צריך יום שואה אחד בישראל

[דנבר]

צריך יום שואה אחד בישראל

 

[בני הרשקוביץ]

יום השואה הבינלאומי

הוא כבר היום השלישי במשך שנה. הראשון שננקבע הרבנות הראשית עשרה בטבת יום הקדיש הכללי שבין כך הוא יום תענית. אומרים בו קדיש על אלה שלא זכו שבני משפחתם יגידו קדיש אחריהם. לאחר מכן ממשלת ישראל קבעת את כ"ז בניסן "יום השואה והגבורה" שזה השתרש בצורה החזקה ביותר בתודעה הישראלית. האו"ם קבע את יום השואה הבינלומי לפי יום שיחרור אושוויץ. לפי דעתי יש להזכיר זאת אבל קשה לגזור על כל המדינה עוד יום עצוב או לכפות. מי שמכבד הוא כבר רגיל לכבד כל טקס. אני כבן דור שני ועוסק בפורום זה וגדלתי עם הורים ניצולים כל יום אני שקוע בזה. מצד שני הורי תמיד הכניסו בנו אופטימיות לצד הזכרון. כך שלא הייתי רוצה לכפות על מי שלא מעוניין בכך חוץ מיום השואה בכ"ז ניסן. ישנם קהילות שעורכות טקסים נוספים בימים אחרים של השנה. הקהילה שאני שייך אליה יוצאי זגלמביה טקס האזכרה בתשעה באב יום תחילת המשלוחים לאושוויץ.

 

[deebeebee]

יש לנו יום שואה אחד בישראל

בכ"ז בניסן! הוא מושרש היטב בתודעה הישראלית ומושרש אפילו יותר מיום הקדיש הכללי.

 

[deebeebee]

לא שיש לי משהו כנגד י בטבת!

 

[דנבר]

יום השואה הוא למען הדורות הבאים

יום זכרון הוא לחינוך ולמנית מעשה דומה. ילדינו נבוכים ממספר ימי שואה ועוצמת היום מתעמעמת. ישראל היא זו שלחצה, ובצדק, לציין יום בינלאומי לזכר השואה ( לא רק היהודים ) ועל כן להצלחה זו חייבים להצטרף.

 

[בני הרשקוביץ]

לא נראה לי שיבטלו את כ"ז בניסן

בגלל שהאום החליט לבחור בתאריך אחר. אם יחליטו להזיז תאריכים, כל מבנה של חגים ומסורות של עם ישראל יתפוררו, בגלל שכל אחד חושב אחרת. את יום השואה הבינלאומי יש לכבד אבל לא לכפות יום עצוב על הציבור.

 

[bingo1111]

בבולגריה הים השואה מתקיים בתאריך

10/3 יום בו בוטל גירוש יהודי בולגריה למחנות ההשמדה

 

[ענת אדרת]

מסכימה לדברך

לדעתי, עדיף לרכז את הכוחות בכ"ז בניסן, ולא לפזר אותם. י' בטבת - יום הקדיש הכללי, מיועד לציון זכרם של חללים שמקום קבורתם לא נודע, אבל עיקר הכוחות לדעתי צריכים להיות מופעלים בכ"ז בניסן. בכל אופן, היות וכבר נקבע יום השואה הבנילאומי, וגם יום לציון סוף מלחמת העולם השניה, אנחנו כאן במסגרת הפורום מציינים זאת.

 

[bingo1111]

יהדות בולגריה רקע

גירוש היהודים מבולגריה בפברואר 1943 נחתם בעיר סופיה הסכם בין בולגריה לגרמניה הנאצית, שלפיו יגורשו 20,000 יהודי תראקיה ומקדוניה לשטחי גרמניה המזרחית, אף כי היה ידוע שמספרם של אלה אינו מגיע ליותר מ-12,000. בדרך זו התכוון הממשל הבולגרי להתחיל בגירוש יהודי בולגריה עצמה. במהלך חודש מרס נלקחו מבתיהם שבשטחים הכבושים בידי בולגריה כ-12,000 יהודים. כשבוע ימים שהו היהודים במחנות ריכוז. בסוף מרס החלו המשלוחים מבולגריה לנוע צפונה, עד לטרבלינקה ולמחנות השמדה נוספים. ממשלת בולגריה היתה מעוניינת להשלים את מספר היהודים המגורשים ל-20,000, כפי שנחתם בהסכם, אולם, בעקבות רצף של פעולות מחאה במדינה נדחה הגירוש. במהלך 1943 נעשו ניסיונות נוספים לגרש את יהודי בולגריה, אולם ניסיונות אלה לא צלחו.