צק פתוח לעירק ע"ח חיי החילים האמריק
*פינת : מבט לפוליטיקה האמריקאית בוש: "צ`ק פתוח לממשלה העירקית על חשבון חיי החיילים האמריקאים" _________________________________________________________________ קשה להבין את ההתנצלות של הדמוקרטים באמריקה על כך שהם מתנצלים כל הזמן על מה שהם (מזכיר לי נורא את היהודים). עוד יותר קשה להבין את ההתנצלות על כך שהם מטים אוזן קשבת לדעת הקהל האמריקאית או כפי שבוש מכנה זאת "לא אקשיב לסקרים". אי ההקשבה של בוש לסקרים גובלת ממש באוטיזם שמתבטא בחוסר הבנה שלו מהי מהות הדמוקרטיה: וכיוון שתמיד הייתי "נדיבה" בטיפולי לבעיות האוטיזם של בוש אתנדב להסביר לו את מושג הדמוקרטיה: א) דמוקרטיה( אם תסתכלו במילון ביוונית) = רצון העם. (אגב, לא תמצאו את פירוש המילה ",דמוקרטיה" -תחת "רצון הנשיא" -זאת הטעות הנפוצה של בוש) ב) סקרים = כלי בקרה למדידת "דעת הקהל" = רצון העם בדמוקרטיה - או במילים אחרות - כלי בקרה מודרני למדידת "רצון העם". והנה דוגמא ישראלית ל"אוטיזם לדמוקרטיה" כשבן אהרון ממפלגת העבודה העיר בעקבות המהפך בבחירות 1977 (הפעם הראשונה בהסטוריה שבו התחלף שלטון בישראל עקב בחירות): "אם זה רצון העם אז צריך להחליף את העם"... לכן, אין צורך להתנצל. יש צורך להקשיב למה העם רוצה ואם הדעות שלו השתנו לגבי המלחמה או כל דבר אחר. ההתנצלות עצמה מחלישה את העמדה שלהם, והיא בגדר "סליחה שאנחנו לא רפובליקנים" שנית, שוב סערו הרוחות במפלגה האופזיציונית שם, האם להגיד באמת מה הם חושבים? שהם חושבים כמו דעת הקהל שיש צורך בלהתאגד סביב תאריך יציאה (וגם אחרי ששמעתי דעות סותרות בטולויזיה בנושא, אני עדיין משוכנעת שבכדי להציב אלטרנטיבה יש צורך להעמיד עמדה "אמיצה" של התאגדות סביב תאריך יצאה או לפחות לוח זמנים ברור ולאמר זאת מבלי למצמץ כשמשיהו מטיח בך ביקורת) פחד בוש והטריקים של קרל רוב קצת מחזקים את ההססנות הזאת. ומה אם יטיחו בהם : CUT AND RUN? טוב, היום בניגוד לעבר יש רוויה מ"טריקים טלוויזיונים". זה עובד פחות על אנשים. כמו שהעיתונות ידעה להצביע על כך בנסיעה של בוש לעירק - עובדה שמראה שיש מצב מסויים בדעת הקהל שהוא מגיע ל"רוויה" מטריקים תקשורתיים והוא מפסיק ללעוס את זה - כאילו יש לו עצב בגוף שמשדר לו : "אתה סבע מטריקים תקשורתיים". זאת מגמה שהיא די ברורה בעיתונות והיא בניגוד למה שקרה בעבר. התשובה לCUT AND RUN היא : "השאלה היא אחרת, האם אתם שאמריקה והמלחמה בעירק ימשיכו להיות מנוהלים הססמאות והמניפולציות התקשורתיות של קרל רוב עד עוד 20 שנה ועוד 20,000 הרוגים בעירק או שאתם רוצים פתרון אמיתי- לוח זמנים ברור להוציא את חיי הבחורים האמריקאים מהבוץ העירקי?" -זאת השאלה האמיתית (שתואמת גם את המגמה של "סובע מטריקים תקשורתיים") גם בישראל היה "קוסם תקשורת" וקראו לו נתניהו. גם הוא בהתחלה "חיסל" כל דבר שעמד בדרכו והיה נחשב ל"ווינר" בלתי מנוצח. אותם בחירות מפורסמות ,שהזכרתי בפינות הקודמות - שבו אהוד ברק ניצח (על נושא לבנון) את מי שקראו לו "הקוסם התקשורתי" - הם אותם בחירות עם אומץ הלב שהוא הפגין, בנחישותו לאמר לציבור ש"אני אוציא אתכם מלבנון עד יולי 2000" שסחף את כל הקופה.(וגם עליו ניסו לתפול "אתה בורח מלבנון" , אבל הוא התעקש להמשיך להגיד זאת לציבור... ולקח את הבחירות בשל אומץ לב זה..)- כמובן גם נוסף לזה העובדה ש"מי שקובע אג`נדה" הוא המנצח ולא מי שנגרר אחריה. לכן "קביעת האג`נדה" של אמריקה בכך שיתאחדו כולם סביב תאריך יציאה או לפחות לוח זמנים - תביא לאותה תוצאה. אף אחד לא יכול להבטיח הצלחה. רק מה שאני כן יכולה להבטיח, שבלי זה לא תהיה הצלחה בבחירות... (סיכון מחושב כבר אמרנו? זה מזכיר לי בדיוק את הבחירות של אהוד ברק) מה גם שמדובר בעמדה שבאמת רוב המפלגה מסכימה איתה פוליטית (ולא רק מבחינת הסקרים) ולכן - רק "פחד הטריקים של קרל רוב" מונע מהמפלגה להציב את אומץ הלב שהיא זקוקה להפגין לדעת הקהל ב"לעצב את האג`נדה של אמריקה" ולא להגרר אחרי האג`נדה של בוש - בהתנצלויות.. וגם אם מישהו שואל : "2,500 בחורים תתנו למוות שלהם להיות לשווא - בזה שתצאו ?" התשובה לכך היא: "אבל 2,500 בחורים צעירים כבר מתו לשווא ? אז כל אחד נוסף זה עוד אחד שמת לשווא?" (הרי הם חשבו שהם יוצאים להגן על מדינתם על נשק להשמדה המונית וזה הסתתבר כשקר). שלישית, מה שבוש בעצם נותן ב"עמידה בלתי מוגבלת לצד העירקים" - זה בעצם "צ`ק פתוח לעירקים על חשבון חיי החיילים האמריקאים" ההסבר של ג`ון קרי מבטאת את העמדה הזאת היטב וכך הוא טוען : "צ`ק פתוח לממשלה העירקית על חשבון חיי החיילים האמריקאים" (מילים שלי) = "לתת להם לגדול ולהיות יותר תלויים באמריקאים" (מילים שלו). כיוון שאם אתה נותן למישהו "צ`ק פתוח ובלתי מוגבל" (על חשבון חיי הבחורים האמריקאים..) לכך שתעמוד לצידו ותגן עליו - הוא לעולם לא יתאמץ לעמוד על רגליו לבדו... הרי מה אכפת לו!? הרי תמיד תבוא ותציל אותו על חשבון חיי החיילים שלך ... אז למה שהוא יתאמץ להקריב את חיי חייליו שלו? זאת העמדה שלדעתי לא מספיק נקלטה מבחינה ציבורית ותקשורתית בדעת הקהל האמריקאית. הרי הם ישאלו ? אז מדוע לוח זמנים? והתשובה : "בכדי לתת מוטיבציה לממשלה העירקית לפעול לבדה" ואם היא לא תצליח לעמוד בלוח הזמנים "הסביר" הרי היא לא תצליח לעולם לעמוד בשום לוח זמנים - וזה אומר שעוד 20 שנה ו20,000 חיי חיילים אמריקאים על חשבון ה"צ`ק הפתוח והבלתי מוגבל" של בוש - יבינו שצריך תאריך יציאה לבוץ הבלתי פתור הזה. המלחמה עצמה נולדה בחטא. הרי לא היה נשק להשמדה המונית והציבור הוטעה. אני מתפלאת לראות פרשנים בטלויזיה אומרים "הותקפנו ב11/9 במגדלי התאומים" - אבל הרי הם יודעים שלסדאם חוסיין לא היה קשר למגדלי התאומים? (וזה לא שאני אומרת כאן שהרודן האכזר הזה, סדאם חוסיין, הוא "איש נחמד", אבל להגיד כזה דבר צורם את האוזן בחוסר האמינות שלו כלפי דעת הקהל -כי זה חלק מ"תרגיל ההטעיה התקשורתי" כלפי דעת הקהל האמריקאית, בדיוק כמו שהיה בתחילת המלחמה עם המאמר של השגריר וילסון... -התגובה ל11 לספטמבר היתה אפגניסטן ולא עירק! למה לבלבל את הציבור האמריקאי שוב?). לסיכום: דעת הקהל האמריקאית - רק כשהיא תבין את המסר על מדיניותו השגויה של בוש - על כך שהוא מוכן לתת "צ`ק פתוח ובלתי מוגבל" על חשבון חיי החיילים האמריקאים לעירקים ,שבעבור זה לעולם לא יקומו לבד על הרגליים (אם הם בכלל יכולים לעשות זאת ואז בכלל אין מה לתת שום צ`ק) -תביא את הידיעה של הצורך להציב "לוח זמנים" שהוא "צ`ק מוגבל" לממשלה העירקית לקחת את הענינים לידיים אחרי 3 שנים ו2500 הרוגים אמריקאים (לשווא , כי לא היה נשק להשמדה המונית). "הצ`ק המוגבל הזה" ללוח זמנים (או תאריך יציאה) ישים אותם ב"מבחן" האם באמת הם יכלים לעמוד על הרגליים לבד? או שלא... ואז אין טעם לתת צ`ק בכלל. דעת הקהל באמריקה מבין זאת. הוא רק צריך הסבר במילים פשוטות - למה בדיוק מתכוונים בתוכנית של תאריך יציאה או לפחות לוח זמנים? מה אני מרוויח מזה? וההסבר יתן את התמיכה הסופית, שממילא קיימת בתת הכרה. או במילים אחרות : הסברה. הערה אחרונה: שמעתי גם בטלויזה איזה מין "טון של לגלוג" כלפי הממשל של בוש ותוצאותיו (מצד דמוקרטים). לדעתי זה לא בריא. זה נותן הרגשה לעצמך של "אופוריה" , כאילו הנצחון כבר בכיס - כי הסקרים באמת מראים זאת (2:1 לטובת הדמוקרטים בדעת הקהל). ואז אם אתה "באופוריה" ו"מלגלג" על היריב - אתה עושה טעויות ולא מתכונן. לעולם אל תזלזל ביריב. ואז אפשר גם להפסיד. שנית, גם העמדה כלפי דעת הקהל צריכה להיות יותר מכובדת ולא "מלגלגת" כי אנשים לא אוהבים את הטון הזה ורק בשביל זה הם עלולים לא להצביע בשבילך.
*פינת : מבט לפוליטיקה האמריקאית בוש: "צ`ק פתוח לממשלה העירקית על חשבון חיי החיילים האמריקאים" _________________________________________________________________ קשה להבין את ההתנצלות של הדמוקרטים באמריקה על כך שהם מתנצלים כל הזמן על מה שהם (מזכיר לי נורא את היהודים). עוד יותר קשה להבין את ההתנצלות על כך שהם מטים אוזן קשבת לדעת הקהל האמריקאית או כפי שבוש מכנה זאת "לא אקשיב לסקרים". אי ההקשבה של בוש לסקרים גובלת ממש באוטיזם שמתבטא בחוסר הבנה שלו מהי מהות הדמוקרטיה: וכיוון שתמיד הייתי "נדיבה" בטיפולי לבעיות האוטיזם של בוש אתנדב להסביר לו את מושג הדמוקרטיה: א) דמוקרטיה( אם תסתכלו במילון ביוונית) = רצון העם. (אגב, לא תמצאו את פירוש המילה ",דמוקרטיה" -תחת "רצון הנשיא" -זאת הטעות הנפוצה של בוש) ב) סקרים = כלי בקרה למדידת "דעת הקהל" = רצון העם בדמוקרטיה - או במילים אחרות - כלי בקרה מודרני למדידת "רצון העם". והנה דוגמא ישראלית ל"אוטיזם לדמוקרטיה" כשבן אהרון ממפלגת העבודה העיר בעקבות המהפך בבחירות 1977 (הפעם הראשונה בהסטוריה שבו התחלף שלטון בישראל עקב בחירות): "אם זה רצון העם אז צריך להחליף את העם"... לכן, אין צורך להתנצל. יש צורך להקשיב למה העם רוצה ואם הדעות שלו השתנו לגבי המלחמה או כל דבר אחר. ההתנצלות עצמה מחלישה את העמדה שלהם, והיא בגדר "סליחה שאנחנו לא רפובליקנים" שנית, שוב סערו הרוחות במפלגה האופזיציונית שם, האם להגיד באמת מה הם חושבים? שהם חושבים כמו דעת הקהל שיש צורך בלהתאגד סביב תאריך יציאה (וגם אחרי ששמעתי דעות סותרות בטולויזיה בנושא, אני עדיין משוכנעת שבכדי להציב אלטרנטיבה יש צורך להעמיד עמדה "אמיצה" של התאגדות סביב תאריך יצאה או לפחות לוח זמנים ברור ולאמר זאת מבלי למצמץ כשמשיהו מטיח בך ביקורת) פחד בוש והטריקים של קרל רוב קצת מחזקים את ההססנות הזאת. ומה אם יטיחו בהם : CUT AND RUN? טוב, היום בניגוד לעבר יש רוויה מ"טריקים טלוויזיונים". זה עובד פחות על אנשים. כמו שהעיתונות ידעה להצביע על כך בנסיעה של בוש לעירק - עובדה שמראה שיש מצב מסויים בדעת הקהל שהוא מגיע ל"רוויה" מטריקים תקשורתיים והוא מפסיק ללעוס את זה - כאילו יש לו עצב בגוף שמשדר לו : "אתה סבע מטריקים תקשורתיים". זאת מגמה שהיא די ברורה בעיתונות והיא בניגוד למה שקרה בעבר. התשובה לCUT AND RUN היא : "השאלה היא אחרת, האם אתם שאמריקה והמלחמה בעירק ימשיכו להיות מנוהלים הססמאות והמניפולציות התקשורתיות של קרל רוב עד עוד 20 שנה ועוד 20,000 הרוגים בעירק או שאתם רוצים פתרון אמיתי- לוח זמנים ברור להוציא את חיי הבחורים האמריקאים מהבוץ העירקי?" -זאת השאלה האמיתית (שתואמת גם את המגמה של "סובע מטריקים תקשורתיים") גם בישראל היה "קוסם תקשורת" וקראו לו נתניהו. גם הוא בהתחלה "חיסל" כל דבר שעמד בדרכו והיה נחשב ל"ווינר" בלתי מנוצח. אותם בחירות מפורסמות ,שהזכרתי בפינות הקודמות - שבו אהוד ברק ניצח (על נושא לבנון) את מי שקראו לו "הקוסם התקשורתי" - הם אותם בחירות עם אומץ הלב שהוא הפגין, בנחישותו לאמר לציבור ש"אני אוציא אתכם מלבנון עד יולי 2000" שסחף את כל הקופה.(וגם עליו ניסו לתפול "אתה בורח מלבנון" , אבל הוא התעקש להמשיך להגיד זאת לציבור... ולקח את הבחירות בשל אומץ לב זה..)- כמובן גם נוסף לזה העובדה ש"מי שקובע אג`נדה" הוא המנצח ולא מי שנגרר אחריה. לכן "קביעת האג`נדה" של אמריקה בכך שיתאחדו כולם סביב תאריך יציאה או לפחות לוח זמנים - תביא לאותה תוצאה. אף אחד לא יכול להבטיח הצלחה. רק מה שאני כן יכולה להבטיח, שבלי זה לא תהיה הצלחה בבחירות... (סיכון מחושב כבר אמרנו? זה מזכיר לי בדיוק את הבחירות של אהוד ברק) מה גם שמדובר בעמדה שבאמת רוב המפלגה מסכימה איתה פוליטית (ולא רק מבחינת הסקרים) ולכן - רק "פחד הטריקים של קרל רוב" מונע מהמפלגה להציב את אומץ הלב שהיא זקוקה להפגין לדעת הקהל ב"לעצב את האג`נדה של אמריקה" ולא להגרר אחרי האג`נדה של בוש - בהתנצלויות.. וגם אם מישהו שואל : "2,500 בחורים תתנו למוות שלהם להיות לשווא - בזה שתצאו ?" התשובה לכך היא: "אבל 2,500 בחורים צעירים כבר מתו לשווא ? אז כל אחד נוסף זה עוד אחד שמת לשווא?" (הרי הם חשבו שהם יוצאים להגן על מדינתם על נשק להשמדה המונית וזה הסתתבר כשקר). שלישית, מה שבוש בעצם נותן ב"עמידה בלתי מוגבלת לצד העירקים" - זה בעצם "צ`ק פתוח לעירקים על חשבון חיי החיילים האמריקאים" ההסבר של ג`ון קרי מבטאת את העמדה הזאת היטב וכך הוא טוען : "צ`ק פתוח לממשלה העירקית על חשבון חיי החיילים האמריקאים" (מילים שלי) = "לתת להם לגדול ולהיות יותר תלויים באמריקאים" (מילים שלו). כיוון שאם אתה נותן למישהו "צ`ק פתוח ובלתי מוגבל" (על חשבון חיי הבחורים האמריקאים..) לכך שתעמוד לצידו ותגן עליו - הוא לעולם לא יתאמץ לעמוד על רגליו לבדו... הרי מה אכפת לו!? הרי תמיד תבוא ותציל אותו על חשבון חיי החיילים שלך ... אז למה שהוא יתאמץ להקריב את חיי חייליו שלו? זאת העמדה שלדעתי לא מספיק נקלטה מבחינה ציבורית ותקשורתית בדעת הקהל האמריקאית. הרי הם ישאלו ? אז מדוע לוח זמנים? והתשובה : "בכדי לתת מוטיבציה לממשלה העירקית לפעול לבדה" ואם היא לא תצליח לעמוד בלוח הזמנים "הסביר" הרי היא לא תצליח לעולם לעמוד בשום לוח זמנים - וזה אומר שעוד 20 שנה ו20,000 חיי חיילים אמריקאים על חשבון ה"צ`ק הפתוח והבלתי מוגבל" של בוש - יבינו שצריך תאריך יציאה לבוץ הבלתי פתור הזה. המלחמה עצמה נולדה בחטא. הרי לא היה נשק להשמדה המונית והציבור הוטעה. אני מתפלאת לראות פרשנים בטלויזיה אומרים "הותקפנו ב11/9 במגדלי התאומים" - אבל הרי הם יודעים שלסדאם חוסיין לא היה קשר למגדלי התאומים? (וזה לא שאני אומרת כאן שהרודן האכזר הזה, סדאם חוסיין, הוא "איש נחמד", אבל להגיד כזה דבר צורם את האוזן בחוסר האמינות שלו כלפי דעת הקהל -כי זה חלק מ"תרגיל ההטעיה התקשורתי" כלפי דעת הקהל האמריקאית, בדיוק כמו שהיה בתחילת המלחמה עם המאמר של השגריר וילסון... -התגובה ל11 לספטמבר היתה אפגניסטן ולא עירק! למה לבלבל את הציבור האמריקאי שוב?). לסיכום: דעת הקהל האמריקאית - רק כשהיא תבין את המסר על מדיניותו השגויה של בוש - על כך שהוא מוכן לתת "צ`ק פתוח ובלתי מוגבל" על חשבון חיי החיילים האמריקאים לעירקים ,שבעבור זה לעולם לא יקומו לבד על הרגליים (אם הם בכלל יכולים לעשות זאת ואז בכלל אין מה לתת שום צ`ק) -תביא את הידיעה של הצורך להציב "לוח זמנים" שהוא "צ`ק מוגבל" לממשלה העירקית לקחת את הענינים לידיים אחרי 3 שנים ו2500 הרוגים אמריקאים (לשווא , כי לא היה נשק להשמדה המונית). "הצ`ק המוגבל הזה" ללוח זמנים (או תאריך יציאה) ישים אותם ב"מבחן" האם באמת הם יכלים לעמוד על הרגליים לבד? או שלא... ואז אין טעם לתת צ`ק בכלל. דעת הקהל באמריקה מבין זאת. הוא רק צריך הסבר במילים פשוטות - למה בדיוק מתכוונים בתוכנית של תאריך יציאה או לפחות לוח זמנים? מה אני מרוויח מזה? וההסבר יתן את התמיכה הסופית, שממילא קיימת בתת הכרה. או במילים אחרות : הסברה. הערה אחרונה: שמעתי גם בטלויזה איזה מין "טון של לגלוג" כלפי הממשל של בוש ותוצאותיו (מצד דמוקרטים). לדעתי זה לא בריא. זה נותן הרגשה לעצמך של "אופוריה" , כאילו הנצחון כבר בכיס - כי הסקרים באמת מראים זאת (2:1 לטובת הדמוקרטים בדעת הקהל). ואז אם אתה "באופוריה" ו"מלגלג" על היריב - אתה עושה טעויות ולא מתכונן. לעולם אל תזלזל ביריב. ואז אפשר גם להפסיד. שנית, גם העמדה כלפי דעת הקהל צריכה להיות יותר מכובדת ולא "מלגלגת" כי אנשים לא אוהבים את הטון הזה ורק בשביל זה הם עלולים לא להצביע בשבילך.