WallFlower
New member
צעצוע של ילד
מספרים שלפני הרבה שנים חי ברחוב הסואן שם ילד. אתם בטח חושבים לעצמכם "נו ילד, מה כ"כ לא רגיל בזה?" אבל באמת שזה לא רגיל. הסיפור מתחיל ביום שעבר הילד לגור בבתים החדשים שנבנו שם פעם, היום הם כבר לא כ"כ חדשים. הוריו העבירו את כל החפצים החשובים מהבית הישן ביום אחד אך את קופסאת הצעצועים של הילד אבא הבטיח להביא כשילך להביא מהבית עוד כמה דברים שהשאירו שם. הילד כעס כי הרי אין שום דבר שמפריע לילד כמו להיות רחוק מהצעצועים שלו אז למחרת אבא כבר הלך להביא את הדברים. כשאבא חזר הילד שמח מאוד, כבר נורא שעמם לו והוא כבר נורא רצה לשחק בחצר הבית בפריסבי שסבתא קנתה לו כשנולדה אחותו התינוקת. אבא הניח את הארגז והילד אץ רץ לפתוח אותו ולהוציא ממנו את הפריסבי. הוא היה מאושר כמו שרק ילד קטן מסוגל כשמחזירים לו את הצעצוע שלו. הוא רץ לקרוא לילד של השכנים שישחק איתו, הוא הבטיח לו שברגע שאבא יביא את הצעצועים הוא ישחק איתו בפריסבי. הם שיחקו בחצר. הילד של השכנים לא היה משהו בפריסבי וכמעט ולא תפס ולכן הילד שלנו התחיל להתעצבן. הוא חשב שאם הוא יזרוק עליו פעם אחת את הפריסבי ממש חזק אז הילד הטיפש הזה יזכור לתפוס אותו. אבל הוא לא תפס ולא רק שהוא לא תפס הוא העיף אותו בטעות אל מחוץ לחצר. הילד שלנו התעצבן נורא, "איזה מפגר, אני בחיים לא אשחק איתו שוב!" הוא חשב ויצא אל מחוץ לחצר. הוא הבחין בפריסבי שוכב על הכביש ורץ לקחת אותו אבל הוא לא הבחין במשאית הגדולה שהתקרבה לעברו במהירות. כמובן שלילד לא היה סיכוי. האח הגדול של החבר שלי סיפר שהוא שמע מאח גדול של מישהו אחר שמאז מישהו משאיר צעצועים בדיוק איפה שהילד נדרס, פעם זו רכבת ופעם בובה, ושמשום מה גם אם תנסה לדרוס את הצעצוע בכוונה לא תצליח. האח הגדול של החבר שלי אומר שזה הילד ששם את הצעצוע על הכביש אבל אני לא כ"כ בטוח שאני מאמין.
מספרים שלפני הרבה שנים חי ברחוב הסואן שם ילד. אתם בטח חושבים לעצמכם "נו ילד, מה כ"כ לא רגיל בזה?" אבל באמת שזה לא רגיל. הסיפור מתחיל ביום שעבר הילד לגור בבתים החדשים שנבנו שם פעם, היום הם כבר לא כ"כ חדשים. הוריו העבירו את כל החפצים החשובים מהבית הישן ביום אחד אך את קופסאת הצעצועים של הילד אבא הבטיח להביא כשילך להביא מהבית עוד כמה דברים שהשאירו שם. הילד כעס כי הרי אין שום דבר שמפריע לילד כמו להיות רחוק מהצעצועים שלו אז למחרת אבא כבר הלך להביא את הדברים. כשאבא חזר הילד שמח מאוד, כבר נורא שעמם לו והוא כבר נורא רצה לשחק בחצר הבית בפריסבי שסבתא קנתה לו כשנולדה אחותו התינוקת. אבא הניח את הארגז והילד אץ רץ לפתוח אותו ולהוציא ממנו את הפריסבי. הוא היה מאושר כמו שרק ילד קטן מסוגל כשמחזירים לו את הצעצוע שלו. הוא רץ לקרוא לילד של השכנים שישחק איתו, הוא הבטיח לו שברגע שאבא יביא את הצעצועים הוא ישחק איתו בפריסבי. הם שיחקו בחצר. הילד של השכנים לא היה משהו בפריסבי וכמעט ולא תפס ולכן הילד שלנו התחיל להתעצבן. הוא חשב שאם הוא יזרוק עליו פעם אחת את הפריסבי ממש חזק אז הילד הטיפש הזה יזכור לתפוס אותו. אבל הוא לא תפס ולא רק שהוא לא תפס הוא העיף אותו בטעות אל מחוץ לחצר. הילד שלנו התעצבן נורא, "איזה מפגר, אני בחיים לא אשחק איתו שוב!" הוא חשב ויצא אל מחוץ לחצר. הוא הבחין בפריסבי שוכב על הכביש ורץ לקחת אותו אבל הוא לא הבחין במשאית הגדולה שהתקרבה לעברו במהירות. כמובן שלילד לא היה סיכוי. האח הגדול של החבר שלי סיפר שהוא שמע מאח גדול של מישהו אחר שמאז מישהו משאיר צעצועים בדיוק איפה שהילד נדרס, פעם זו רכבת ופעם בובה, ושמשום מה גם אם תנסה לדרוס את הצעצוע בכוונה לא תצליח. האח הגדול של החבר שלי אומר שזה הילד ששם את הצעצוע על הכביש אבל אני לא כ"כ בטוח שאני מאמין.
