riki yot levi
New member
צעירה הייתי ולא יודעת מהי אהבה...
בת 7 התחלתי כמו רב בנות שכונת הרכבות, רב מכרי של בנות
לצאת לעזור בפרנסת המשפחה, בניקיון בתים.
בשעת חושך... ממש בשעת הנץ, היו יוצאות אמהות ובנות וכמעט רצות אל שכונת האשכנזים... 'לתפוס' בית' או לחילופין להגיע בזמן לבית שם מכירים כבר מקודם ואמא, אף אמא לא מותרת על לקוחות קיימים בעבור אף אחת.
וכך בימים של חופשה מלימודים השכמה מוקדמת ספל תה (מעט תה הרבה יותר סוכר) ולעבודה.
כילדות התביישנו באמהות שלנו, שידעו היטב את מלאכת השיווק של עצמן... רק לא כ"כ מבינות בכלכלה פשוטה של כמה...
השיווק היה מתחיל במשפטים קצרים אותן למדו המנקות זו מזו... 'לא גונבת מגברת'... משפט מנצח...
אמא שלי ידעה להגיד 'תשאלי... תשאלי גברת גרנות'... בזמן המשא ומתן היינו אנחנו הילדות עומדות מאחור... מנסות לא להיות חלק מהמו"מ 'וואי איזה בושה האמא הזאתי' היינו אומרות זו לזו עד שאמא כל אמא היתה צועקת ובנותיה איתה לנקיון מהיר של הבית... או שהיתה האמא 'קוטפת' שני בתים או שלושה ואז מחלקת את הידיים והיא רצה בין הבתים לודא דיוק בעבודה... ושלא יהיו בעיות מיותרות...
כך אמא שלי. שעובדות היינו ובסופו של ניקיון אמא עומדת כף ידה מושטת מוכנה לקבל כל סך... מקבלת ואומרת 'גברת זה לא מספיק'... מקבלת עוד כמה אגורות ויוצאת את הבית הנקי מסופקת...
בת עשר הייתי... בעלת ניסיון בעבודות הניקיון של הבתים הפרטיים... כדי להבין את הניצול... אמרתי לאמא אבל אמא היתה סותמת לי את הפה מפחדת שאת המעט שמביאה היא הביתה תפסיד... ואת מעט האוכל שמגישה היא לבני ביתה א תשיג... אלה שהייתי בת עניים וחצופה ובאחד הבתים שנכנסנו לנקות אמרתי לבעלת הבית סכום עבור כל שעת נקיון... אם חששתי שתשלח אותנו בבושת פנים... אמרה הגברת שהיא מסכימה בתנאי... שאלתי את הגברת שלא בדרך האמהות אם היה חסר לה אי פעם דבר... אשרה שאמא שלי אשה יקרה ולא גונבת...
אמא התחילה להרויח יותר משאר הנשים עד שהייתי אני עומדת על המקח בענייני מחיר הניקיון... למשל הכפלנו מחיר לפני פסח ועד...
לא חלמתי שיש בי כשרון לעשות כסף... גם לא כאשר הבוס שלי היה מבקש ממני להדפיס הצעות מחיר... שבתחילה הייתי שואלת 'אתה לא חושב ש..?'
הייתי משנה הצעות מחיר... ושולחת ללקוחות...
פעם אחת בחוצפתי הרבה פניתי בלי מורא לחברת ביטוח, שבקשה מומחים לאיתור מטיילים בדרום אמריקה... תחילת נדדידת הישראלים מאירופה הקלאסית למרכז ודרום אמריקה והמזרח...
בקשתי בשם שלא יתיחסו להצעת מחיר שנשלחה בטעות מצערת... רשמתי הצעה חדשה כמובן שהוספתי למחיר כהנה וכהנה... עשרות אלפי ש"ח שהבוס לא יכול היה להעלות בדעתו... כזה הוא האיש... ממעט... מאוד בדיבור... מרבה בעבודה... ובתחומו? the best of the best
חברין לצוות בסיירת היו המלווים הקבועים... כמו שידעו היו לצאת למילואים בהתרעה של שעות... כך היו זה כלפי חברו וחברו כלפי... קשר של דם... קשר של מי שחיים בזכותם של האחרים שחיים בזכותם של...
האיש הזה... מסוגל ללכת בקצב אחיד עשרות רבות של קילומטרים בכל מזג אויר... בין מישור או עליה קשה... עת יורים עליו מקרוב ומרחוק... כשעשרות קילוגרמים על הכתף שלו... אומרים שתופעה כזו ניתן למצוא פעם במאות שנים... ממש!!! אבל או מצד האחר שלו תמימות מופלאה... האיש כמו נולד לפני יום...פתי מאמין... טוב שמישהי נאמנה תשמור עליו... ועל הקופה שלו.
אני יכולה ולא רוצה לתת רשימת נערות בחורות נשים צעירות שכיום הן בנות 50 ויותר שבשו את קרבתו של הבוס שלי... שהיו מוכנות לה כ ל... וכשאני כותבת ה כ ל ... אני מתכוונת... היו שאמרו לו בנוכחות הפקידה הפלצנית... 'תפטר ממנה מחר אני כאן...' והוא היה מחייך את החיוך שלו... ומראה להן את הדלת... אני באה ממקום אחר... ואני יודעת... קבלתי לא פעם ולא עשר 'על מה את מדברת... את יודעת מה עברנו...'... ואני אומרת לכולן ולכולם עד האחרון... עוני זה לא עניין כספי...!!! עוני זה עניין מנטלי... ואני לעומת אני באתי מהעוני שאין בו כסף... עוני בריבוע... ואיני באה להשוות כי אין צורך להשוות... לא מאחלת לאיש לבוא מתןך עוני.
לא מצאתי תשובות ל'עוני'... כי הלא עני רואה את העניין הכלכלי בראש בדר העניין... ואני נותנת למשקל הכספי מקום נמוך במכלול... כי אשה חד הורית שמעשנת שתי קופסאות מלבורו ביממה... ועליה 2 ק"ג תכשיטים מזהב יקר... וילדיה רעבים (כמעט)... דירת עמידר. עניה? אבל היא יודעת 'לזרוק 70 ש"ח ביום מלבורו...?'
רב שאני מכירה... לוחם בסיירת קיבוצניק שחזר בתשובה והקים ישיבה משל עצמו... שכרו דל בביתו אשה ועוד 14 ילדים... עומד בכל קריטוריון של 'עוני' לפי ביטוח לאומי, לפי משרד הרווחה... לפי אבן שושן... ובמשפחה הזו אין גרגר אחד של עוני... רק מצויינות... רק אהבה... אפס זהב... אפס מלבורו... אפס פלאפון... וכו'. מי הוא עשיר?
השמח בחלקו... אז מי הוא ה'עני'???
מי שאינו שמח בחלקו...!!!!
בת 20 או בת 22 לא חושבת על מושגים כמו 'לצאת מהעוני'... !!!
בת 7 התחלתי כמו רב בנות שכונת הרכבות, רב מכרי של בנות
לצאת לעזור בפרנסת המשפחה, בניקיון בתים.
בשעת חושך... ממש בשעת הנץ, היו יוצאות אמהות ובנות וכמעט רצות אל שכונת האשכנזים... 'לתפוס' בית' או לחילופין להגיע בזמן לבית שם מכירים כבר מקודם ואמא, אף אמא לא מותרת על לקוחות קיימים בעבור אף אחת.
וכך בימים של חופשה מלימודים השכמה מוקדמת ספל תה (מעט תה הרבה יותר סוכר) ולעבודה.
כילדות התביישנו באמהות שלנו, שידעו היטב את מלאכת השיווק של עצמן... רק לא כ"כ מבינות בכלכלה פשוטה של כמה...
השיווק היה מתחיל במשפטים קצרים אותן למדו המנקות זו מזו... 'לא גונבת מגברת'... משפט מנצח...
אמא שלי ידעה להגיד 'תשאלי... תשאלי גברת גרנות'... בזמן המשא ומתן היינו אנחנו הילדות עומדות מאחור... מנסות לא להיות חלק מהמו"מ 'וואי איזה בושה האמא הזאתי' היינו אומרות זו לזו עד שאמא כל אמא היתה צועקת ובנותיה איתה לנקיון מהיר של הבית... או שהיתה האמא 'קוטפת' שני בתים או שלושה ואז מחלקת את הידיים והיא רצה בין הבתים לודא דיוק בעבודה... ושלא יהיו בעיות מיותרות...
כך אמא שלי. שעובדות היינו ובסופו של ניקיון אמא עומדת כף ידה מושטת מוכנה לקבל כל סך... מקבלת ואומרת 'גברת זה לא מספיק'... מקבלת עוד כמה אגורות ויוצאת את הבית הנקי מסופקת...
בת עשר הייתי... בעלת ניסיון בעבודות הניקיון של הבתים הפרטיים... כדי להבין את הניצול... אמרתי לאמא אבל אמא היתה סותמת לי את הפה מפחדת שאת המעט שמביאה היא הביתה תפסיד... ואת מעט האוכל שמגישה היא לבני ביתה א תשיג... אלה שהייתי בת עניים וחצופה ובאחד הבתים שנכנסנו לנקות אמרתי לבעלת הבית סכום עבור כל שעת נקיון... אם חששתי שתשלח אותנו בבושת פנים... אמרה הגברת שהיא מסכימה בתנאי... שאלתי את הגברת שלא בדרך האמהות אם היה חסר לה אי פעם דבר... אשרה שאמא שלי אשה יקרה ולא גונבת...
אמא התחילה להרויח יותר משאר הנשים עד שהייתי אני עומדת על המקח בענייני מחיר הניקיון... למשל הכפלנו מחיר לפני פסח ועד...
לא חלמתי שיש בי כשרון לעשות כסף... גם לא כאשר הבוס שלי היה מבקש ממני להדפיס הצעות מחיר... שבתחילה הייתי שואלת 'אתה לא חושב ש..?'
הייתי משנה הצעות מחיר... ושולחת ללקוחות...
פעם אחת בחוצפתי הרבה פניתי בלי מורא לחברת ביטוח, שבקשה מומחים לאיתור מטיילים בדרום אמריקה... תחילת נדדידת הישראלים מאירופה הקלאסית למרכז ודרום אמריקה והמזרח...
בקשתי בשם שלא יתיחסו להצעת מחיר שנשלחה בטעות מצערת... רשמתי הצעה חדשה כמובן שהוספתי למחיר כהנה וכהנה... עשרות אלפי ש"ח שהבוס לא יכול היה להעלות בדעתו... כזה הוא האיש... ממעט... מאוד בדיבור... מרבה בעבודה... ובתחומו? the best of the best
חברין לצוות בסיירת היו המלווים הקבועים... כמו שידעו היו לצאת למילואים בהתרעה של שעות... כך היו זה כלפי חברו וחברו כלפי... קשר של דם... קשר של מי שחיים בזכותם של האחרים שחיים בזכותם של...
האיש הזה... מסוגל ללכת בקצב אחיד עשרות רבות של קילומטרים בכל מזג אויר... בין מישור או עליה קשה... עת יורים עליו מקרוב ומרחוק... כשעשרות קילוגרמים על הכתף שלו... אומרים שתופעה כזו ניתן למצוא פעם במאות שנים... ממש!!! אבל או מצד האחר שלו תמימות מופלאה... האיש כמו נולד לפני יום...פתי מאמין... טוב שמישהי נאמנה תשמור עליו... ועל הקופה שלו.
אני יכולה ולא רוצה לתת רשימת נערות בחורות נשים צעירות שכיום הן בנות 50 ויותר שבשו את קרבתו של הבוס שלי... שהיו מוכנות לה כ ל... וכשאני כותבת ה כ ל ... אני מתכוונת... היו שאמרו לו בנוכחות הפקידה הפלצנית... 'תפטר ממנה מחר אני כאן...' והוא היה מחייך את החיוך שלו... ומראה להן את הדלת... אני באה ממקום אחר... ואני יודעת... קבלתי לא פעם ולא עשר 'על מה את מדברת... את יודעת מה עברנו...'... ואני אומרת לכולן ולכולם עד האחרון... עוני זה לא עניין כספי...!!! עוני זה עניין מנטלי... ואני לעומת אני באתי מהעוני שאין בו כסף... עוני בריבוע... ואיני באה להשוות כי אין צורך להשוות... לא מאחלת לאיש לבוא מתןך עוני.
לא מצאתי תשובות ל'עוני'... כי הלא עני רואה את העניין הכלכלי בראש בדר העניין... ואני נותנת למשקל הכספי מקום נמוך במכלול... כי אשה חד הורית שמעשנת שתי קופסאות מלבורו ביממה... ועליה 2 ק"ג תכשיטים מזהב יקר... וילדיה רעבים (כמעט)... דירת עמידר. עניה? אבל היא יודעת 'לזרוק 70 ש"ח ביום מלבורו...?'
רב שאני מכירה... לוחם בסיירת קיבוצניק שחזר בתשובה והקים ישיבה משל עצמו... שכרו דל בביתו אשה ועוד 14 ילדים... עומד בכל קריטוריון של 'עוני' לפי ביטוח לאומי, לפי משרד הרווחה... לפי אבן שושן... ובמשפחה הזו אין גרגר אחד של עוני... רק מצויינות... רק אהבה... אפס זהב... אפס מלבורו... אפס פלאפון... וכו'. מי הוא עשיר?
השמח בחלקו... אז מי הוא ה'עני'???
מי שאינו שמח בחלקו...!!!!
בת 20 או בת 22 לא חושבת על מושגים כמו 'לצאת מהעוני'... !!!
