צמחי בר בדרך...

[מיכי 10]

צמחי בר בדרך...

אתמול נסעתי לגוש עציון דרך עמק האלה, והיום חזרתי.משם דרך ביתר.
בדרכים ובגוש עציון עצמו ראיתי מעט רקפות, די הרבה כלניות, שכבר נמצאות בחלקן בבשלות מלאה. ראיתי המון שקדיות יפהפיות, בשיא פריחתן הלבנה או הוורודה מרהיבה, וגם "פגשתי" שיחי רותם המדבר בדרך.
את השקדיות הכי יפות, לא יכולתי לצלם, כי לא היה אפשר לעצור שם. אז צילמתי באיזה "חור" בדרך שקדייה שכנראה עדיין לא הגיעה לשיא פריחתה, או שכבר עברה את השיא. אני לא בטוחה. את הרקפות לא יכולתי לצלם, כי היו באזור מסוכן בטחונית. ואת הרתמים לא צילמתי, כי זה היה מסוכן בטיחותית - בצמוד לכביש מס' 1.

רקפת - ciklameno
כלנית - anemono
שקדייה - migdalujo (לפי מילון מורז'ן השלם)

רותם המדבר - Retama roetam - זה השם הלטיני, כי לא מצאתי את השם באספרנטו.
את תמונת השקדייה כדאי להגדיל, כדי להבחין בכל הפרחים.

 

[DoronModan]

יופי של דיווח פרחוני ומלמד

וגם של צילומים המלווים את השיעור.
אגב, נתקלתי כבר בשם migdalarbo בשביל עץ שקד (=שקדייה?). שזה לגמרי נורמלי, כי עצים אמנם מסתיימים משום מה ב-ujo, כמו שמות של מכלים, או ארצות, לדוגמה oranĝujo, אבל אפשר לומר גם עם arbo כמו organĝarbo.
עכשיו אני נזכר בשיר שהלחנתי (Nokturno מאת כריס אונגר הבריטית), שהיו בו השורות הקסומות:
"Ventsuspiro, jen, la teron migdalarb'
per roza ros' aspergas."
האם השם רותם בעברית נגזר מלטינית, או אולי ההפך? מה דעתך? או מה דעת אלדד ומומחים נוספים, אם יש?

 

[שא12]

הפוך בה והפוך בה שהכל בה - ראו דעת זמנהוף

מלכים יט פסוק ד ופסוק ה
"וְהוּא-הָלַךְ בַּמִּדְבָּר, דֶּרֶךְ יוֹם, וַיָּבֹא, וַיֵּשֶׁב תַּחַת רֹתֶם אחת (אֶחָד); וַיִּשְׁאַל אֶת-נַפְשׁוֹ, לָמוּת, וַיֹּאמֶר רַב עַתָּה יְהוָה קַח נַפְשִׁי, כִּי-לֹא-טוֹב אָנֹכִי מֵאֲבֹתָי." (מלכים א׳ יט, פסוק ד). "וַיִּשְׁכַּב, וַיִּישַׁן, תַּחַת, רֹתֶם אֶחָד; וְהִנֵּה-זֶה מַלְאָךְ נֹגֵעַ בּוֹ, וַיֹּאמֶר לוֹ קוּם אֱכוֹל. ו וַיַּבֵּט, וְהִנֵּה מְרַאֲשֹׁתָיו עֻגַת ...

4 Sed li mem iris en la dezerton vojiron de unu tago, kaj venis kaj sidiĝis sub unu genisto kaj petis morton por sia animo, kaj diris: Sufiĉas nun, ho Eternulo! prenu mian animon, ĉar mi ne estas pli bona ol miaj patroj.
5 Kaj li kuŝiĝis kaj endormiĝis sub la genisto; kaj jen anĝelo ektuŝis lin, kaj diris al li: Leviĝu, manĝu.
6 Li ekrigardis, kaj jen ĉe sia kaploko li ekvidis bakitan paneton
לא שייך - מְרַאֲשֹׁתָיו = kaploko מקום (של) הראש
שקד/ים בראשית מג יא
יאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים

11 Tiam diris al ili ilia patro Izrael: Se estas tiel, tiam faru jene: prenu el la plej bonaj fruktoj de la lando en viajn vazojn, kaj alportu al la homo donacon: iom da balzamo kaj iom da mielo, aromaĵon kaj mirhon, pistakojn kaj migdalojn

 

[DoronModan]

todankon

השליטה שלך בתנ"ך ממש מרשימה

חשבתי שתביא את הדוגמה הידועה יותר: 'מקל שקד אני רואה'.

 

[שא12]

כמובן ויש עוד - מיכל בחרה מתהילים "גחלי רתמים"

 

[DoronModan]

איך תורגם מקל שקד באספרנטו

ומה זה בכלל מקל? ענף?
היום היו אומרים שזה מקל (הליכה) מעץ השקד. כמו מקל דובדבן...

 

[שא12]

ובכן כך - זה יכול להוות פוסט דוקטורט עבורך

ירמיהו א 11 ו 12
יא ויהי דבר-יהוה אליי לאמור, מה-אתה רואה ירמיהו; ואומר, מקל שקד אני רואה. יב ויאמר יהוה אליי, היטבת לראות: כי-שוקד אני על-דברי, לעשותו.
התרגום של זמנהוף הולך לכיוון הפרשנות למשמעות הסימן - מעניין תשווה בהמשך לסימן השני סיר נפוח הוא נצמד לתרגום מילולי

11 Kaj aperis al mi la vorto de la Eternulo, dirante: Kion vi vidas, Jeremia? Kaj mi diris: Mi vidas bastonon maldormantan.
12 Kaj la Eternulo diris al mi: Vi vidis bone; ĉar Mi maldormos pri Mia vorto, por plenumi ĝin.

יג ויהי דבר-יהוה אליי שנית לאמור, מה אתה רואה; ואומר, סיר נפוח אני רואה, ופניו, מפני צפונה.
יד ויאמר יהוה, אליי: מצפון תיפתח הרעה, על כל-יושבי הארץ.

13 Kaj duafoje aperis al mi la vorto de la Eternulo, dirante: Kion vi vidas? Kaj mi diris: Mi vidas flame bolantan poton, kaj ĝi rigardas de norde.
14 Kaj la Eternulo diris al mi: De norde venos la malfeliĉo sur ĉiujn loĝantojn de la lando.

 

[DoronModan]

נראה לי שבעברית היה משחק מילים

שהולך לאיבוד בתרגום לאספרנטו (וכמעט לכל שפה), נכון?
כי מה זה bastono maldormanda. או בעברית: מקל שוקד? יש דבר כזה? יש מקל שקד.

 

[שא12]

אתה צודק, לדעתי זמנהוף עשה דבר גדול בשינוי כאן

זה לא שהוא לא ידע את הפירוש, אחרת היה צריך להכניס הערות ביניים לתרגום התנ"ך, ולהסביר את הקשר בין שקד לשוקד
יוסי ז"ל היה צריך להוסיף הסברים למי שלא מכיר את התרבות לבדיחות מסויימות והסביר את הניואנסים בשפה ובתרבות.
מה שבאמת צריך לבדוק זה, איך זה מתורגם בשש הטורים של התנך.

 

[מיכי 10]

כן, יש מקל שקד. זה ענף של שקד, ואם תכתוב בגוגל

מקל שקד אני רואה, תמצא שם פירושים רבים. כולל השוואה לבמדבר י"ז 23:

"וַיְהִי מִמָּחֳרָת, וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל-אֹהֶל הָעֵדוּת, וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה-אַהֲרֹן, לְבֵית לֵוִי; וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים.
Kaj en la sekvanta tago Moseo venis en la tabernaklon de atesto; kaj jen ekfloris la bastono de Aaron de la domo de Levi, kaj ĝi elirigis burĝonojn kaj donis florojn kaj maturigis migdalojn.

 

[DoronModan]

מאוד מעניין

גם ההשוואה המדהימה הזו לספר במדבר, שאולי נרמז על ידי ספר ירמיהו, וגם התרגום האספרנטי.

 

[מיכי 10]

נכון.

 

[מיכי 10]

תודה, דורון. ואנסה לענות על השאלות שלך.

1. אני יודעת שעץ שקדייה הוא גם migdalarbo, אבל שמחתי כשמצאתי את המילה השונה והפחות מוכרת (לי) - migdalujo.

2. העתקתי לעצמי את שני הפסוקים מהתנ"ך, שבהם מוזכרת המילה רותם והמילה רתמה, כדי להביא אותם הבוקר, כי לא רציתי לכתוב לפורום בשעה כה מאוחרת, אלא ללכת לישון!
אז ראיתי ששאול כבר הקדים אותי. אבל זכותו, כי הוא זה ששלח לי את הקישור לתנ"ך בתרגומו של זמנהוף.
שם מצאתי בלילה את המילה האספרנטית genisto לשם רותם.
אביא זאת כאן בכל זאת שוב, כדי להסביר את טענתי, שלדעתי, הלטינית לקחה מהעברית, שבה זה מופיע כבר בתנ"ך. ואגב, בארמית רותם הוא רִתְמָא ובערבית - רַתַּמ.

מלכים א' י"ט 4
"והוא הלך במדבר דרך יום ויבוא וישב תחת רתם אחת וישאל את נפשו למות..."
Sed li mem iris en la dezerton vojiron de unu tago, kaj venis kaj sidiĝis sub unu genisto kaj petis morton por sia animo, kaj diris: Sufiĉas nun, ho Eternulo! prenu mian animon, ĉar mi ne estas pli bona ol miaj patroj.

תהילים ק"כ 4
"חיצי גיבור שנונים עם גחלי רתמים"
Akrajn sagojn de fortulo
Kun karboj genistaj.

אלא שהתאכזבתי קצת מכך שההסבר של PIV למילה genisto, אינו מתאר את הרותם, אלא את הרְתֵמָה (שווא מתחת לרי"ש). למרות ששני אלה הם שיחים שונים מאותה משפחה, שהיא משפחת הפרפרניים (כי הפרחים שלהם דמויי פרפרים קטנטנים).
פרחיו של הרותם בצבע לבן ובפנים חום-בורדו. צמח מקסיייים וצנוע.
ואילו פרחי הרתמה צהובים, והשיחים שלה קוצניים מאד.

{במשפחתי הקרובה יש נערה בשם רותם, ובמשפחה המורחבת מהצד השני, יש נער בשם רותם, שנולד אחרי רותם הבת}.

 

[DoronModan]

מעניין מאוד

זה אחד מהשמות שמתאימים כיום לשני המינים.
ובלי קשר, אני מכיר היטב מלחין מכובד בשם נטע. ושם המשפחה: אלוני.

 

[מיכי 10]

כן, הרבה שמות מתאימים לשני המינים.

במשפחתי המורחבת יש גם נער בשם הדס, ואת שם משפחתו לא אאחצן, אבל גם הוא מעולם הצומח.

 

[מיכי 10]

גם הציור במילון PIV הוא של

ענף רתמה, ולא של ענף רותם, שנראה שונה, חלק וללא קוצים, והענפים מטים את עצמם מטה, אולי מכובד הפרחים.
יתכן שבגלל זה אני רואה בו שיח צנוע, בדומה לרקפת, שמשפילה את ראשה כלפי מטה, ונחשבת פרח צנוע.

 

[מיכי 10]

הוספתי בעריכה עוד הסבר.

 

[מיכי 10]

היום שוב ראיתי המוני המוני שקדיות פורחות, ושוב לא יכולתי

לצלם; גם מסיבות בטיחותיות, וגם מסיבות בטחוניות.
לקחתי את בתי הצעירה, ונסענו לביקור תנחומים בהר ברכה שבשומרון, ועברנו במקום הפיגוע שהיה השבוע בצומת אריאל. זו הפעם הראשונה בחיי שהגעתי להר ברכה. כדי להגיע לשם ובחזרה, עברנו דרך הכפר הענקי חווארה.
גם ילדי האחרים הגיעו לשם השבוע - מי להלוויה ומי לביקור תנחומים.

"בארץ אהבתי, השקד פורח...", אבל היה כל כך עצוב וכואב.