צפירות עולות ויורדות

צפירות עולות ויורדות

זה קורה לי בעיקר שאני בדכאון ושוב באים גם רגשי האשם והנחיתות מול כל העולם ואז המצח מתחיל להזיע וכאילו שיש קדחת במוח ואז מתחילות להשימע בדמיון צפירות עולות יורדות הגוף כולו עובר למיגננה הנפש נכנסת לבונקר התת קרקעי עד שתעבור ההפגזה של התקפי החרדה תותחי בקרת המוח יורים לעבר התוקפים האכזריים אך לרוב התוקפים מנצחים ואז אני כבר בקושי נושם ומרגיש משותק ולא יכול להנות מכלום והכל ניראה לי מפחיד מפחיד מפחיד וכבר נמאס ככה לחיות וככה אסור לחיות וככה אסור לחיות וככה אסור לחיות
 
חרדות קטנות שלי

רציתי לשתף אותכם בחרדות קטנות שלי ולא הגיוניות אבל שמשתלטות עליי כל פעם מחדש: * רגשות אשם לגבי הוצאות כספיות אפילו מזעריות מותר לי או לא? (כי אני מרוויח הרבה) * אם אני לא הולך שעה וחצי פעם ביומיים (ברגל) אני משמין.... * אם אני שותה בקבוק קולה לא דיאט אני מדמיין של העורקים שלי מתמלאים בסוכר.... * אותו דבר לגבי הסעיף הקודם שאני אוכל שניצל מטוגן למשל אני מדמיןן שכל הגוף שלי מתמלא בחומרים מזיקים * אני רואה לפעמים את כל העולם כדבר פסימי ושחור איין תקווה איין אהבה איין עתיד (וגם איין עבדה-קשה קשה) * נדמה לי שאני שוכח לנעול את החדר שלי שאני יוצא לעבוד בבוקר (בהוסטל) * אם אני צריך ללכת למשל למקום לא מוכר או למשימה לא מוכרת לי זה יכול להכניס אותי ללחץ אימתי * שאני מסתובב במקומות הומים אני יכול להרגיש פתאום "חייזר" לא שייך וניראה שונה בצורתי משאר בני האדם * פחד לדבר עם אנשים לא מוכרים אפילו אם זה רק לשאול אייך מגיעים לפה או לשם או מה השעה? * פחד טוטאלי מאיחורים ....אני תמיד מגיע חצי שעה קודם לכל מקום * פחד מחיידקים- אם אני לא מתקלח פעם ביום אני מדמיין שחיידקים עולים עליי *פחד להיות בשירותים ציבוריים גם מפני אנסים פסיכופטיים (וזה ברצינות) (נגיד בקניון-בגלל כל מודעות הזימה שמשאירים אחריהם כל מיני...לך תדע) וגם שוב פחד מחיידקים שעולים עליי טוב ויש עוד הרבה אני אעדכן בהמשך.... אני אעשה לי דף כזה עם קישור בבלוג שלי כולם מוזמנים וספרו לי על החרדות שלכם אם יש לכם
 
מחר המחשב שלי עובר דירה

מחר זה עומד לקרוא יבוא טכנאי של בזק להתקין לי את הקו סוף סוף יהיה לי טלפון (אחרי שנה וחצי של בלי הייתם מאמינים ואיין לי פלאפון) אני רק מאוד מקווה שלא ינסו לנצל אותי (בהוסטל) אני נמס מהר לפעמים אבל אני יודע שאסור לי לתת לזה לקרוא אני צריך להיות חזק כמו קיר בטון זה ניראה לי מהלך די גדול להעביר מחשב+שולחן אני אצטרך לפרק אותו מחר... זה גם ניראה לי דבר לא פשוט כי לא יצא לי לפרק את המחשב שלי אני מקווה שיהיה בסדר...
 
וככה עוברים כל בלילות כל הימים

נץ פורש כנפיים הסדק נפער הגבול כמו מיתר בשמים בשנת אלפיים אני מיותם כל יום אותו דבר אין לי שום כיוון אני שוכב ערום עטוף ברחמים אלוהים שעות ויש לפעמים עוברים כל הלילות כל הימים.
 
כתבת מדהים (כהרגלך)

קשה לי עדיין להגיב. אני חושבת שהמודעות העצמית שלך למה שמתחולל אצלך בפנים - מאד גבוהה. (אגב, התמונה ששמת - איך אהבתי את הדיסק הזה, למרות שהוא לא נחשב בין הטובים שלהם) אפשר להעתיק את מה שכתבת לקטגוריית שירים שאצלנו בפורום?
 
למעלה