צרות של ערב חג - עצות?

[talia olav]

צרות של ערב חג - עצות?

שלום חברות וחברים, בחודשים האחרונים התחלנו את "הסיבוב השני" עם טיפול בחולה אלצהיימר. מדובר בקרוב כבן 82, אשר עדיין מתפקד באופן כמעט עצמאי, וחי בביתו עם אשתו מזה למעלה מחמשים שנה - בשלב זה ללא מטפל. רוב הזמן ניתן עדיין לשוחח איתו באופן רציונלי (יחסי), אך בחלק מהזמן הוא מבולבל ונעדר תחושת מציאות. האשה מסתדרת עם המטלות המעשיות, אך מרגישה חנוקה מאד, ושרויה במתח אדיר, שמתבטא גם בתגובות פיסיולוגיות. בשנים האחרונות הבעל (החולה) ביטל ברגע האחרון את השתתפותם בארוחות המשפחתיות של ערב ראש השנה ופסח. האשה מאד מאד רוצה לבוא, והנושא נהפך לממש קריטי מבחינתה. אני הבטחתי לה שאעשה כל מאמץ לאפשר את בואם, ואף הכנתי את כל המטעמים שהיא אוהבת כדי לשמח אותה. ואולם, הבעל מסרב בתוקף להגיע לסעודת החג, בכל מיני עילות. הפעלתי את כל מאמצי השכנוע - אך בינתים ללא הצלחה. העילות מבחינתו מתמקדות, להבנתי, בכעס על המצב: בלי האוטו שלו הוא לא יבוא (אנחנו נקטנו אמצעים שיפסיק לנהוג); הנכדים לא מקדישים לו די תשומת לב וכל מה שחשוב להם הוא כסף (מדובר בחייל קרבי ושני סטודנטים הלומדים רחוק מהבית); מה פתאום אשתו צריכה לבוא - היא חושבת שתמצא אצלנו בעל יותר טוב?... הלבטים שלי: - האם ישנה עוד דרך לשכנוע שלא חשבתי עליה? - האם ניתן להשאיר אותו לבד בביתו ולקחת רק את האשה (בדרך כלל הוא נשאר לבד בבית למשך שעה-שעתיים כשהאשה יוצאת לסידורים - אך הפעם הנסיבות יהיו שונות)? - אם האשה לא תגיע היא ממש תתיאש - ארוחת החג הפכה אצלה כאמור לענין קריטי, לטוב או לרע - איך אפשר לאפשר לה זאת? עוד אוסיף כי אין לי רעיון מי יכול להשאר עם הבעל בבית: גם אם אצליח למצוא מטפל/ת ביומיים שנותרו - לא נראה לי סביר להשאיר אותו עם אדם זר פעם ראשונה דוקא בערב חג. בקרב בני המשפחה אין לי את מי לנדב - מלבד את עצמי, אבל אני אחראית להכנת הארוחה... אשמח לקבל עצות ורעיונות! שנה טובה ט-א

 

[ronnyw]

צרות של ערב חג.

לא הזכרת את האופציה של לכפות עליו לבוא. האם היא לא קיימת כלל? אמתלות של: תבוא בשביל אימא, שהיא תהנה טלפון מפציר מאחד הנכדים או מכמה, על שאין להם הזדמנות אחרת לראות אותו וכו' (שימשיך לדבר על זה שהם רוצים רק כסף,,,) לבוא לבושים ויפים על מנת לקחת אותו. לאחוז אותו ביד, להבטיח הרים וגבעות ולהוליך אותו באסרטיביות לאוטו (זה היה הולך עם אימא שלי, שאחרי דקה היתה שוכחת שהיא נגד. זה היה נכשל עם אבא שלי. היה עושה לנו "דווקא" והורס את הערב.) או השיטה שלנו: להעביר את הארוחה לבית שלו (על כל הטירחה והטירדה הקשורים בכך) מעבר לזה - ריק לי... חג שמח איכשהו.

 

[talia olav]

תודה רוני -

התכנית המקורית שלי אמנם היתה לבוא "לבושה יפה" ולהעמיד אותו בפני עובדה. חשבתי גם קודם שלי הוא לא יעיז לסרב מסיבות שלא אפרט עתה. אך זהו הימור של הרגע האחרון, ואני חוששת שייכשל. האופציה של לערוך את החג אצלם לא עלתה על הפרק. ביתם אינו ערוך לארוחה רבת משתתפים. בנוסף, אני חוששת שמחד האשה תלחץ עוד יותר אם האירוע ייערך אצלה. מאידך, מאד חשוב לה לצאת מהבית, שנתפס בעיניה ממש ככלא בשנים האחרונות. אגב, הוא "החזיק אותה קצר" לאורך כל שנות נישואיהם, והיא נאלצה לוותר על נסיעות לחו"ל ועוד - הכל משום שהוא לא רצה. אך עתה המצב החמיר עוד יותר מבחינתה - נראה שהסאה נגדשה עבורה. אתוך כדי הכתיבה אני חושבת שמה שלא אחליט, היומיים הקרובים יהיו כרוכים במתח בלתי נסבל עבורה (וגם עבורי, משום שהבטחתי לה שנמצא דרך שתוכל להגיע). כך שאני צריכה לחשוב איך ניתן להוריד את סף המתח.

 

[ענתי44]

תשובה לא קלה

חשבתי לי שהוא ממילא מה שלא יהיה יהרס לו החג. כך או אחרת. במידה ולא מצליחה לפתות אותו בטוב ובאסרטיביות או בעורמה להכנס לאוטו אז אולי שמישהו יוותר על החג וישאר איתו ואת האישה קחו שתצא קצת ותשאף אוויר נקי. תחליף אווירה, שלשם שינוי יגישו לה וירעיפו עליה חום ותשומת לב. אפשרות נוספת שאת לא מעוניינת זה להביא מישהי זרה שתשאר איתו בתשלום. אם אתם גרים קרוב אז אולי תשאירו אותו לבד לשעתיים ותחזירו את אשתו, הרי במילא היא עושה זאת כשיוצאת לקניות. אם תספיקו ניתן גם להתייעץ עם הרופא ואולי לתת לו בחג כדור הרגעה ואז הוא לא יתנגד לבוא איתכם. ואם כל זה לא בא בחשבון אז תפצו את האישה במועד אחר.כשמישהו מהמשפחה יחליף אותה. בכלל אני מייעצת לכם להתחיל להערך לעתיד. כמי שמטפלת באמא שלה, אני מודעת לקושי של מה שעובר על האישה. היא לא צעירה וקשה לה. תתחילו לחשוב על פתרון. למשל הבאת עובדת מטעם ביטוח לאומי שתעזור לה, מרכז יום, עובד זר או אפילו בית אבות. האם הוא מוכר כזכאי לחוק סיעוד? האם יש לו אפוטרופסות, אם לא כללי אז לפחות רפואית? האם הוא מבוטח סיעודית? כל אלו נושאים חשובות שצריך לטפל, אתמול!!!! ואם לא היום אז אחרי החגים. כי אלו תהליכים שלוקחים זמן. והמצב איתו ילך ויחמיר. ובקשר לאישה. גם אם היא נושאת בעיקר העול אתם חייבים להקל עליה. להוציא אותה לבילוי עדיף עליה כשמישהו נשאר איתו. לתיאטרון, קונצרט, בית קפה או כל מה שאהוב עליה. פעם בשבוע. או חוג שהיא אוהבת. ורעיון ממש קשה. ליום הולדתה הקרוב. תארגנו שישמרו עליו, תשכרו עובדת אפילו, ושמישהו יסע איתה לחו"ל, אפילו לנופשון קצר בתורכיה. מי יודע עד מתי היא תשאר בריאה. וכדי לאפשר לה ליהנות קצת. אם יש משהו שאני גאה עליו, זה כשאמא היתה בריאה, הכרחתי אותה ללכת לתיאטרון, מסעדות או כל בילוי אחר איתי ואף טסתי איתה ללונדון ופאריס. היא הכירה חברות במתנב ונסעה ובילתה בחברתן עד שחלתה. אחת מהן נשארה נאמנה עד היום ועוזרת לי בטיפול באמא. מקווה שלא הייתי קשה מידי לא התכוונתי ולמרות העצב הרב שנה טובה

 

[talia olav]

הי ענת ורוני

ענת, תודה על התגובה המפורטת. למרבה הצער אנו בעלי נסיון בטיפול בחולה אלצהיימר - אביו של בן זוגי נפטר מהמחלה לפני פחות מחצי שנה (כתבתי על כך מעט בעבר - אז היו לנו פחות לבטים). הפעם אנחנו נתקלים בבעיות שונות, הנובעות מהמרחק הגיאוגרפי, מהאופי הקשה של הקרוב החולה, ומדפוס הזוגיות הבעייתי בין בני הזוג שנוצק לאורך שנים ארוכות. בנוסף בן זוגי ואני הם הקרובים היחידים של הזוג בישראל (מלבד הנכדים הצעירים), ואין עם מי לחלוק בנטל. בן זוגי תשוש מאד אחרי שטיפל כמה שנים באביו - ומי כמוך יודע איזו מעמסה זו. בינתים, בעקבות ההצעה של רוני, בן זוגי התלהב מהרעיון, הזדרז לפעול (כהרגלו), נסע אל הקרובים וסיכם אתם שהארוחה תתקיים אצלם. לפי עצת רוני - אנחנו נביא ה-כל - שולחן, כלים, פרחים וכו', וכמובן אוכל. לדבריו האשה שמחה מאד להצעה - בניגוד לחששותי שזה יכניס אותה ללחץ. אספר לכן אח"כ איך היה. מבחינתי - אם נצליח להגיע למנה האחרונה - זו תהיה הצלחה... לגבי יציאה לחופשות של האשה - עד כה יוזמותי בנושא לא מצליחות, למרות שאני ערה לחשיבות של האוורור. אני מציעה לה באופן שוטף שאבוא להשאר עמו, והיא תוכל לצאת עם חברות - אך היא לא נענית. ואין אצלנו יותר מדי "מישהו" ... לגבי בית אבות - לפני מספר חודשים מצב הקרוב היה די רע, אשתו לא התמודדה, ואז העברנו אותו לבית אבות. זאת בעקבות הנסיון הקשה שלנו עם חותני, שהיה בבית לאורך כל תקופת המחלה (ובתנאים מיטביים לכאורה, בבית פרטי עם מטפל מעולה). וגם בגלל תחושותו של בן זוגי, שהוא לא מסוגל להתחיל סיבוב חדש. אבל חווית השהיה של הקרוב בבית האבות היתה טראומטית - עבור החולה ועבורי. אחרי חודש החלטנו להחזיר אותו הביתה. לפי הבירורים שלי בינתים, בתי האבות הטובים מחייבים השקעה כספית גבוהה מאד, בפרט כאשר האשה נשארת בדירה ואין אופציה להמיר את הדירה ביחידת מגורים בדיור מוגן. אנו מעוניינים כמובן להביא מטפל/ת, אך מחכים לעיתוי המתאים. עד השבוע האשה לא היתה מעוניינת, וגם מצב החולה היה די טוב וחששתנו שהביטוח הלאומי לא יאשר לו עובד זר. אך דומני שאנו עתה בנקודת מפנה, ומיד אחרי החגים נטפל בכך במרץ.... חג שמח לכולם - ככל הניתן ט-א

 

[zs1957]

הפיתרון הוא לבוא אל בית הזוג ולחגוג

עמם. חשוב מאד להקל על האשה ולמצוא מהר עובד זר שיטפל בבעל. על האשה לצאת ולהתאוור כדי שיהיה לך כוח להמשיך ולטפל בבעל החולה.התהליך של הבאת עובד זר הוא ארוך ולכן כדאי להתחיל כבר עכשיו. שיהיה בהצלחה. שנה טובה, זהבה שחם

 

[talia olav]

תודה זהבה -

כך אמנם נעשה. אספר לכם על התוצאות בקרוב. אציין כי בכל עשרות השנים האחרונות מעולם לא התקיימו ארוחות משפחה בבית זה. כדי שהעסק יצליח יידרש רצון טוב גם מצד יתר הנוכחים, ולא נותר זמן רב להכינם. [היום בצהרים אנו נוסעים רחוק לארוע צבאי של החייל שלנו - נראה שמפקדי צה"ל אינם ערים לכך שהדבר האחרון שרוב האמהות רוצות לעשות יום לפני החג הוא לנסוע לבסיס צבאי אי-שם... ושוב שנה טובה לכולם! ט-א

 

[zs1957]

שנה טובה

היי טלילה, שנה טובה לך ולמשפחתך. בהצלחה בארוחת החג !!!!! זהבה שחם

 

[talia olav]

בינתים הקשיים מתגברים...

הקרוב שלנו מסרב היום שנבוא להתארח אצלם. העילה - המקלחת אינה צבועה (מה שנכון), ולא מכובד לארח כך... הוא אינו מוכן שאשתו תסע לבדה - והיא אינה רוצה לנסוע לבדה בניגוד לרצונו. אנחנו מתלבטים אם לבוא אליהם למרות התנגדותו. בן-זוגי אינו נוטה לכך. הרעיון האחרון הוא להציע לאשה לתת הערב כדור נוסף (אני לא מתמצאת בסוגי הכדורים), בתקוה שמצב הרוח ישתפר מחר והוא ייעתר לכך שנבוא. אני מודה שאני אובדת עצות - מה יהיה הטוב ביותר, בפרט לאישה. לילה טוב ט-א