עד אתמול חשבתי כמוך.
כלומר , אני בעיקר עסקתי בתורתו של הרמח"ל ושם הצמצום הוא יותר "תוספת" ואינו מגרעת. כלומר הצמצום אינו הסתלקות אלא תוספת ה"גבול" (כך מסביר הרמח"ל באגרותיו). גם בספר "כללי חוכמת האמת" שנדפס בתוך ספר "שערי רמח"ל" ומשויך לאחד מהחבורה שלו , מובא בפירוש כי הצמצום אינו כפשוטו. כנ"ל יצא לי ללמוד קצת חסידות , וגם הם סוברים כך. גם מקובלים לפני החסידות סוברים כך כמו ר"י איריאגס בספרו "שומר אמונים" (שלא יצא לי ללמוד עדיין). (אגב , לא מצאתי שום ראיה שהגר"א אינו סובר כך , בניגוד למה שאומרים כמה חסידי חב"ד. כמו כן הגר"א בדרך כלל מחזיק בשיטת הרמח"ל בענינים כגון אלו). כך שמבחינתי עד היום להגיד "צמצום לא כפשוטו" היה עניין של תימה , וכמו טועה בדבר משנה. אלא שאתמול קראתי בספר "יושר לבב" של הרב עימנואל חי ריקי , ושם מאריך להסביר כי הצמצום לדעתו אינו כפשוטו , חולק על הר"י איריגאס ומבאר דעתו באריכות בטוב טעם ודעת. כך שהיום אני מבין כי אלו ואלו דברי אלוהים חיים. (והדבר הכי נחמד , זה שחב"ד דווקא מאוד מחזיקים ממנו - כפי שתראה בקישור השני).