lollapalooza
New member
צריך לחלוק גם את הדברים הטובים, לא?
או לפחות להעלות אותם על הכתב, כדי שיהיה במה להיזכר כשקשה. (
זה הולך להיות ארוך ומשתפך... משום מה אני מרגישה צורך לנסות להעביר את התחושה הזו הלאה, כל הזמן.) (אני מקווה שהשטן לא קורא את זה
) היום הבנתי שאני אוהבת את החיים שלי. שהדברים הכי קטנים משמחים אותי (כמו לקפוץ לספריה לפני השיעור, לחפש לי משהו חדש לקרוא, להבין שחזרתי להיות תולעת ספרים, ולהתרגש מזה), שלא לדבר על הדברים, שבשבילי הם גדולים ממש (כמו להסתכל על עצמי במראה, להיות מרוצה ולחייך. אני!). אמרתי לחברה שלי שאני לא רוצה שהסמסטר יסתיים, כי אני ממש נהנית מהלימודים, ואני מתכוונת לזה. הימים שלי עמוסים באנשים, חברים נפלאים וחוויות, ודברים פשוטים כמו לראות סרט (ואני רואה המון, בלי עין הרע
) הופכים לכיף ולעוד משהו משמח. וזכיתי לשקוע כל היום במה שאני אוהבת באמת. אני מגיעה הביתה בסוף היום סחוטה מעייפות, אבל כיף לי. אני לא כותבת את ההודעה הזו כדי לנפנף בזה שטוב לי, בפני אלה שלא טוב להם. אני כותבת את זה דווקא פה, כי זה המקום להראות שהרגשה יכולה להשתנות, שחיים יכולים להשתנות, שאנשים יכולים להשתנות. פחות משנה אחורה, לא הייתי מאמינה שאכתוב פה משהו כמו "אני אוהבת את החיים שלי". פחות משנה אחורה לא היה לי בשביל מה לחיות, חד וחלק. וזה לא שעכשיו הכל מושלם, יש לי עם מה להתמודד ויש לי מה לשנות, אבל אני מעדיפה חיים עם מכשולים (שכשפותרים אותם, ופותרים, אם רוצים באמת, ההרגשה טובה פי אלף) מאשר חוסר חיים או חוסר אכפתיות ממה שקורה לי. אז ברור שחסרים לי עוד דברים, אבל אלה רק עוד דברים לשאוף אליהם ולהשיג. בשורה התחתונה, רק אני גרמתי לעצמי להרגיש טוב ולשנות את החיים שלי ואת עצמי, ולא אף אחד אחר. עשיתי את זה לגמרי בשביל עצמי, ואני גאה בעצמי. ויוצא לי לדבר עם כ"כ הרבה אנשים שרע להם, בזמן האחרון, ואני רואה משהו מעצמי בכל אחד מהאנשים האלה, כי כבר עברתי כל כך הרבה שלבים ומצבים של שנאה עצמית ושנאה לחיים שלי, שאני מזדהה כל כך. ואולי דווקא בגלל זה, אני יודעת להגיד שאפשר להתגבר ולשנות. אם אני, שרק לפני שנה ומשהו, חציתי את הכביש וביקשתי מאלוהים שתדרוס אותי מכונית ואני אמות כבר, אומרת עכשיו שטוב לי, אז בטח שזה אפשרי. צריך רק לרצות מספיק.
אגב- אני מודעת לעובדה שבזמן האחרון הייתי רעה, צינית ותוקפנית כלפי חלקכם. אמרתי כבר שלא הכל נפלא? אבל אני מנסה, ואני מתנצלת בפני כל מי שהייתי מגעילה כלפיו.
או לפחות להעלות אותם על הכתב, כדי שיהיה במה להיזכר כשקשה. (
שמח לשמוע שהסתדרת, אפילו מוקדם מהצפוי
