צרות קטנות

[hatalya]

צרות קטנות

אולי אתן תבינו..
השבוע היה לי מטעם העבודה יומיים גיבוש ויצא כך שדיברתי עם המון חבר'ה מהעבודה, בעיקר בנות, וסיפרתי על הההריון.
אני לא מספרת לאף אחד, לא מתקשרת להודיע ולא מדברת על זה ופתאום זה יצא.
זה גם היה די בולט וגם שאלו אותי..
כשחזרתי הביתה התחלתי לחשוש ולחשב כמה אנשים כבר יודעים.
אני יודעת שכמות האנשים שיודעים לא משפיעה עלי, אבל זה מפחיד..
אני בשבוע 16, האובדנים הקודמים היו מוקדמים יותר.. ועדיין החרדות האלו.
דווקא שקצת נרגעתי, החרדה התגנבה שוב.
אני יודעת שאלו צרות קטנות יחסית לאובדן הכואב של ספרקית,
אבל אוף כל כך מקווה שהכל בסדר.
טיפים להתמודד עם החרדה?

 

[אם הבנות2]

הייתי בול אותו דבר

הרגשתי שכל אדם שיודע זה עוד פתח לצרות. ועוד אדם שאני אצטרך לבשר לו שבסוף אין...
לאט לאט החרדות יירגעו. את תרגישי בעיטות והעובר יהיה מוחשי.
אבל את תרגעי באמת רק אחרי שתלדי בשעה טובה

 

[שירהד1]

אין לי טיפים אבל רוצה לספר לך

שבהריון עם מעיין, לא רציתי לדבר על ההריון עם אף אחד שלא מהמעגל הממש קרוב אליי. התרחקתי מאנשים, מהורים של חברים של הילדים שלי, משכנות...לא רציתי שיגידו לי מזל טוב, לא רציתי שישאלו אם זה בן או בת, לא רציתי שישאלו מתי אני אמורה ללדת. כלום.
וכל זאת- לא מתוך אמונה בעין הרע. ממש לא. פשוט רציתי להיעלם עד הלידה. אני זוכרת שבזמנו חשבתי שאין לי מה לדבר על ההריון, כי לא בטוח שיניב את התוצאה הרצויה.
זה לא מצב נורמאלי. כן? אבל ככה הייתי.

מקווה עבורך שאכן הכל בסדר, ושימשיך להיות כך. מקווה גם שיגיע שלב בהריון שכן תוכלי להנות ממנו, ושרמת החרדה תפחת. מקווה. ממש לא מבטיחה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 

[ירוק מנטה]

אין לזה הגיון, אבל גם אצלי זה ממש ככה

אני בשבוע 34, אי אפשר להסתיר את הבטן...
רוצה שהעוברית שלי תשאר שם אבל שהבטן תעלם. שאף אחד לא ידע מזה חוץ ממני
שלא ישאלו אותי באיזה שבוע את ומתי את צריכה ללדת ואיפה
מפחדת כל הזמן שמשהו רע יקרה. אני מנסה לחשוב גם על האופציה הטובה
אבל החרדה הזאת לא עוזבת גם לקראת הסוף.
אובדן התמימות. ב2 ההריונות הראשונים סיפרתי לכולם בשני פסים. אבל אחרי 2 הפלות חוויתי את הכאב הצורב לשתף את כל היודעים גם בסוף העצוב.

 

[כבשה0פועה]

הרגשתי כמוכן, ירוקמנטה ו hatalya

בדומה לכן, אחרי שני הריונות תקינים הגיעו שתי הפלות מוקדמות וחוסר בטחון שההריון יסתיים בשלום, עד לשבועות מתקדמים ולמרות שרציונאלית ההריונות ההם הסתיימו סביב שבוע 8... בהתאם גם אני נמנעתי מלספר. אפילו בפורום כאן יצאתי מהארון בסוף השליש הראשון (ואפילו מאוחר יותר מול הסביבה במציאות). בדומה לכן התקשיתי עם שיחות ההא ודא על ההריון.
אותי הרגיעו כמה חברות (ואחרות ההיפך ואני התרחקתי) ובעיקר הפורום.
והנה, אני ערה וכותבת לכן לפני ארבע בבוקר, אבל מהצד הטוב של הערנות... מאחלת לכן להצטרף במועד ובבריאות (ירוקמנטה - את אוטוטו כאן).

 

[ו ו ר ד 7]

מבינה אותך מאד, הטיפ שלי

לקפות ל US ולהציץ שהכל בסדר.
זה מה שעוזר לי להרגע לעוד כמה ימים...

 

[ירוק מנטה]

אני קוראת פעמיים וחושבת לעצמי הי היא רוצה לרמוז משהו

ואז רואה את השיתוף שלך בפוסט הקודם....

שיהיה המון הצלחה

 

[ו ו ר ד 7]

תודה