צניחת ההורמונים ביום השלישי....

צניחת ההורמונים ביום השלישי....

הבנתי שכמו אחרי לידה גם אחרי הגרידה ביום השלישי ההורמונים צונחים.
איןאריות הזכירה לי..... ואפילו הרופא שיצא מהניתוח הכין את בעלי ואמר לו שתהיה צניחה כזאת.
כמה זמן לוקח לזה להשתפר? ואני לא מתכוונת לעצב... אני מתייחסת לתחושה של חוסר שליטה עצמית ועצבים מבעבעים.
ממש לא נעים לי להרגיש ככה ונראה שבעלי חושב שאני צריכה להתאפס על עצמי כבר.
מקווה שלכן יהיה משהו יותר מנחם להגיד....
 
לי לקח בערך שבועיים להיחלץ מהמתקפה ההורמונלית

אחר כך לקח לי עוד זמן להתאושש מהמהלומה הנפשית. אצלי היו חילופי מצבי רוח חדים, התקפי בכי, דכדוך, דכאון ובאופן כללי סוג של pms בעוצמה אדירה. אני לא חושבת שאת צריכה 'להתאפס על עצמך' ובטח לא 'כבר'. לגוף הקצב שלו. לנפש הקצב שלה. וכמה שזה לוקח - ככה זה לוקח. אי אפשר להאיץ את התהליכים האלה, רק לתמוך בהם.
 
תודה יקרה

ברור לי שאין בכלל אפשרות שאני כבר התאפס על עצמי.
אני עוד לגמרי ברכבת הריים רגשית.
ומרגישה ריקה ועצובה ושבורה.
 
מודה שאני לא זוכרת


ובכל מקרה גם אחרי שההורמונים נרגעים, יש עבודה נפשית קשה ואצלי היו כמה פעמים גם ענייני שאריות שהוסיפו עוד התמודדות.
יכול להיות שאחרי הלידה השקטה בשבוע 21 הייתי צריכה להסביר לבעלי את עניין ההורמונים, אבל בפעמים הבאות אני חושבת שהיה ברור לו שזה תהליך שלוקח זמן.
 
הסברתי את העיניין ההורמונלי

וגם את זה שכל התהליך הארוך הזה של כמעט חצי הריון וגרידה ואובדן כואב עברו פיזית על הגוף הזה שלי.
זה לא יעזור לי.... אני נשואה 14 שנה.... אני יודעת עם מי התחתנתי. אני מאוד אוהבת את בעלי והוא איש מקסים. אבל יכולת ההכלה שלו למשברים תמיד תחומה בזמן.
כל ההריון גם הרגשתי מאוד מאוד לא טוב אז גם ככה הגעתי לגרידה ממש בסוף יכולת ההכלה שלו. ועכשיו גם לו מאוד מאוד עצוב.
כל השבוע של הבשורה והתהליך הוא היה מאוד שם בשבילי וטיפל בי במסירות עכשיו שלושה ימים עד שפיזית התאוששתי ואני יכולה לעמוד על רגלי. וזהו, מבחינתו הגיע הזמן לחזור לשגירה, לתפקד ולהסתכל קדימה. וככה הוא עושה.
אנני עוד ממש בעין הסערה עדיין וניסיתי להסביר אבל זה כבר לא הועיל לי. קמתי היום ספוגת זיעה בדיוק בדיוק כמו אחרי הלידות שלי.... רק שאף אחד לא העיר אותי בלילה :(

שאלה לגבי השאריות- עשו לך אולטרסאונד אחרי הגרידות? כשקמתי מהניתוח הרופא אמר שלא ראה שאריות באולטרסאונד ובאמת הדימום כמעט נפסק.... אני מנסה לקוות שלפחות זה נחסך ממני.
 
לא יודעת

אם עשו אולטרסאונד מיד אחרי. בגרידה השניה שבה זה קרה, אמרתי מראש למנתח שאני חוששת שתהיה שארית.
פעמיים השאריות התגלו כשהגעתי לביקורת שאני יזמתי, שבועיים אחרי הגרידות.
פעם אחת היתה שארית אחרי ציטוטק. ידעתי עליה עוד לפני שעברו 24 שעות מהציטוטק, אבל חיכיתי עוד שבוע לפני שהחלטתי לעבור גרידה להוצאתה.

מזכירה שאני מקרה מאוד חריג, הן בכמות ואופי ההפלות, והן בכמות ההפלות עם שאריות.
 

שירהד1

Member
מנהל
העניין ההורמונאלי אצלי לא היה העניין-

העניין היה ההתמודדות הנפשית כל פעם מחדש והצורך להרים עצמי ולגייס כוחות מחודשים לאחר כל הפלה. כך שאני לא כל כך יודעת לענות לשאלתך.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
09-7749028
 
תודה יקרה

אני ממש מרגישה שמעבר לעצב ולמשבר הנפשי יש סערת הורמונים בגוף שלי.
קשה לי להתמודד גם איתה בנוסף להכל עכשיו.
 
למעלה