צריך לאחל
לכל האמהות של הפורום, לא?!

Gali04

New member
צריך לאחל
לכל האמהות של הפורום, לא?!


גם אתן בטח נירגשות (ואולי גם נושמות לרווחה
) לשלוח אותם לשנה חדשה בגנים ובבתי הספר.

שיהיה לכולכם בהצלחוש


אז מה שמתן בסנדוויץ'?
 

אופירA

New member
מנהל
היום זה מתחיל! ספטמבר!!!

החיים חוזרים לתקנם. אנשים חוזרים מהחופש, לעבוד. אפשר לחזור לחיות - לקחת מרשם מהרופא, לגשת לעירייה, להרים פרוייקט רישוי ובנייה, לקבוע פגישות, לקבל הזמנות עבודה, ללכת לעבוד בעצמי סוף סוף.

היתה לי פשלה איומה השבוע - מרוב שהייתי במוד של "אין לי עבודה בחודש אוגוסט", שכחתי ללכת אפילו לעבודה שכן היתה לי (שעתיים בשבוע). כמה נבהלתי כשגיליתי שפשוט איבדתי את חשבון הימים וכל הסדר הפנימי שלי, מרוב הבועה של "אין לי עבודה" שהייתי בה.
 
נושמת לרווחה זה האנדרסטייטמנט של האנדרסטייטמנט


אתמול שוטטתי לי באחד מפורומי ההורות בתפוז, וגיליתי המון המון הורים שאשכרה עצובים שהסתיים החופש. נקיפות המצפון החלו לכרסם. האם אני אמא גרועה? לא ראויה? בגלל שאני מייחלת לבואו של ספטמבר הגואל?
אין לי תשובה. כנראה מדובר על שילוב של כמה דברים - אמא עם כוחות מאד מוגבלים ושלושה ילדים שפשוט לא יודעים להעסיק את עצמם ומכלים את זמנם על בהיה במסכים ומריבות. המון מריבות.
השתדלתי לצאת איתם כל יום. ים, בריכה, קולנוע. פעילויות חינמיות בקניון הקרוב ואפילו חרפתי נפשי בהפנינג מתנפחי מים בפארק. אבל לא, זה לא מספיק. הגברת הצעירה רוצה פארק מים אמיתי. מאה שקלים לכרטיס, תורים של שעתיים לכל מגלשה, שעה נסיעה מינימום לכל כיוון וארטיק במחיר מופקע במזנון. זה מה שהיא רוצה. וכשאני מסרבת, אני האמא הכי גרועה בעולם.
אתמול קמתי בבוקר שמחה וטובת לב, ארזתי תיק ואוכל, הלבשתי את הבנות והודעתי ל בכורי האהוב - בוא, נוסעים לים.
לא רוצה.
דברנו על זה אתמול.
אז מה? לא רוצה.
במקום להיות המבוגר האחראי, מצאתי את עצמי נגררת למשחק כוחות ילדותי במיוחד. בסופו של דבר נשארנו בבית, עם ילדה אחת מאוכזבת וכועסת, ילד אחד מרוצה וילדה נוספת שדבקה באחיה. באשר תלך - אלך. מקסים, נכון?
ואז האמא - כלומר אני, כלומר המבוגר האחראי בבית, כן? הוצפה בזעם והחליטה לנקום בילד כפוי הטובה שלה. אין לך מסכים כל היום. ככה. כי ככה אני אמרתי וזהו.
התקף הזעם לא אחר לבוא ושוב, אני האמא הגרועה ביותר בעולם.

אז כן, אני שמחה שנגמר החופש. היה נחמד לפרקים וטוב שנגמר.
גם המסכים בבית נושמים לרווחה ומקפיצים טקילה.

בערב כבר השלמנו, בכורי ואני. הלכנו לאכול פלאפל ואחר כך עמדתי חצי שעה בתור כי מסתבר שאני לא האמא היחידה שנזכרה בדקה התשעים שצריך חולצה לבנה עם סמל בית ספר למחר.
הוא הלך לבית הספר ברצון, די נרגש. השנה יש לו מחנך גבר שעושה רושם טוב.
הבנות הלכו פחות ברצון. הו ממשיכות שנה שלישית באותו הגן, שהשנה הפך משולב עם טרום חובה וקלט שכבה צעירה. הן לא היו מרוצות מהעניין. אחת מהן הודיעה שהיא לא משחקת עם אף קטן!
אבל אחרי חצי שעה נראה שהעניינים נרגעו. יש להן צוות מקסים ואני סומכת עליהן במאה אחוזים.
וגולת הכותרת, הפסיכולוגית חוזרת היום מחופשתה. כן, גם היא במוד אוגוסט.
ואחרי ששרדתי בקושי את תפקיד המבוגר האחראי, ולא בהצלחה רבה יש לציין, למשך חמישים דקות אעביר אותו בשמחה למישהי אחרת.
ספטמבר שמח לכולם, לפחות עד שנכנס למוד "אחרי החגים"
 

Gali04

New member
יו מסכנונת, אין דבר כעת את בחופש הגדול האמיתי


לפחות עד החגים שאז הם יצאו שוב לחופש.
משום מה הייתי בטוחה שיש לך רק 2 בנות. 3 ילדים לא פשוט.
איזה קשה זה להיות אמא וואו.
&nbsp
כל הכבוד לך שנשארת בחיים
 
כל הכבוד שנשארת בחיים


תכלס

כן, זה לא פשוט ואני עושה המון טעויות. מקווה שהם ישרדו אותי

בינתיים כבר הספקתי לקבל טלפון מהמחנך החדש. כן, על היום הראשון.
הבנדיט הפריע בכיתה ובטקס.
צריכה הרבה כוחות...

תודה, גלגול
 

Gali04

New member
חחח

טלפון על היום ה1, באסה, אפילו לא הספקת לקחת נשימה כמו שצריך שהסתיים לו החופש. בטח חשבת שקרה משו רע...
&nbsp
לפעמים המחנכים ידם קלה על הפון ומגזימנים, אבל אולי זה נובע שמהצד ה2 ההורים היום גם מתקשרים למורים על פיפסים קטנים ופעוטים ומידת התערבותם גדולה (כשאנחנו למדנו לא הייתה תקשורת כזו בין הורים-מורים. מחנך היה מישו שיראים מפניו....).
&nbsp
אני אומנם לא הורה, אבל יוצא לראות את כל התמונה גם מהצד של המורים וגם מצד ההורים, כי יש לי 3 אחיות מורות שהן גם אמהות.
 

אופירA

New member
מנהל
את אמא מצוינת ונורמלית

ולמה הרבה אמהות נושמות לרווחה כשנגמר החופש? כי הוא לוקח לנו אנרגיות.
וזה קשה. אז כשיש הקלה נושמים לרווחה.
האנרגיות הנפשיות שלך לא ממש בעודף, נכון? הקשיים שאת מתמודדת איתם לוקחים לא מעט אנרגיות. אז תוספת מאמץ לא עושה את זה קל יותר, אלא להיפך.
לכן נשמת לרווחה.
ותקלות ומריבות בין הורים לילדים ובין ילדים לאחיהם זה תמיד מלווה את החיים. זה החיים. כדי שנסיק מסקנות, נלמד, נדבר ונשלים.
נורמלי, תקין, הגיוני, נכון. את בסדר גמור.
 
תודה, אופירה

תודה על האישור ועל דברי ההרגעה.
אני פשוט כל הזמן בודקת את עצמי, כי קשה לי להבחין בין חוסר סבלנות הורי נורמלי, לבין הורות כמו שאני חוויתי. בגלל זה אני כל הזמן מרגישה אשמה.החשש הזה, שאני בעצם כמוה, כל הזמן מכרסם בי.

שבת שלום, והרבה חדוות עשיה
כיף לקרוא אותך ככה
 
קצת באיחור - אני מעריכה אותך על ההתמודדות

ומאוד מסופקת אם מישהו אחרת היתה מיטיבה להתמודד עם דרישות, קפריזות וברוגזים - שגם אני יודעת, מכלי ראשון ובעוצמה רבה - כמה זמן הם יכולים לעורר.
את לא חייבת לרצות (ריצוי ) את ילדייך, ובהחלט זכותך לסרב לפעילויות מהסיבה היחידה שזהגדול אליך ואין לך כרגע כוחות. להפוך את עצמך לסמרטוט בשביל הכיף שלהם - זה גם לא לא מיטב החינוך. כי כך הם לא לומדים שיש לאחר את הגבולות שלו - גם לאחר שאוהב אותם - וצריך להתחשב בהם. וגם אין להם דוגמה אישית שיוכלו להיעזר בה כשהם יצטרכו לומר לא.
לכן טוב שאת לא נמצאת במקום הזה, וכן מציבה גבולות, ולא רק מהשיקול של תועלתם ורווחתם, אלא גם מהשיקול של שמירה על הכוחות שלך - שהוא שיקול לגיטימי לכל דבר!

יאללה - אוגוסט מאחורינו. לפחות עד אוקטובר
 
היי תודה ששאלת


כמעט פספסתי את ההודעה שלך

היה בסדר, יום קצר.. שבוע הבא אנחנו כבר נלמד רגיל עם מערכת מלאה והכל. קצת התבאסתי מהמחנכת. היא לא משהו :/
 
אוי, באמת מעצבן.

גם לי היה מחנך לא משהו בי"ב, אני עדיין זוכרת את הפרצוף האדיש ואת הקול המונוטוני והיבש שלו.
אני מקווה ששאר המורים בסדר, הרי בתיכון, בניגוד ליסודי, אין כ"כ הרבה שעות עם המחנכת.
בכל אופן, מאחלת שנת לימודים מוצלחת וחווייתית. הרבה הצלחה בבגרויות!
 

לאורה101

New member
איזה סנדוויץ


מזל שהיא אכלה משהו בבוקר בכלל.
היא בדכ לא לוקחת איתה כלום כי הריטלין סותם לה את התאבון.
אבל כשהיא חוזרת היא ממש מורעבת

&nbsp
נקווה שתהיה שנה מוצלחת לכל התלמידים ולאימהות כמובן
 
למעלה