הפשט הפשוט:
לו וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה, וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר, יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי-אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ; ובדבריך (וּבִדְבָרְךָ) עָשִׂיתִי, אֵת כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. לז עֲנֵנִי יְהוָה, עֲנֵנִי, וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה, כִּי-אַתָּה יְהוָה הָאֱלֹהִים; וְאַתָּה הֲסִבֹּתָ אֶת-לִבָּם, אֲחֹרַנִּית. נתחיל בקצת "Background": אליהו מאתגר את נביאי הבעל ואומר להם להקריב קרבן לבעל אך לתת לבעל להדליק את העולה (קרבן). נביאי הבעל מכינים את המזבח וקוראים לבעל מהבוקר ועד ל"עלות המנחה", כלומר לקראת ערב (היום זה יוצא בערך ב17:00). אך הבעל אינו שומע ואינו מדליק את הקרבן. "ויהי בעלות המנחה" אליהו מכין את הקרבן שלו לה', ומתפלל: "היום ידעו כולם כי ה' הוא האלוקים האמיתי (ולא הבעל), ואני (אליהו) הוא השליח של ה' ועושה דברו". לאחר מכן קורא אליהו לה' "ענני ה' ענני! כדי שידעו כל העם שאתה (ה') הוא האלוקים היחיד ואתה תגרום להם לחזור בתשובה". זהו הפשט הפשוט, אני מאמין שרש"י ושאר המפרשים מסבירים זאת הרבה יותר טוב ממני. בהצלחה.
