צריך עזרה מאנשים שמבינים
היי, אני נער כבן 19 במהלך שירותו הצבאי. אני רוצה להדגיש כי חשוב לי להתייעץ, בצורה אנונימית לפני שאני בורר מה יהיו צעדי הבאים. מאז ומתמיד החשבתי עצמי כשווה בין שווים, אולם בזמן האחרון אני מתחיל להרגיש כי ישנם מגבלות אשר מונעות ממני לממש את עצמי ולהוציא את המיטב. למרות שמאז היותי ילד הייתי תמיד חשוף לבעיות שונות באזניים מאולם לא הרגשתי כי איני "נורמלי" וכי משהו לא בסדר. בגיל 3 עברתי ניתוח להוצאת נוזלים מהאוזניים שבתומו רק באוזן אחת עור התוף התאחה ואילו באחרת עור התוף נותר עם חור. בעקבות זאת נותרתי במעקב קבוע אצל רופא אוזניים, עד שבגיל 13 עברתי ניתוח לאיחוי עור התוף. לפני כשנתיים במהלך משחק פגע בי כדור בעוצמה באוזן הבריאה. לאורך יומיים שמיעתי נפגעה מכך כאשר רופא אוזניים שבדק אותי השווה את הפגיעה לפגיעת הדף. בהדרגה חזרה אלי שמיעתי, כגאשר הרגשתי שאני שוב נורמלי. תמיד הייתי בחור חברותי שאוהב להיות בין החברים, ומתערה בכל. לאחרונה, למרות שאיני יכול להצביע על הסיבה, התחלתי להרגיש שינוי במצבי. לראשונה בחיי תסמינים מוזרים חדרו לחיי ופגעו בהם. פתאום הביטויים "מה?" ו"חזור שנית" הפכו לביטויים שגורים עבורי. באותו הזמן הזנחתי את אותם הסיפטומים, אך כיום אני מרגיש שאיני יכול להתעלם מהם. סיפטומים אלו הפכו את אותו הילד החברותי ,שאהב להיות בין כולם, לאחד שמשתדל להמנע ככל האפשר ממצבי שיחה מרובי משתתפים. השמיעה באוזן שבה נפגעתי בכדור (זו שדווקא הייתה בריאה ולא נזקקה לניתוח) היא פשוט לא כמו שהייתה פעם. לפני כחצי שנה עברתי בדיקת שמיעה שאיבחנה ירידת שמיעה באוזן אחת. הרופא טען כי אין מה לעשות. ובכל זאת קשה לי להשלים עם העובדה הזאת. אני מרגיש שלאט לאט אני נסוג חברתית והדבר פוגע בכל תחומי חיי. השאלה היא מה אני יכול לעשות? האם מכשיר שמיעה הוא הפתרון לנער בן 19? וממילא כפי שאני מבין מכשירים אלו לא יצליח לשקם את המצב ולהחזירו לקדמותו. אני אובד עצות. מה עלי לעשות? חגי.
היי, אני נער כבן 19 במהלך שירותו הצבאי. אני רוצה להדגיש כי חשוב לי להתייעץ, בצורה אנונימית לפני שאני בורר מה יהיו צעדי הבאים. מאז ומתמיד החשבתי עצמי כשווה בין שווים, אולם בזמן האחרון אני מתחיל להרגיש כי ישנם מגבלות אשר מונעות ממני לממש את עצמי ולהוציא את המיטב. למרות שמאז היותי ילד הייתי תמיד חשוף לבעיות שונות באזניים מאולם לא הרגשתי כי איני "נורמלי" וכי משהו לא בסדר. בגיל 3 עברתי ניתוח להוצאת נוזלים מהאוזניים שבתומו רק באוזן אחת עור התוף התאחה ואילו באחרת עור התוף נותר עם חור. בעקבות זאת נותרתי במעקב קבוע אצל רופא אוזניים, עד שבגיל 13 עברתי ניתוח לאיחוי עור התוף. לפני כשנתיים במהלך משחק פגע בי כדור בעוצמה באוזן הבריאה. לאורך יומיים שמיעתי נפגעה מכך כאשר רופא אוזניים שבדק אותי השווה את הפגיעה לפגיעת הדף. בהדרגה חזרה אלי שמיעתי, כגאשר הרגשתי שאני שוב נורמלי. תמיד הייתי בחור חברותי שאוהב להיות בין החברים, ומתערה בכל. לאחרונה, למרות שאיני יכול להצביע על הסיבה, התחלתי להרגיש שינוי במצבי. לראשונה בחיי תסמינים מוזרים חדרו לחיי ופגעו בהם. פתאום הביטויים "מה?" ו"חזור שנית" הפכו לביטויים שגורים עבורי. באותו הזמן הזנחתי את אותם הסיפטומים, אך כיום אני מרגיש שאיני יכול להתעלם מהם. סיפטומים אלו הפכו את אותו הילד החברותי ,שאהב להיות בין כולם, לאחד שמשתדל להמנע ככל האפשר ממצבי שיחה מרובי משתתפים. השמיעה באוזן שבה נפגעתי בכדור (זו שדווקא הייתה בריאה ולא נזקקה לניתוח) היא פשוט לא כמו שהייתה פעם. לפני כחצי שנה עברתי בדיקת שמיעה שאיבחנה ירידת שמיעה באוזן אחת. הרופא טען כי אין מה לעשות. ובכל זאת קשה לי להשלים עם העובדה הזאת. אני מרגיש שלאט לאט אני נסוג חברתית והדבר פוגע בכל תחומי חיי. השאלה היא מה אני יכול לעשות? האם מכשיר שמיעה הוא הפתרון לנער בן 19? וממילא כפי שאני מבין מכשירים אלו לא יצליח לשקם את המצב ולהחזירו לקדמותו. אני אובד עצות. מה עלי לעשות? חגי.
