צפיפות בערים

[hadas2837]

צפיפות בערים

אני מחפשת דוגמאות לדרכי התמודדות קונקרטיות של ערים בעולם עם צפיפות, מידת ההצלחה שלהם (גם אם הם לא הצליחו) ועל פי מה היא נמדדת.
בנוסף לצפיפות גם את עניין הגדילה הדמוגרפית וגדילת האוכלוסייה בכלל.
תודה

 

[ש מים]

מדדי צפיפות

עיקר השאלה שלך היא מחקרית-השוואתית ("דרכי התמודדות בעולם"...) ונראה לי שאין מנוס, ועלייך לחפש מחקרים בנושא (מציע לך להתייעץ ולקבל הכוונה מהמרצים שלך).
מקובל למדוד צפיפות ב-3 פרמטרים:

1. צפיפות ברוטו - תושבים למ"ר קרקע (לפי תיחום שנקבע - גבול שטח שיפוט של הישוב, גבול שכונה או קו-כחול של תכנית, או כל תיחום אחר).
2. צפיפות נטו - מספר תושבים למ"ר/דונם קרקע ביעוד מגורים בתכנית.
3. צפיפות נתפסת - תחושת התושב ("צפיפות גבוהה"/"צפיפות נמוכה").

בהצלחה (ואשמח אם תוכלי לשתף אותנו בתוצאות המחקרים שלך והנתונים שמצאת. תודה!)

 

[hadas2837]

דוגמאות ספציפיות לצפיפות

תודה על התגובה המהירה,
אני פחות מחפשת מחקרים ויותר דוגמאות לנעשה בערים מסוימות בעולם, פעולות שונות, ממסדיות עדיף, שנעשו כדי להתמודד עם הצפיפות כאחת הפרמטרים שמנית.
מקרי בוחן מסוימים.
אני מחפשת גם באופן כללי גישות להתמודדות עם גדילה דמוגרפית ועם צפיפות.
תודה

 

[משה12333]

בפ"ת (אלא איפה?) היתה מתוכננת שכונה צפופה של מגדלי מגורים על

חורבותיו של מפעל השמנים אוליבקס שנסגר עקב היבוא של שמני מאכל זולים מחו"ל.

הועדה המקומית לתכנון ובניה בראשות ראש העיר אישרה לשנות את ייעוד שטח המפעל לשטח למגורים ולבנות בו שכונה צפופה עם 1,000 יחידות דיור.

הועדה המחוזית לתכנון ובניה לא אישרה את הקמת השכונה החדשה בגלל צפיפותה החריגה.

לחב' הקבלנית לא היה שווה לבנות במתחם אוליבקס המפונה פחות יחידות דיור ולכן רעיון הקמת שכונת מגורים במקום, נגנז.

כעת, המתחם הענק (רח' גיסין 57) משמש כמקום אחסון לתכולה של דירות מגורים.
נפתח במתחם עסק פרטי לשירותי אחסון בתוך מכולות. המתחם מלא במכולות שמסודרות בשורות ומשאיות מביאות למכולות את תכולת דירותיהם של תושבי פ"ת שעוברים דירה אבל חייבים לשכור מכולה לאחסון כי דירתם החדשה עדיין לא מוכנה (מצב נפוץ מאד בשיגעון הבניה שעובר על פ"ת).

בכלל, שכונות המגורים החדשות של פ"ת הן דוגמא למדדי צפיפות עירונית:

אם המושבות החדשה - מגדלי מגורים חדשים שבנויים בצפיפות.

כפר גנים ג' - בנייני מגורים חדשים שלא בנויים בצפיפות.

נווה גן החדשה - מגדלי מגורים חדשים שלא בנויים בצפיפות.

ממש בימים אלה, ראש העיר נלחם בראש הממשלה בסוגיית שיעור הצפיפות בשכונת הענק שמשרד הביטחון מתכנן על חורבותיו של מחנה סירקין המפונה.

תמיד צריך לזכור שכל יחידת דיור שנבנית מהווה נטל כלכלי על תקציב העירייה כי העירייה תמיד משקיעה יותר כסף במתן שירותים לכל תושב מאשר סכום הארנונה שהתושב משלם לה.

לכן, ראש העיר לא רוצה צפיפות מגורים גבוהה אלא כמה שיותר אזורי תעשייה ומסחר שמניבים לקופת העירייה רווחים עצומים מארנונה.

ראש הממשלה רוצה את ההיפך - כמה שיותר יחידות דיור כדי להילחם במשבר הדיור החמור שעובר על מדינת ישראל.

בפ"ת, המאבק הזה בין הממשלה לעירייה הוא הכי חמור מבין כל ערי מדינת ישראל. בד"כ ראשי הערים נכנעים בקלות לדרישות הממשלה ואח"כ עומדים בפני שוקת שבורה כשאין להם מספיק כסף כדי לספק לתושביהם שירותים עירוניים.

לאחרונה, ראשת מועצת גני תקווה פנתה בבקשה לעזרה כלכלית מראש העיר של פ"ת כי אין בקופתה מספיק כסף כדי לתמוך בשכונת הענק החדשה של מגדלי המגורים שנבנתה בצפון המועצה, בסמוך לגבולה עם פ"ת.

 

[ש מים]

משה, תגיד, היית ילד כאפות?

כמה שטויות אתה פולט?
כמה נסיון והיכרות יש לך עם מאבקי רשויות מול מינהל/רשות מקרקעי ישראל ומול משב"ש?
כמה ראשי רשויות אתה מכיר וכמה אתה יודע על ההתמודדויות שלהם?
ניחוש שלי: אפס!
כי כל מה שכתבת על "ראש עיריית פתח-הקודש-תקווה, הנפלא-באדם-והגאון-מכל-יצור-אשר-נברא", נכון כמעט לכל רשות מקומית בארץ, מאז בריאת השלטון המקומי והשלטון המרכזי. וההתמודדות מול השלטון ורצונותיו תלויים הן באנשים הספציפיים (ראשי הרשויות לעומת "פקידי הממסד") והן במקל ובגזר (מה מבטיחים להם ועד כמה הם זקוקים לגזר).
אז תפסיק! כי גם הדברים הטובים שאתה מביא (למשל: "מתחם האיכסון במכולות", שכמובן יש לבדוק את האמת בדבר, לאור הנסיון איתך) נבלעים וזוכים להתעלמות.

 

[משה12333]

זה לא קשור לילד כאפות. זה קשור למלחמת העולם שיש כרגע על עתיד

השטח של מחנה סירקין המפונה.

ראש הממשלה זקוק לאישור של ראש העיר לשכונה החדשה וראש העיר מתנה את האישור הזה בהפחתת צפיפות המגורים בה. אף אחד מהם לא מוכן לוותר.

זה מאד דומה למה שהתרחש במלחמת העולם שהיתה לאחרונה על עתיד רח' אבן גבירול בת"א בין ראש העיר לשר התחבורה.

ראש העיר לא הסכים שהקו הירוק של נת"ע יהיה על פני הקרקע ברח' אבן גבירול ודרש משר התחבורה שהוא יהיה מתחת לרחוב, בתוואי תת-קרקעי.

שר התחבורה הזהיר אותו שהוא יבטל את כל הקו הירוק ויהפוך אותו לקו BRT אם הוא ימשיך לסרב לתכנון שלו על פני הקרקע ברח' אבן גבירול.

ראש העיר המשיך להתנגד ושר התחבורה דרש ממנו לממן מקופת העירייה את הקטע התת-קרקעי שהוא חפץ בו מתחת לרח' אבן גבירול כי הממשלה לא תקצה בשבילו כסף.

ראש העיר הודיע לשר התחבורה שהוא מוכן להשתתף בעלות של הקטע הנוסף אך לא לממנו לבד.

שר התחבורה הודיע לראש העיר שנמאס לו ממנו והוא מקפיא את הקו הירוק.

חב' נת"ע פנתה לראש הממשלה כדי שהוא יפסוק בין הצדדים וראש הממשלה הכריע לטובת ראש העיר ונגד שר התחבורה ושר האוצר שנדהמו מהחלטתו והודיעו לו שהוא עשה טעות כשהוא נכנע לגחמות ראש העיר כי אין שום צורך בתוואי תת-קרקעי ברח' אבן גבירול.

ראש עיריית ר"ג צפה במתרחש ואמר: "מה, אני פראייר?". ראש עיריית ר"ג הודיע לשר התחבורה שהוא לא מסכים שהקו הסגול יעבור בעירו על פני הקרקע...

ראש עיריית הרצליה הצטרף לחגיגה וגם הוא...

 

[עמוד השדרה]

אתה שם לב לסתירה שיש בהודעה הזו שלך?

אתה מספר על שכונה חדשה בצפיפות גבוהה שהועדה המקומית (כלומר, ת'כלס - העיריה) רצתה ואילו הועדה המחוזית (לצורך העניין - הממשלה) לא רצתה.
ובאותה נשימה מספר על מאבק של ראש העירייה מול הממשלה כנגד צפיפות גבוהה.

המדיניות המוצהרת של ראש העיריה שאתה מייחצ"ן אכן מתנגדת לבניה בצפיפות גבוהה ולמען האמת לכל בנייה רוויה חדשה למגורים שטרם אושרה בעירו.
אבל אתה בא ומספר כאן על מקרה הפוך לחלוטין.
מעורר תהיות...

 

[ש מים]

 

[משה12333]

כשהעירייה מתכננת בשטח שלה שכונת מגורים, זה דבר אחד. כשמשרד

הביטחון מתכנן בשבילה שכונת מגורים בשטח שלה כי ראש הממשלה המציא תמ"א חדשה שמאפשרת לו לכפות על העירייה תכנונים בשטח שלה במקום בסיסי צה"ל שמפונים, זה כבר דבר אחר.

זה לא רק עניין של צפיפות, זה עניין של היגיון בסיסי. ראש הממשלה רוצה להוריד מהשמיים שכונה חדשה ולחבר אותה לתשתיות הקיימות של העירייה מבלי שהעירייה תהיה מעורבת בכך.

זה מתכון בטוח לאסון. אולי בכלל התשתיות העירוניות לא מתאימות לשכונה החדשה הזאת?

לעירייה יש את כל הזכות שבעולם לתכנן לעצמה שכונת מגורים צפופה כי היא יודעת שהשכונה מתאימה לתשתיות הקיימות שלה וזה לא רק תשתיות פיסיות של ביוב או כבישים אלא גם תשתיות אנושיות של מבני ציבור וגם תשתיות כלכליות של יחס מאוזן בין ארנונה למגורים לארנונה לעסקים.

לעומת זאת, לראש הממשלה בכלל לא אכפת מהתשתיות של עיריית פ"ת. אכפת לו רק להיאבק במחסור החמור בדירות שקיים כרגע בישראל.

מצידו, שכל השכונה החדשה תוצף בביוב, תיתקע בפקקים, תהיה בלי מבני ציבור, תגרום לעירייה גרעון כספי עצום, העיקר שיהיו עוד ועוד דירות במדינת ישראל.

ראש עיריית פ"ת, בצדק, לא מסכים לכך והוא יילך עם זה עד בג"ץ אם צריך.

 

[ש מים]

זה אותו דבר

"מחקר" = דוגמאות ופתרונון. במחקרים ומאמרים מקצועיים תמצאי את מה שאת מחפשת.
לגבי "התמודדות", התשובה עלולה להקיף את כל החומר המקצועי הנוגע לתכנון ערים, כי עצם הרציונאל לקיומו של המקצוע הנו ההתמודדות עם גדילת האכולוסיה...

אבל לפני שאת מדברת ושואלת על "התמודדות עם צפיפות", כדאי שתביני איך ולמה נוצרת הצפיפות, כי בדיוק כמו בעולם הבריאות והמחלות, יש 2 דרכים להתמודד:

1. "הדרך המערבית" - לתת את התרופה לאחר פרוץ המחלה.
2. "הדרך המזרחית" - למנוע את פריצת המחלה.

כך גם בנוגע לצפיפות, יש 2 דרכים (שכל אחת מובילה למשרע ענק של פתרונות ונסיונות לפתרון):

1. למנוע את הווצרות הצפיפות (דוגמא אפשרית: "פיתוח הפריפריה").
2. להתמודד עם הצפיפות במקומות בהן היא קיימת (דוגמא אפשרית: איסור כניסת רכבים פרטיים ושינוי תקני חניה, למשל).

 

[ש מים]

סליחה, תיקון קטן: לא "עצם הרציונאל"

אלא - לדעתי - הרציונאל העיקרי (ואולי - הסיבה ללידתו של המקצוע).
חוץ מזה סלחי לי על טעויות ההקלדה

 

[ש מים]

סוגי מדדים במחקר

שימו לב לכך ש-2 המדדים הראשונים הינם מדדים כמותיים והשלישי הנו מדד איכותני.

 

[hadas2837]

הסבר

תודה לעונים
כעיקרון אני מחפשת דוגמאות מערים מחוץ לישראל שבהם יש התמודדות מוסדית ממשלתית עם בעיית צפיפות קיימת (לא משנה עם החוק הצליח או לא )
דוגמאות קטנות
למשל בהודו בעיר (...) הממשלה החליטה ש (...) כדי להתמודד עם הצפיפות
זה הצליח/ לא הצליח
ניתן לראות זאת מ(...)
לא הצלחתי למצוא הרבה דוגמאות באינטרנט, ולכן פניתי לכאן

 

[ש מים]

סקירת ספרות והשוואתיות

זו ההתמחות של פרופ' רחל אלתרמן מהטכניון.
בהצלחה.