צעדת "בשביל החיים"

[מחבקת עצים סדרתית]

צעדת "בשביל החיים"

אני יודעת שזה נושא רגיש, אבל אני חושבת שבגלל זה חשוב שנהיה חלק מהאנשים שמעוררים את המודעות לנושאים כמו דיכאון ואובדנות.
כי אנחנו יודעים כמה קשה זה להיות לבד, כמה קשה זה שאתה מרגיש שאי אפשר לדבר על זה, כמה כואב זה לחשוב שאנחנו לא בסדר ושאנחנו דפוקים באיזה שהוא אופן.
אף אחד לא צריך להתמודד עם הדברים האלה לבד.

בשנה שעברה היו בצעדה קצת יותר מ-1,000 אנשים.
תפרסמו את זה בפייסבוק, תספרו לחברים ולמשפחה. בואו נעשה שינוי גם בשבילנו.

הירשמות לצעדה באתר

 

[מחבקת עצים סדרתית]

מסלול הצעדה

מסלול הצעדה (כפי שסוכם עם המשטרה):
1. יציאה מהספורטק (צד מערבי) על רוקח לכיוון מערב (על המדרכה הדרומית)
2. פניה לדיזנגוף לכיוון דרום.
3. פניה לשדרות נורדאו לכיוון מערב.
4. פניה לירקון לכיוון צפון.
5. פניה לכ"ג יורדי הסירה לכיוון נמל תל אביב (מערב)
6. הליכה בתוך הנמל עד הכיכר בסוף (לכיוון צפון)
7. הליכה מהכיכר לכיוון הגשר שמוביל לחניה של רידינג. מעבר על הגשר.
8. חזרה על רוקח לנקודת ההתכנסות.

חניה: ברידינג (חינם) ובספורטק (בתשלום)
נקודת ההתכנסות (יציאה + חזרה): חלק מערבי של הספורטק

 

[עתיד ורוד2]

הצטרפתי

והזמנתי חברים בפייס.

נושא כל כך חשוב, מקווה שתהיה היענות.

 

[אלומת האור]

הוי, אלוהים, זה כל כך עצוב

אני מרגישה צבועה לשתף את זה ובכלל לדון בזה. זה כואב לי מדיי.

 

[עתיד ורוד2]

צבועה? למה

אני בטוחה שאת נגד התאבדות גם אם קשה לך להתמודד עם זה בפועל.

 

[אלומת האור]

אני נגד התאבדות באופן כללי

אבל לי בעצמי יש מחשבות כאלה, אז...

 

[מחבקת עצים סדרתית]

זו לא צביעות בעיניי (קצת טריגר, אני מניחה)

(תיארתי לעצמי שזה עלול להיות קצת טריגרי, אבל זה כל כך חשוב בעיניי, שלא יכולתי לוותר על זה)

אין פה התעסקות ב"אם את חושבת על התאבדות לפעמים אז את לא בסדר". זה פשוט לעורר את המודעות של הסביבה לעובדה שזה קיים וזה קורה. שאפשר לדבר על זה, שחייבים לדבר על זה. אנשים שמתמודדים עם דברים קשים, עם דברים כואבים, שלא מצליחים לשתף ולפרוק את המשקל העצום שהם סוחבים על עצמם, צריכים לדעת שיש להם מוצא שהוא לא מוות.
בגלל זה הצעדה היא בשביל החיים.

ואנחנו אוהבים אותך, אלומה. גם אם יש לך מחשבות כאלה. זה לא משנה כלום.

 

[אלומת האור]

תודה רבה

 

[סתם אושר]

מישהו הולך?

 

[מחבקת עצים סדרתית]

כן, בהחלט

אני אהיה שם

 

[Lady Stark]

אני לא אגיע לצערי

כל הכבוד לכן. באמת.

 

[סתם אושר]

הייתי והוצפתי מאוד..

אני עדיין בצד הלא נכון של המשוואה.
חשבתי שתהיה לי תחושה של סגירת מעגל, אבל לא. אולי בשנה הבאה?

(תהיתי אם אזכור איך את נראית, לא הלך לי חחח)

 

[מחבקת עצים סדרתית]

האמת שזה הרגיש לי מאוד מתיש

חזרתי סחוטה רגשית, מה שהפך להיות תשישות פיזית. אני מרגישה כאילו אני יכולה לישון עכשיו ימים.

אני לא יודעת כמה סגירת מעגל חיפשתי, אבל ממש רציתי שאנשים יקשיבו, שישאלו, שיתעניינו. אני רוצה שידעו שיש דרך לקבל עזרה, שלא הכל אבוד.

(אני חושבת שאני זוכרת איך את נראית, אבל זה הרגיש כאילו היו הרבה אנשים, הייתי בעיקר עסוקה בלא לאבד את החברה שבאה איתי. היא לבשה חולצה בצבע ורוד-כתום מחריד, אולי ראית אותה במקרה

)

 

[Lady Stark]

התאוששת, מחבקתוש?

 

[מחבקת עצים סדרתית]

ככה. חצי כוח.