צפי מודלים להמשך

[יניב ריז]

צפי מודלים להמשך

 

[יניב ריז]

תחזית לפי ה-NAO וה-AO: מערכת נוספת קרה וקצרה ב-18/12

ה-NAO התעדכן, ומראה כי תנודה נוספת מערך של מינוס חצי תתחיל ב-14/12, והתנודה תמשך עד ה 16-18 לחודש, תלוי לפי איזה הרצה הולכים.

משמע, תנודה שאורכה בין 2-4 ימים (מעיד על מערכת קצרה), שכן האידיאלי למערכת ארוכה זאת תנודה של 6-7 ימים.

אם התנודה תסתיים ב-16, אזי אורכה יהיה יומיים, קרי אורך התנודה + מחצית ממשכה = ה-16 לחודש + מחצית מיומיים = יום. = 16+1= ה-17 לחודש.

אם התנודה תסתיים ב-18 לחודש, אורכה יהיה 4 ימים, קרי מחצית מאורך התנודה יהיה יומיים. ואז תאריך האפיק יהיה 18+2 = 20 לחודש.

אם ננמצע את הרצות האנסבל, נקבל שב-18/12 אמור להגיע אפיק קצר.

כמה עומוק יהיה?
לשם כך נסתכל בחוזק הורטקס, שכן ורטקס חזק - לא מניב אפיקים עמוקים, וורטקס חלש מניב אפיקים מאוד עמוקים.

הורטקס בזמן התנודה יהיה שלילי (חלש) בצורה קלה, ומכאן שאופי האפיק יהיה אפיק טיפה קריר מהממוצע.


ככה שכרגע נראה שצפוי אפיק סביב ה-18/12, שיהיה עמוק, וקצר.

נקווה שלא יצא מזה שוב אפיק דרומי, שירים אי"ס ממזרח לנו, ויהרוס לנו את כניסת הגשמים לפנים הארץ.

 

[lovelyfor211]

אנחנו לא בסתיו למה שזה יקרה אם זה יקרה חרא של חורף נקודה

 

[יניב ריז]

נא לשמור על שפה נאותה.

 

[lovelyfor211]

זה בצחוק יניב הכונה שאפיקי ים סוף בחורף זה דרק זה נכון

 

[reapeleg]

יניב אתה מסכים לטענה שלכל חורף יש סינופטיקה אופיינית?

החורף אנחנו עדים מסוף אוקטובר ועד סוף הטווח במודלים לאפיקים דרומיים
שמרימים אפי"ס שפוגע כפי שראינו במשקעים לפנים הארץ.

חורפים אחרים מתאפיינים בנטיה צפונית לשקעים.

לא פעם ראינו עונות שנשלטו על ידי עטיני פרה פעם אחרי פעם שמטיסים את השקעים מזרחה גם כשאלה התמקמו לרגע בקפריסין.

כאילו נדמה לי שלכל עונה יש מאפיינים סינופטים אופייניים שקשורים כנראה לדפוסים הגלובאלים אותו זמן (אנומליות של האטלנטי\וורטקס פולארי\אל ניניו) ?

 

[refael22]

לי נראה שמדצמבר אפשר לזהות מגמות להמשך

 

[נרקו חורף]

בתחזיות ארוכות הטווח יש צפי למשקעים וגם גובה 500 מעל הממוצע

בכל חודשי החורף

בגדול אפשר להסיק מזה שיש צפי להרבה אפיקי/שקעי רום לא עמוקים

בהנחה שאפשר לסמוך על התחזיות האלה

 

[יניב ריז]

מסכים בהחלט. החלק הקשה זה להבין מה המרכיבים האלו.

אם הייתי צריך לסדר פרמידה של כוחות שמעצבים את מזג האוויר, הייתי רושם את זה ככה:

1- אפקט LEE LOW.
2- תבנית הטמפרטורות באוקיאנוסים.
3- הורטקס הפולארי.
4- מאזני קרינה.

4 אלו הם המניעים של האקלים, ולכאורה היינו אמורים לקבל הסבר פשוט לאיך יהיה מזג האוויר, אם ידוע לנו מה ערכם ומיקומם של כל 4 הכוחות.


אבל, כשיש 4 כוחות, הם גם משפיעים הדדית אחד על השני, במשובים שחלקם לא ידועים.

ואם זה לא מספיק, הרי שיש גם חתחות שמביא להגברת הכאוטיות באיך האינטראקציה בין 4 הכוחות הללו, יתבטאו בטווחים הקצרים.

לדוגמא: ידוע שאפקט LEE LOW יביא ליצירת נטיה לאפיקיות במורד מהרי הרוקיז, ובהתאמה יווצר שם רוב החורף, גל רוסבי פלנטרי.

אבל, הגל הזה הוא רק בממוצע, שכן בשל כוחות חיכוך, והתערבלות, הגל הזה יכול להתחלק למספר גלים, ואז התנועה שלהם תהיה מאוד מורכבת לחיזוי.


השנה לדוגמא, הכוח הדומיננטי בעיני, הוא תבנית הטמפ' באוקיאנוסים.

זרם הגולף מסרב לעלות צפונה בצורה יעילה, ויוצר אגם אוקיאני חם בקווי רוחב דרום-מערביים מהנורמה.

מה שזה אומר, שממערב למוקד החם, אפיקי רום מתעמקים בשל אפקט LEE LOW בירידה מהרי הרוקיז, ואז במקום להעלות רכס במרכז האטלנטי (הרמה הסובטרופית) ושוב להתעמק בחופי איסלנד (כי שם לרוב יש מקור מים חמים בקווי רוחב בינוניים +), מוקד החום ירד דרומה לקו ספרד, ומערבה מאיסלנד.

ומה קורה? האפיק שירד מהרוקיז, נוטה להתעמק מחדש מעל המוקד החם שבמרכז האוקיאנוס האטלנטי, במיקום דרומי למדי, ובהתאמה, רכס ענק עולה לאירופה, לקווי רוחב צפוניים למדי.

ואז, כל תנועת האפיקים אצלינו או שמגיעה מהתעמקות לצד הרכס האירופאי, ובכך מדרימה גם לקווי רוחב דרומיים למדי, או שעוברת מתחת לרכס האירופאי, וסוגרת בו רמה חסימתית, מה ששוב מביא אלינו אפיקים דרומיים למדי.

היות והאפיקים יחסית דרומיים לעונה, הדבר מביא להגברת אי"ס בקרקע, שדי הורס לנו את החגיגה של רצף האפיקים שאצלינו מספטמבר.

אם זה עלידי החלשת רוחות השקע במרכיב דרומי (כי האי"ס מביא רכיב צפוני מנוגד), ולכן הגשמים לא חודרים עמוק מספיק הרחק מהחוף, והן ע"י הגברת הגשמים במרכז ובדרום על חשבון הצפון.

 

[פלייסטוקן]

"חורף" היא הגדרה שבני אדם יצרו

ולא נראה לי שהאטמוספירה שמעה עליה, כך שאפשר אולי לומר שיש תקופות בעלות סינופטיקה אופיינית (שבוע? חודש? אולי אפילו שנתיים?) אבל ההגדרה שלכל חורף או עונת משקעים יש סינופטיקה אופיינית לה לא אמורה להיות נכונה לדעתי.

גם ההיסטוריה מוכיחה את זה - חורפים שבמהלכם היו תקופות שונות בתכלית זו מזו (עונת 2009-10 לדוגמה - החלה כגשומה מאוד בצפון הארץ ויבשה בדרום, וחציה השני היה הפוך לחלוטין - אחד היבשים בהיסטוריה בצפון ודווקא די גשום בדרום).

 

[ניצן חזר הבייתה]

אכן יש חורפים עם תקופות יבשות\חמות באמצע

חורפים שמתחילים מאוחר או מסתיימים מוקדם, ועוד אפשרויות.
נדיר שמסוף אוקטובר עד סוף מרץ אופי המערכות זהה.

 

[הפרבולה]

לפי איסי שבוע הבא צפויים 2 מערכות קצרות

בשני-שלישי , ובחמישי- שישי.

 

[Ale Del Piero]

כל עוד הרצף נמשך, דיינו.

 

[דניאלסופר34]

קונה חורף של אפיקים קצרים נונ-סטופ

לא כל מערכת חייבת להיות עמוקה עם מעל 100 מ"מ. עד כה רצף פשוט נדיר של ימי גשם ופעילות חורפית ענפה, טוב מאוד גם לחקלאות.

 

[holon96]

מה זה אפקט LEE-LOW?

לפי מה שאמרת פה זה משהו שמערב טופוגרפיה של הרים? זה אומר שאוויר מתחמם כשהוא יורד מהר ואז נוצר שקע?
או שאני מבין לא נכון?
&nbsp

 

[יניב ריז]

Lee low

.

האפקט הזה אחראי להמון תופעות מזג האוויר, ולא הרבה שמים לב אליו.

בגדול מה שהאפקט אומר, זה שאם רוח נושבת בקו ישר, נניח מצפון לדרום, ובמסלול שלה יש מכשול אורוגרפי משמעותי (לדוגמא הר מעל 3 ק"מ גובה), הרי שהרוח תאלץ לטפס על ההר בחלקו הצפוני, ולרדת מההר בחלקו הדרומי.

בזמן שהרוח מטפסת על ההר, כי הקרקע מהווה חסם שאינו חדיר לרוח (הרוח לא יכולה לעבור דרך ההר עצמו), עלינו לזכור שלרוח יש גם חסם עליון, שהוא הטרופופאוזה (הגבול בין הטרופוספירה לסטרטוספירה), ולכן הרוח בעצם נדחקת בין קרקע ההר שעולה ועולה, לבין התקרה של הטרופופאוזה.

עד כאן הכל יחסית בסדר.

האפקט מתחיל, כשהרוח יורדת מההר.

כשהרוח חוצה את פסגת ההר, וכעת יש לה מרחב שהולך וגדל עם המדרון היורד, נוצרות בה מערבולות.

דומה מאוד לרוח בעלת זרימה למינארית (שנעה בקווים ישרים ורצופים), שנתקלת במכשול, עוקפת אותו, אבל אז נוצר גרר/חתחות ומערבולות בצידו השני של המכשול.

הערבוליות הזאת כל-כך חזקה, שהיא לכשעצמה יוצרת ציקלוגנטיות במורד ההר (ולפי כיוון הרוח).

ככל שהרוח חזקה יותר, והמכשול גבוה יותר, ככה במורד שלו יווצר נטיה גדולה יותר לציקלוגנטיות.


אז בוא ונחפש איפה יש רוחות חזקות? הכי טוב לחפש את זרמי הסילון ב-300 מ"ב.

כאן רואים שזרם הסילון האדיר, יורד מצפון לדרום, כשהוא באמצע המסלול נתקל לא פחות ולא יותר ב... הרי האלפים האדירים!

כלומר קיבלנו רוח חזקה + הר ענק = ציקלוניות חזקה במורד ההר , קרי במקרה הזה לאגן הים התיכון.

 

[קופי ענן המקורי1]

הסבר נהדר !!!

 

[taftafon]

הסבר באמת נהדר ושוב תודה יניב !

 

[lirontan]

הטמפרטורות 13/12/2018 בשעה 19:00 ברחבי ישראל

**חלק מהגבהים הם הערכה וחלק מהתחנות מעודכנות מעט אחרי השעה המצויינת**
אתר החרמון 2,000 מטר - 0.1
אורטל 900 מטר - 3.8
אל-רום 1,045 מטר - 4.9
הר בנטל 1,171 מטר - 5.1
יונתן 550 מטר - 5.9
צפת 940 מטר - 6.7
חרשים 830 מטר - 7.2
ראש צורים 950 מטר - 7.4
צובה 720 מטר - 8.9
קדמת צבי 450 מטר - 9.1
ירושלים 820 מטר - 9.7
אריאל 700 מטר - 10.0
כפר גלעדי 370 מטר - 10.8
נחשון 180 מטר - 11.1
אילון 300 מטר - 11.1
קרני שומרון 330 מטר - 11.8
באר שבע 300 מטר - 12.0
עמיעד 220 מטר - 12.9
ראש הנקרה 10 מטר - 13.6
חיפה 500 מטר - 13.9
תל אביב 0 מטר - 17.6
עין גדי מינוס 400 מטר - 20.4

 

[lovelyfor211]

לילה קר בשפלה 10 מעלות כרגע מרגיש הרבה פחות כמובן לילה קררר