המירוץ למיליון בפורמט האמריקאי שונה מאוד מהפורמט הישראלי. בכל פרק יש נקודת סיום (עם או בלי הדחה), העריכה יותר אינטנסיבית, בקושי יש טסטמוניאל (דיבורים של המשתתפים מאחורי הקלעים). עשוי הרבה יותר טוב בקיצור. החיסרון זה שפחות מכירים את המשתתפים ופחות מתחברים אליהם. ותוך 13 פרקים הופס, נגמר.
הרבה יותר אותנטי מעדויות שמצולמות בנחת, בתפאורה סטרילית, חלקן כנראה בכלל אחרי שהמירוץ הסתיים, עם איפור, עריכה ובימוי.
הקטע של אינטרקציה בין הזוגות תוך כדי המירוץ, בתנאי לחץ, מאד חסר במירוץ הישראלי.