלזול ובאלימות.
נדמה שהיום (ב') נשבר שיא שלילי ביחס למשפחות השכולות ולהורי החטופים.
כבר התרגלנו ליחס שמקבלות משפחות החטופים בערוץ 14 ("דת החטופים"), למכות ולאלימות שמופנית כלפיהן ברחובות, ולחוסר ההתייחסות והניתוק של הפוליטיקאים מהקואליציה.
מבחינת חברי הממשלה, החטופים הם של השמאל, של האופוזיציה, ושל התקשורת — אבל לא שלהם.
זאת, אף שהממשלה היא האחראית העיקרית למצב החטופים — גם להפקרתם עד הטבח, וגם מאז.
ביום שישי האחרון, השר ניר ברקת נפל חזק עם הזלזול וההתנשאות שלו כלפי הראיון ב"עובדה" עם אלי שרעבי,
החטוף ששב משנה וארבעה חודשים של שואה.
לשאלה אם צפה בריאיון, ענה ברקת שלא "כי היו לי דברים יותר חשובים לעשות".
ככה הוא חשב שמצפים ממנו בבייס — גם ביחס לעניין החטופים וגם כי זה היה בתוכנית של ערוץ 12.
אילו היה קצת יותר חכם, השר היה מבין שיש דרכים שבהן הוא יכול לזלזל בחטופים ובתקשורת וגם לא לצאת שוטה — אבל זה ברקת.
נתניהו בדיוק כמוהו, רק יותר חכם.
לכן כשראה את ההתנפלות על ברקת, ואת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מזמין השבוע את שרעבי לפגישה — נתניהו מיד הרים טלפון לשרעבי וגם פירסם זאת.
כי הרי לשם מה לעשות שיחה עם חטוף אם לא בשביל להוציא תמונה לרשתות.
הזלזול הוא אותו הזלזול. ברקת ונתניהו הם היינו הך.
את זה אפשר היה לראות גם הערב בנאום ראש הממשלה בכנסת. נאום של טוקבקיסט ולא של מנהיג.
עצוב שבתקופה הכי קשה ומאתגרת שהייתה לישראל מאז ומעולם, עומד בראשה האיש הכי פחות מתאים שאפשר.
"למה לא חוקרים את אהוד ברק ופרשת אפשטיין", אמר נתניהו במשפט שנראה כמו ששוגר אליו ישירות ממסעדת היוקרה במיאמי שבה יושב בנו יאיר.
אפשטיין התאבד בכלא לפני שש שנים, ברק כבר עבר את גיל 80 ושנים רבות לא משפיע על דבר — ובכל זאת הימין חם על התעמולה המטופשת הזאת.
בזמן שנתניהו דיבר על אפשטיין וברק, במסדרונות בית המחוקקים חטפו משפחות שכולות ומשפחות חטופים מכות מהבריונים של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שמציב להם כל הזמן חסמים מפני כניסה לכנסת עצמה ולאירועים ולדיוני ועדות בתוכה.
כי אם אפשר להקשות עליהם ולהציג אותם כאנרכיסטים מתפרעים — אז למה לא.
במקום לפתוח לפני האנשים המסכנים האלה את כל הדלתות, לתת להם אולם משלהם שיוכלו להתארגן, לאפשר להם כניסה חופשית לכנסת (כמו שהוא נותן למעכארים של הליכוד), לסייע בכיבוד ושתייה ואפילו להזמין אותם לדיונים — אוחנה ושאר הקואליציה מתייחסים אליהם כאילו הם המפריעים הגדולים.
הם פוגעים בניצחון המוחלט. בלעדיהם הכל היה דבש.
מה קרה? כולה הילדים שלהם בשבי במנהרות.
יש פה שלטון לשמור עליו.
המשפחות ביקשו להיכנס למליאה בזמן נאום נתניהו מאחר שזה היה דיון שהוקדש להקמת ועדת חקירה ממלכתית, שכל כך מתבקשת וגם נדרשת — לא רק למשפחות, גם לכוחות הביטחון, לציבור ולמדינה כולה.
מבחינת המשפחות זה המעט שאפשר לעשות שאולי יקל במשהו על השכול והסבל שלהן —
לתת תשובות אמיתיות על מה קרה ולמה ולוודא שאסון כזה לא יקרה שוב.
אם ככה, יש לאוחנה ולנתניהו עוד סיבה טובה לעצור אותן בכניסה.
זה הרי אותו אוחנה שוועדת החקירה הממלכתית — שהוקמה בממשלת השינוי שהצליחה להשתחל לישראל למשך שנה וחצי עד שהצליחו להפילה באמצעות שוחד פוליטי — מצאה אותו בין האחראים למותם של 45 אנשים בהילולה במירון ב-2021.
וזה אותו נתניהו שוועדת החקירה הממלכתית השנייה שהממשלה ההיא הקימה, לבדיקת פרשת כלי השיט והצוללות, הזהירה אותו שהוא בין אלו שפגעו בביטחון המדינה.
אבל כמובן שלנתניהו אין שום כוונה לאפשר זאת.
נתניהו בהגדרה לא מקים ועדות חקירה.
זה כלל שאין עליו יוצאים מהכלל.
הוא יודע שזה אולי יישמע טוב בתקשורת אבל בסופו של דבר על אחריות צריך לשלם, והפעם המחיר יהיה גבוה.
ונתניהו הראשון לזהות שלחקירות, דו"חות ובעיקר לוועדת חקירה ממלכתית — יש יכולת להפיל ראשי ממשלה,
וחשוב מזה: לכתוב את ההיסטוריה.
זאת הסיבה שבמשך כל כהונת נתניהו לא הוקמה אף לא ועדת חקירה אחת.
20 ועדות חקירה ממלכתיות הוקמו בישראל — אף אחת מהן לא בזמן כהונתו כראש ממשלה.
וזה לא שהתקופה הארוכה שבה הוא שלט בישראל — כמעט 19 שנים מתוך 77 שנים לתקומת המדינה — הייתה כזאת מדהימה.
הוא פשוט הצליח להתחמק מהקמתן, לא רק בפרשת מנהרות הכותל בשנות ה-90.
בצוק איתן, בפרשת הצוללות, באסון השריפה בכרמל ("הראשון שזיהה", זוכרים?) ובאסון בהר מירון.
לכן הוא עולה ומדבר על הסרטון משדה תימן ועל עוד עניינים שמפיצים ברשת צייצני ימין.
במקום מנהיג מאחד, מכיל, מחבק ומאחד — יש לנו כאן מנהיג טוקבקיסט שנלחם על כסאו ועל ההטבות שהוא מקבל מאיתנו.
ויש לו את אוחנה ועוד כמה בריונים ברחובות.
לפני נתניהו, דיבר ח"כ חילי טרופר (המחנה הממלכתי) שקרא מכתב שכתב ירדן ביבס שקבר לפני ימים אחדים את אשתו ושני בניו הקטנים שנחטפו ונרצחו בשבי. ביבס כתב בשפה יפה ורגישה, בדומה לשרעבי שאמר שבעניין הזה "אין ימין ושמאל".
הוא הזמין את נתניהו לניר עוז. נתניהו אפילו לא התייחס.
צמד מהגיהנום: נתניהו השפיל אותם מעל הדוכן, אוחנה הכה בהם במסדרונות
