צפרה- ארוחת ערב
אחי הסטודנט הגיע לסופ"ש בתא וחיפשנו מקום נחמד לאכול בדגש על אסייתי. בבית תאלנדי היה רק על הבר, בהאנוי האהובה היינו המון פעמים ואני העלתי את צפרה.
מעולם לא ביקרתי בא, אך שמעתי רבות בעיקר דברים טובים.
אחי הזמין שולחן ל-18:30.
כשהגענו המארחת שאלה אם נהייה מעוניינים במקומות על הבר, ענינו שלא. שאלה האם רוצים לשבת בלאונג' וענינו שהזמנו שולחן במטרה לשבת בשולחן.
הובלנו לשורה של 3 שולחנות זוגיים זה לצד זה אשר המרחק ביניהם אולי 20 ס"מ. ישב בשולחן האמצעי זוג וזה הרגיש כאילו אנחנו יושבים איתם באותו שולחן. אין שולחנות רגילים אחרים במסעדה ולא רצינו לשבת על שולנות בר משותפים או בלאונג'. שאלתי את אחי האם אמרו לו משהו על ה"ישיבה האינטימית" מדי כשהזמין ואמר שלא.
לטעמי חייבים לציין את זה לטובת אלו שלא מכירים את המסעדה.
בגלל שיום שישי והמסעדה מרוחקת ממרכז העיר נשארנו בכל זאת, בלאונג' שגם שם השולחנות צמודים זה אל זה אבל החדר היה ריק. יש לציין כי בהחלט נעים לשבת שם, פשוט בכוונה רצינו שולחנות רגילים.
המלצר ששירת אותנו היה באמת בחור נחמד ושירותי אבל פתח במונולוג ארוך-ארוך ומעט מוזר שהתחיל ב "ברוכים הבאים לצפרה, המסעדה של השף אבי קונפורטי וכאן במסעדה שלנו.....(את ההמשך לא כל כך קלטתי כי פשוט לא הקשבתי).
לאוכל:
הזמנו לראשונות
- סלט בודהה בריאות (49) : שמעתי רבות על הסלט המפורסם הזה וחייב להגיד שהסופרלטיבים מוצדקים. טעים, טרי והרוטב משגע.
-פונגוס הר גאו (48): כיסונים פטריות שחורות קצוצות וסוית פטריות מוקפצת.
4 כיסונים אוויריריים עם מילוי טעים אבל שוב הרוטב הפטרייתי הקרמי גנב את ההצגה והיה מעולה.
- ביג איי טונה פיצה (77): צ'פאטי עם פרוסות טונה, בצלים ואיולי צ'ילי:
המנה טעימה אבל לא גדולה במיוחד, לא מיוחדת ולדעתי מחירה יקר מדי ביחס לתמורה.
עיקריות:
אטריות זהב (89): אטריות אורז, פטריות אקזוטיות, ירקות ירוקים ברוטב סויה וג'ינג'ר. ביקשתי שיעשו אותה חריפה.
מוקפץ אבל מהסוג הטוב והכיפי, מוצלח מאוד.
אחי הזמין את הבלק טייגר שרימפס (128): לא טעמתי כי אני צמחוני אבל הגיעה מנה נדיבה, דווח שהשרימפס מאיכות טובה ובסך הכל אחי נהנה מאוד.
בערך לקראת הגשת העיקריות האורות עומעמו, התחילה מוזיקת האוס(?) די חזקה והמקום החל להתמלא.
האוירה פחות התאימה לנו לכן ויתרנו על קינוח וביקשנו 2 קפה, קפוצ'ינו בשבילו ומקיאטו בשבילי. הקפה מצוין לא יודע באיזה סוג משתמשים שם אבל אני רוצה כזה!
הארוחה עם שני קולה עלתה בסביבות 550 ש"ח.
לסיכום, מקום עם אוכל באמת טעים, כשחלק מהמנות קצת יקרות מדי לטעמי. פחות התחברתי לאוירה ולצורת הישיבה אבל אולי זה אשמתי שלא קראתי ביקורות טרם הביקור. מזל לפחות שבאנו מוקדם ורק לקראת סוף הארוחה האוירה הפכה לבארית רועשת שממש לא התאימה לי.
הייתי חוזר לעסקית צהריים אז המחיר אולי שפוי יותר, ופחות מפריע לי לשבת בשולחנות משותפים אם במקרה נקלעתי לאיזור.
אחי הסטודנט הגיע לסופ"ש בתא וחיפשנו מקום נחמד לאכול בדגש על אסייתי. בבית תאלנדי היה רק על הבר, בהאנוי האהובה היינו המון פעמים ואני העלתי את צפרה.
מעולם לא ביקרתי בא, אך שמעתי רבות בעיקר דברים טובים.
אחי הזמין שולחן ל-18:30.
כשהגענו המארחת שאלה אם נהייה מעוניינים במקומות על הבר, ענינו שלא. שאלה האם רוצים לשבת בלאונג' וענינו שהזמנו שולחן במטרה לשבת בשולחן.
הובלנו לשורה של 3 שולחנות זוגיים זה לצד זה אשר המרחק ביניהם אולי 20 ס"מ. ישב בשולחן האמצעי זוג וזה הרגיש כאילו אנחנו יושבים איתם באותו שולחן. אין שולחנות רגילים אחרים במסעדה ולא רצינו לשבת על שולנות בר משותפים או בלאונג'. שאלתי את אחי האם אמרו לו משהו על ה"ישיבה האינטימית" מדי כשהזמין ואמר שלא.
לטעמי חייבים לציין את זה לטובת אלו שלא מכירים את המסעדה.
בגלל שיום שישי והמסעדה מרוחקת ממרכז העיר נשארנו בכל זאת, בלאונג' שגם שם השולחנות צמודים זה אל זה אבל החדר היה ריק. יש לציין כי בהחלט נעים לשבת שם, פשוט בכוונה רצינו שולחנות רגילים.
המלצר ששירת אותנו היה באמת בחור נחמד ושירותי אבל פתח במונולוג ארוך-ארוך ומעט מוזר שהתחיל ב "ברוכים הבאים לצפרה, המסעדה של השף אבי קונפורטי וכאן במסעדה שלנו.....(את ההמשך לא כל כך קלטתי כי פשוט לא הקשבתי).
לאוכל:
הזמנו לראשונות
- סלט בודהה בריאות (49) : שמעתי רבות על הסלט המפורסם הזה וחייב להגיד שהסופרלטיבים מוצדקים. טעים, טרי והרוטב משגע.
-פונגוס הר גאו (48): כיסונים פטריות שחורות קצוצות וסוית פטריות מוקפצת.
4 כיסונים אוויריריים עם מילוי טעים אבל שוב הרוטב הפטרייתי הקרמי גנב את ההצגה והיה מעולה.
- ביג איי טונה פיצה (77): צ'פאטי עם פרוסות טונה, בצלים ואיולי צ'ילי:
המנה טעימה אבל לא גדולה במיוחד, לא מיוחדת ולדעתי מחירה יקר מדי ביחס לתמורה.
עיקריות:
אטריות זהב (89): אטריות אורז, פטריות אקזוטיות, ירקות ירוקים ברוטב סויה וג'ינג'ר. ביקשתי שיעשו אותה חריפה.
מוקפץ אבל מהסוג הטוב והכיפי, מוצלח מאוד.
אחי הזמין את הבלק טייגר שרימפס (128): לא טעמתי כי אני צמחוני אבל הגיעה מנה נדיבה, דווח שהשרימפס מאיכות טובה ובסך הכל אחי נהנה מאוד.
בערך לקראת הגשת העיקריות האורות עומעמו, התחילה מוזיקת האוס(?) די חזקה והמקום החל להתמלא.
האוירה פחות התאימה לנו לכן ויתרנו על קינוח וביקשנו 2 קפה, קפוצ'ינו בשבילו ומקיאטו בשבילי. הקפה מצוין לא יודע באיזה סוג משתמשים שם אבל אני רוצה כזה!
הארוחה עם שני קולה עלתה בסביבות 550 ש"ח.
לסיכום, מקום עם אוכל באמת טעים, כשחלק מהמנות קצת יקרות מדי לטעמי. פחות התחברתי לאוירה ולצורת הישיבה אבל אולי זה אשמתי שלא קראתי ביקורות טרם הביקור. מזל לפחות שבאנו מוקדם ורק לקראת סוף הארוחה האוירה הפכה לבארית רועשת שממש לא התאימה לי.
הייתי חוזר לעסקית צהריים אז המחיר אולי שפוי יותר, ופחות מפריע לי לשבת בשולחנות משותפים אם במקרה נקלעתי לאיזור.
