צרחות בלילה בגלל נעליים ../images/Emo67.gif?
האמת אני כלל לא בטוחה שזה נעליים, אולי תוכלו להגיד לי מנסיון. זה התחיל ביום שישי. שמנו את המכשיר, הילד הושכב במיטה, נרדם, הכל כמו תמיד. אחרי חצי שעה- בכי קורע לב. ממש צרחות. הרמתי, ניסיתי להרגיע, הוא כמעט נרדם לי על הכתף- ופתאום שוב צרחות. חצי שעה של נידנודים על הידיים- הילד בוכהההה כמו שבכה בפעם אחרונה מקוליק (וזה היה כל כך מזמן שהספקנו לשכוח), לא עוזר כלום, לא נרגע, עובר מאבא לאמא וחזרה, שנינו כבר בלי גב ובלי ידיים (בכל זאת בן שנה ולא בתת משקל
), והכי גרוע- לא ברור מה יש לו! אין חום, בעצם שום סימן למחלה, רק צרחות איומות. שנינו לא חשבנו בכיוון הנעליים
. בסביבות 1 בלילה הצלחנו להרדים אותו בטרמפוליה (עידית, לא תאמיני כמה פעמים אמרנו לכם תודה בשנה האחרונה על הדבר הנפלא הזה). העברנו למיטה. אחרי רבע שעה- שוב בכי. עוד סיבוב אמא-אבא-טרמפולינה-מיטה. עוד שעה- אותו סיפור, אבל נרגע בקלות יחסית, ואז ישן עד 9 בבוקר. התעורר עם חיוך, חמוד כמו תמיד, שום סימן למצוקה של הלילה. אנחנו מנסים עם עצמינו להבין מה קרה. ואז עולה ההשערה של נעליים. לילה הבא עבר בשקט. אתמול- לא רוצה לשים את המכשיר לפני השינה, בקושי הצלחתי להסיח את דעתו.שעה אחרי שנרדם-צרחות (אני לבד בבית ושרירים לא משהו). ואני ממש רואה שהוא בועט ברגליים וכועס. ישר הורדתי נעליים. תוך דקות ספורות (לעומת שעות יומיים לפני כן!) הילד ישן. החזרתי בזהירות את הנעליים. ישן עד הבוקר
. כרגע הוא ישן במיטתו ואני- בציפיה. יתעורר? יישן עד הבוקר? מה אתם אומרים? זה בגלל הנעליים או שאני "מאשימה" אותן סתם? ואם כן- מה עושים?...
האמת אני כלל לא בטוחה שזה נעליים, אולי תוכלו להגיד לי מנסיון. זה התחיל ביום שישי. שמנו את המכשיר, הילד הושכב במיטה, נרדם, הכל כמו תמיד. אחרי חצי שעה- בכי קורע לב. ממש צרחות. הרמתי, ניסיתי להרגיע, הוא כמעט נרדם לי על הכתף- ופתאום שוב צרחות. חצי שעה של נידנודים על הידיים- הילד בוכהההה כמו שבכה בפעם אחרונה מקוליק (וזה היה כל כך מזמן שהספקנו לשכוח), לא עוזר כלום, לא נרגע, עובר מאבא לאמא וחזרה, שנינו כבר בלי גב ובלי ידיים (בכל זאת בן שנה ולא בתת משקל
