צריך עזרה במידית (שקרים....)

BlackDevil

New member
צריך עזרה במידית (שקרים....)

שלום לכולם מכיוון שיש כאן הורים והפורום מדבר על הורים וילדים זה נראה לי המקום הנכון לשאול! אני תלמיד תיכון בכיתה י"ב בכמה ימים האחרונים הברזתי מהבית ספר ואימי גילתה זאת אני לא יודע מה לעשות כי עכשיו אין אוטו, רוצים לנתק את האינטרנט..... מה אני יכול לעשות כדי שהיא תאמין לי שזה לא יקרה יותר וכיצד אפשר להתחרט על כך??. תודה לעוזרים
 

s h i r k u s h

New member
התחרטות באה מהלב והנשמה...

השאלה היא אם אתה מתחרט "סתם" כי רע לך וקשה לך בלי האוטו והאינטרנט, או שאתה באמת לא אוהב מה שעשית ומתחרט באמת ובתמים. כשתענה לעצמך ולנו על השאלה הזאת נוכל יותר לעזור
 

BlackDevil

New member
אני באמת מצטער

בהתחלה זה היה כי לא היה לי כוח ללכת אבל אני מבין את הקטע פשוט בתקופה האחרונה עובר עליי משבר קטן (לא קשור לבית ספר) והייתי צריך את הכמה ימים של לבד בבוקר כדי לחשוב ומסתבר שהמחשבה הזאת רק החמירה את העיניין המטרה הייתה שהמחשבה תעזור לי לפתור משהו שמציק לי!!
 

עינת

New member
כרגע מה שאתה צריך לדעתי

זה לבנות מחדש את האמון עם ההורים ושלב ראשון בבנית האמון יהיה אם תשתף אותם במה שעובר עליך ובסיבה לכך ששיקרת אותם...
 

BlackDevil

New member
מה שאני מסתיר הוא:

הדבר שאני מסתיר זה שקיימתי יחסים עם מישהי (כמובן שהם לא מכירים) והסיפור הסתבך שנקרע הקונדום (ואל תשאלו אותי איך זה קרה) אני מחכה לחוץ פשוט לתשובות של בדיקת דם!!! אני לא יודע איך לספר להורים!!!
 

ofra176

New member
וואי.. לא נעים..

ראשית, אם עדיין לא מאוחר מידי - אז יש "גלולה לאחרי" בדיוק למקרים כאלו.. עכשיו, זו הרי לא אשמתך, תקלות קורות.. וההורים שלך אולי במקרה הכי גרוע יגיבו קצת בהיסטריה ברגע הראשון, אבל אח"כ יתאשתו ויעזרו לך למצוא את הפיתרון הכי טוב שניתן, לכל בעיה - אם תהייה בכלל בעיה. דרך אגב, בשביל זה המציאו אותנו, ההורים, כדי שנעמוד לצדכם ונתמוך בכם בכל מצב. פשוט תספר להם, אני יכולה לומר לך, כהורה, שהדבר שהכי קשה לי ומפחיד אותי זו המחשבה שהילדים שלי יהיו באיזו מצוקה ולא יוכלו לשתף אותי. אני מוכנה ללכת מאוד רחוק ולהגמיש מאוד את הגבולות, רק בכדי למנוע מצב כזה.
 

BlackDevil

New member
כל הקטע זה...

הקטע שעבר כבר זמן מאז המקרה ומאז אני יושב וחושב (שזה מה שהוביל אותי לא ללכת לבית ספר ולשקר להם). התחלתי לרמוז להורים שלי אבל אני לא יודע איך לבוא ולהגיד להם את זה הבטחתי להם הסבר אבל אני פשוט לא יכול לספר להם!!! אני מחכה לתוצאה של בדיקת הדם כדיי לשתף אותם
 
אם אתה באמת ......

אם אתה באמת מתחרט על המעשה (הברזה מבית הספר).... אז קודם כל תגיד את זה להורים ואם לא במילים אז במכתב . אבל את ה"עונש" תקבל באהבה עד אשר הם (ההורים יתרצו)ירגעו ויסלחו. בקשר לחברה, קודם כל תירגע זה לא סוף העולם יש מצב שבכלל זו אזעקת שוא אם וכאשר יתברר שהיא בהריון תתנהג בכבוד ובבגרות ז"א תעזור לה תשלם איתה את ההוצאות אם יש ותגבר ותתבגר ותצמח מזה והכל יהיה בסדר רק אם תירגע .
 

עינת

New member
היי BlackDevil מה נהיה איתך?

קיימת יחסים עם בחורה ? טבעי לחלוטין ! למה אתה חושש בכלל לספר להורים? אני אישית חושבת שדווקא זה שתשתף אותם יקל עליך ותמצא כתף חמה... נקרע הקונדום, סיטואציה בהחלט לא נעימה , איחור במחזור שלה אפילו מלחיץ אבל תרגע בחור , לפחות אתה יודע שעשית את מה שצריך.. לך , ספר להם, שתף אותם , אני מאמינה שתקבל מהם את מלוא התמיכה ויותר מכך הם אפילו יוכלו להתייחס בסלחנות לשקר ההוא שלך כאשר יבינו ממה הוא נבע...
 

faith2

New member
באמת באמת...

מצב ממש לא נחמד... המלצה שלי, תשב תדבר עם אמ ותגיד לה, שלמרות שהיית רוצה מאוד לשתף אותה במה שעובר עליי כרגע אתה לא מוגל לעשות זאת, והפסדת מספר ימים מהסיבה שעובר עלייך משבר לא קל, ותדגיש שהיא יודעת שהדבר הזה לא מתאים לך בכלל...תנסה לבקש מהם את ההבנה וכךאול תכה לאמון בחזרה- שלפי דעתי הוא החשוב מכל... בקשר למקרה הספציפי שקרה לך, במידה וכן הבחורה נכנסה להיריון, בבקשה תחזור אלינו...אני בטוחה שנוכל לעזור לך יחד לעבור את המשבר הזה...לא שאני חס וחלילה אומרת שהבאת חיים לעולם זה דבר רע- אבל בגיל הזה זה בהחלט לא הדבר הכי טוב שיכול לקרות...
 

BlackDevil

New member
קיבלתי תשובה

קיבלתי תשובה שלילית בנושא ההריון (כרגע קיבלתי את התשובה של הבדיקת דם) בעיה אחת נפתרה. עכשיו צריך לפתור את בעית השקר!!!
 

Dark faith

New member
קודם כל אני ממש ממש שמחה!

דבר שני, תקרא את התגובה שלי....הקודמת (אני faith2) אני חושבת שזה עדיין רלוונטי... שהיה בהצלחה
 

עינת

New member
או , לפחות יש לך סיבה אחת

לשימחה ובנוגע לבעיה השניה - השקר עדיין ממליצה לך בחם לשתף את ההורים במה שעבר עליך...
 

BlackDevil

New member
שיתפתי את ההורים אבל...

שיתפתי את ההורים אבל הם לא הכי מאמינים לסיפור! אין לי על מי לסמוך (בגלל זה לא סיפרתי מההתחלה) אני חושב שאם זה ככה אסור להחשיב אותם כהורים (שיתפתי אותם ועדיין לא מאמינים)
 

ofra176

New member
עצוב לשמוע..אבל,

אמון הוא תהליך שנבנה, חבל שהם לא מאמינים לך ואני מבינה את הכעס והאכזבה שלך, אבל "לסגור את הדלת" ולא להחשיב אותם כהורים זה קצת קיצוני, לא??? נסה לראות רגע את הדברים מנקודת המבט שלהם, שיתפת בשלב די מאוחר, בטח גם להם לא קל עם המחשבה שהעדפת להתמודד עם קושי לבד, ובעצם סיפרת להם רק אחרי שקבלת תשובה והבעיה נפתרה. אני אומרת שוב (כבר כתבתי את זה בהודעה הקודמת) שהכי חשוב שיהיה ערוץ תקשורת ושהילדים ידעו שהם יכולים לפנות להורים בכל מצב. לדעתי כדאי שתנסה לשוחח איתם שוב, תנסו לברר יחד מה הפריע לך לפנות אליהם ולספר כשרק צצה הבעיה (הרי אם היית מדבר איתם באותו ערב יכול להיות שהם היו מציעים לך פתרון שהיה מונע את כל הלחץ בימים הבאים - גלולה שאחרי)ותראו איך אפשר להתחיל לבנות אמון ולשנות את המצב. יכול להיות ששיחה כזו זקוקה למתווך - אז אם יש קרוב משפחה או חבר טוב של ההורים שאתה מרגיש נוח איתו שווה לבקש את עזרתו. בעצם אני אומרת לך לקחת אחריות על היחסים שלך עם ההורים, וזה משהו שאולי צריך להיות יותר התפקיד שלהם, אבל - אתה כותב כאן ולא הם.. אז ככה זה יוצא. אני פשוט באמת חושבת שהנושא הזה של תקשורת הוא עניין של ממש חיים או מוות. כדי לא ליצור כאן את מגילת העצמאות, אני אפתח הודעה חדשה ואספר משהו שקרה השבוע עם הבת שלי, כדי להמחיש כמה זה יכול להיות משמעותי.
 

BlackDevil

New member
הבעיה נפתרה ו...

העניין הסתדר (הם קיבלו הוכחות) תודה לכולם טוב לדעת שיש לאיפה לפנות במקרים כאלה
 
למעלה