צריך עזרה עם מסע של 14 יום להרי הודו

r3dt4g

New member
צריך עזרה עם מסע של 14 יום להרי הודו

שלום
אני צריך עזרה עם ציוד לטיול שטח סולו בהרי הצפון של הודו לשבועיים בשטח
אני עוד לא יודע כמה אזורים מיושבים יש בהרים שם אז אין לי מושג איזו כמות מזון לקחת, מה שבטוח שמים אני לא צריך הרבה בזכות השלג והקרח והמגוון נחלים.
אשמח לרשימה, מבחינת משקל זה צריך להיות משקל מינימלי מאחר ואני לא מתכוון להעזר בשום כלי תחבורה, הטיול אני מאמין שהוא יצא בפועל לקראת מרץ, אבל זה תלוי במזג אוויר. בינתיים אני במתכונת אימוני סיבולת.
מה אני יודע בינתיים שצריך:
*נעלי הרים איכותיות המתאומות ללחות והליכה בשלג
*4 זוגות גרביים מחומר שמתייבש מהר ולא סופג לחות (עוד לא בטוח איפה להשיג כאלו)
*2 פרטי תחתוני 100% כותנה
*מכנס מסע שטח
*גאטקס
*חולצה טרמו דינאמית
*2 חולצות שרוול ארוך חמות
*מעיל עמיד למים שאפשר להוריד לו את השרוולים
*צעיף
*קובע גרב
*משקפי שמש
בנוסף (פרטים נלווים):
* קרם שיזוף
* ספרי דוחה יתושים (צריך לבדוק אם יש שם ייתושים בכלל)
* ערכת עזרה ראשונה בסיסית
* גזייה עם שני מיכלי גז
* 28 חטיפי אנרגיה (2 בכל יום)
* 10 מנות מזון מיובש (לימים בהם אני לא אמצע התיישבויות בהן אוכל לאכול)
* קפה
* שקית 200 גרם של פירות מיובשים (בעיקר בשביל הסוכר, אולי יהיה קצת שוקולד במקום)
* בקבוק 2 ליטר מים
* 3 שקיות חימום
* חבילת סטיקלייטים
* פנס LED קטן
* אולר
* גז פילפל (צריך לבדוק אם יש שם חיות טרף מסוכנות)
* מצית
* גליל של נייר טואלת
* שק שינה מתואם לאקלים קר
* מזרון טיולים עבה
* אוהל קומפקטי עמיד למים ורוח
נראה לי זה מכסה אותי מספיק, אם שכחתי משהו תגידו
הטיול הוא במתכונת טיפוס להר K12 בהודו, אני לא מתכוון לטפס אליו, לפחות לא בטיול ספציפי זה, אבל זה יהיה אחד ממספר מסעות (תלוי איך ילך) להרי הודו כהכנה.
אני עוד לא בטוח איזה הר אני אבחר לטפס, מדובר בהרים שמתחילים מגובה של מעל 6 קילומטר החל מה Panchchuli ועד Kangchenjunga שמן הסתם זה לא ייעד בשבילי כי זה בגובהה שאין בו חמצן (8 וחצי קילומטר), כמו שצריך לבדוק קירבה להתיישבויות בשביל גישה למזון.
בנוסף אני צריך עזרה עם ציוד צילום, חשבתי להשכיר מצלמת GO PRO שמתיישבת על קסדה, אבל אני צריך פתרון מבחינת חשמל, אם למישהו יש נסיון עם מצלמות GO PRO אשמח לקצת מידע על דברים כמו אורך חיי סוללה, נפח איכסון (זמן צילום) ועמידות לקור ולמים. למצלמה יש רק מטרה אחת, ליצור יומן מסע, שזה היה רצף של כ30\40 חלקי ווידאו המחולקים לשבועיים של צילומים + צילומי תמונות רגילים
בנתיים התוכנית טיפוס היא די בסיסית, להגיעה כמה שיותר גבוהה במהלך 7 ימים (7 ימים הלוך, 7 ימים חזור) תוך כדי שאני נעזר בתחבורה מקומית בכדי להגיעה כמה שיותר גבוהה (נקודת התחלה)
 

jeshu

New member
יתנו לך להטיס את מיכלי הגז?
תבדוק את זה. אני מקווה שלא תשליך מיכל גז ריק בשטח. הייתי הולך על בנזיניה.
חיות טרף מסוכנות?! אם תראה איזה נמר שלג שם למעלה, אשריך. הם לא יגעו בך וסביר להניח שיתרחקו ממך עוד לפני שתשים לה אליהם. בהודו יש צבועים מפוספסים, זאבים תנים ושועלים, כמו בישראל. יש נמרים (שכבר נכחדו מישראל), טיגריסים ואריות - ברר לך היכן (לא למעלה בהימאליה בכל אופן...) ודובים שגם לא מטפסים על ההרים. אם כבר הסכנה היא מחלת גבהים. דאג להשכיל בנושא הזה.
מצית - לי לא עובד כשהיידיים קפואות. מעדיף גפרורים.
פירות יבשים - זה דבר מצויין. היייתרון שלהם על שוקולד ושאר מתקים הוא שהם מלאים גם בסיבים ומתעכלים לאט, מה שאומר שהם מספקים לך סוכר לאורך זמן רב יחסית ולא מביאים אותך ל"פיק" מיותר של סוכר בדם.
גרביים - ארבע זוגות נשמע לי הרבה. אפשר לעשות כביסה במהלך טרק - עם הסבון של הידיים\כלים זה מספיק ואז צריך 2 זוגות ואולי עוד זוג חם ללילה.
דוחה יתושים - מספיק רולר, מפלסטיק, לא חייבים ספריי.
סטיקלייטים - לשם מה בדיוק?
בנוגע ל"הרי הודו". אני לא ממש יודע על מה אתה מדבר. אני טיילתי בהימאלה בהודו והיה יפה ומאתגר, גם מבלי לטפס על פסגות. יש בהודו עוד שרשרות הרים מלבד ההימאליה, אבל ברור שאתה מתכוון להימאליה. לא ברור לאיזה מדינה בהודו אתה מתכוון, ג'אמו וקשמיר? אולי הימאצל פרדס? אטאראנצ'אל פרדש? סיקהים ומערב בנגל? הקיצר, תפרט לאן אתה נוסע ואיזה מסלול אתה מתעד לעשות. ומתי. כי זה לא נשמע ליר לוונטי לחודשים הקרובים.
 

r3dt4g

New member
תודה על התגובה

עוד לא בחרתי יעד ספציפי, אני מחפש הר מתאים שאוכל "להתאמן" אליו,
המטרה של המסע זה לא טיול, אני לא יוצא לשם לנוח ולהשתזף או לעשות סקי,
אני יוצא לשם ממגוון סיבות שאחת מהן, כמו שאמרתי, זה בתקווה שיום אחד אוכל לכבוש את ה K12.
בנוגע לחמצן, קודם כל ניתן להשכיר מיכלי חמצן, אבל אין לי צורך בזה כי אני לא שם לעצמי יעד לטפס מעל לגובהה המצריך שימוש בחמצן. בכלל כל המסע הזה מתמקד רק בדבר אחד שמתחלק לתת נושאים:
1. לבחור הר ממש גבוהה (מעל 6 קילומטר)
2. להגיעה בתחבורה מקומית הכי גבוהה שניתן
3. לצאת משם במסע רגלי ולהגיעה כמה שיותר גבוהה בתוך 7 ימים
אם אצליך להגיעה לפסגה, מצויין, נתחיל לעבוד על תוכנית למסע הבא של הר גבוהה יותר
אם לא אצליח, אלמד מהטעויות ואנסה שוב :)
&nbsp
ואגב בחרתי 4 זוגות גרבים מתוך התחשבות בעובדה שאני הולך לחצות מקומות עם שלג עמוק, למרות שיש מתקנים לנעליים שמאפשרים ללכת על השלג בלי לשקוע, אני עדיין לא הייתי רוצה למצוא עצמי בגובהה 5 קילומטר עם גרביים רטובות, ואני ספקן בנוגע ליכולת ייבוש של הגרביים בתנאים שיש שם, וחוץ מזה גרביים לא שוקלים הרבה :)
&nbsp
ובנוגע לתאריך, זה תלוי בהרבה דברים
מזג אוויר
כסף
האימונים שאני עובר
ככה שאני מאוד גמיש מהבחינה הזו, צריך ליהיות מוכן, וזהיר, ובטח שלא למהר.
מרץ מבשר את תחילת האביב, כולי תקווה שהתנאים בגובהה 6 קילומטר יהיו נוחים בתקופה זו
 

jeshu

New member
הבנתי אותך
יש את הסטוקנגרי שגובהו מעל 6,000 מ' באזור העיר לה בלדאק. הוא נחשב קל לטיפוס עקב הצורה הנוחה שלו. גם היכולת להתארגן קרוב בלה, לצאת ממנה ולחזור אליה עשה אותו נוח. הוא נשמע לי כמו בחירה טובה למטפס המתחיל. גם שם, אל תנסה לבד, אפשר למצוא שותפים בלה וסוכנויות שיארגנו לך מדריך. לאדק זה גם אזור טוב להתאקלמות.

היית פעם בגובה של 5,000 מ'?
 

r3dt4g

New member
אני אדם שעובד טוב יותר לבד

שוטפים רק יעטו אותי :)
ולא מעולם לא הייתי ב 5000, אבל זה לא אמור ליהיות בעיה
כל מה שצריך זה לעשות תחנות הסתגלות
 

jeshu

New member
מה שאמרת עכשיו הוא יהיר מאוד
ההר יכול להרוג אותך בקלות. ואם אף פעם לא הייתה ב-5,000 אז אתה פשוט לא מבין את המשמעות של העניין ואתה עוד מדבר על 6,000. יכול להיות שבכלל לא יתנו לך להתקרב אך ההר לבד - אני לא יודע איך זה עובד שם ואיזה דרישות מציבים מולך מהרשויות.
היה אחד שהכרתי בלה שקיבל מחלת גבהים בקלות. אני מנחש שהוא פשוט לא היה בנוי , ביולוגית, לגבהים. תתעניין במנגנונים של העניין - איך הגוף מתמודד כשהלחץ החלקי של החמצן יורד - המנגנונים שמשפיעים על ההמוגלובין.
 

r3dt4g

New member
כמה דברים

5000 מטר, או 6000, זה לא היעד שלי, זה רק ההכנה.
אני יוצא לשם בכדי ללמוד, אני לא מציב לעצמי יעד להגיעה במסע זה לפסגת ההר,
אלא לבדוק לאיזה גובהה אני אוכל להגיעה במהלך 7 ימים.
בנוגע לדרישות מהרשויות, אני בספק אם מישהו ינסה לעצור אותי, או בכלל יתעניין...
בדיוק כמו שפה בארץ אין מגבלה (בכלל) מבחינת טיול רגלי חוצה נגב באוגוסט.
בנוגע למחלת גבהים, אין דבר כזה לא בנוי ביולוגית, הכל עניין של להשתמש בראש, לדעת את המגבלות, למצוא דרך לעקוף את המגלות הללו, ולהמשיך.
זה כמו בצלילה, יש אנשים שברגע של בעיה ישר טסים למעלה במצב של פאניקה, שזה מסוכן מאוד לעשות אבל הם בכלל לא חושבים על זה, אלא רק על איך לצאת מהבעיה שלהם כמה שיותר מהר, ויש אנשים שלא משנה מה, הם יכולים להישאר בתחתית, כל עוד הווסט תקין ויש חמצן כמובן, וגם אם נגמר החמצן, הם יעדיפו לאבד את ההכרה תוך כדי ציפה הדרגתית, מאשר לטוס למעלה ולהסתכן בנזק מוחי או ברשימה ארוכה של מגוון נזקים אחרים כתוצעה מדקומפרסיה. זה עניין של אופי, ואני צוללן מאוד מוכשר :)
 

BigBadWolf

Member
אני מצטרף לישו, דברים מסוכנים כדאי לעשות בזוגות. לפחות בהתחל

בהחלט יש עניין גנטי בכל הסיפור, אני הגעתי ל-5200 מטר ובקושי הרגשתי את זה (כמו אמא שלי) אבל אבא שלי מתחיל להרגיש רע כבר אחרי 3000. נסעתי לבוליביה עם שותפה שהכרתי באינטרנט ובאחד הימים הראשונים הגענו לפוטוסי בגובה 4000 מטר. אני לא הרגשתי שום דבר ואפילו יצאתי לריצה קלה, אבל היא התחילה להרגיש ממש רע באותם תנאים בדיוק. בקיצור, אי אפשר לדעת מראש איך תגיב אלא אם כבר היית במצבים דומים ואפילו אז צריך להזהר כי דברים יכולים להשתנות.
שותף יכול לעזור מאוד במקרי חרום. זה לא עניין חברתי, זה עניין בטיחותי. לטרקים לדוגמה אני משתדל לצאת עם עוד מישהו, ואני כבר עשיתי כמה טרקים בחיי ודי מנוסה.
 

r3dt4g

New member
אוקי, אבל איפה אוכל למצוא שותף\ה למסע כזה?

למרות שאני עדיין מתלבט אם בכלל כדאי לי, כמו שכתבת בתגובה שלך כבר היו לך שותפים שלא הרגישו טוב בגבהים הרבה יותר נמוכים, הדבר האחרון שאני רוצה זה שאיזה מישהו שלא התכונן כמו שצריך, יעצור אותי מהלגיעה ליעד בגלל שאני אצתרך להיסחב איתו חזרה במקום. וכן אני יודע שזה מסוכן ללכת לבד, בגלל זה אני עושה ביטוח יקר וטוב + משכיר טלפון לוויני (ואם מישהו יודע איפה ניתן להשכיר טלפונים לווינים אשמח לכיוון בנושא).
ככה במקרה הלא סביר שמשהו ישתבש ברמות כולכך קיצוניות שלא יאפשר לי להמשיך או לחזור, אני תמיד אוכל להתקשר ולבקש חילוץ, בשביל זה משלמים ביטוח...
 

guprnds

Active member
תרשה לי לומר לך משהו

אתה נשמע לי ילדותי. מי שיוצא להרים כשהוא לא מספיק בוגר - לא חוזר.
מה אתה צריך לעשות:
קורס אלפיניזם למתחילים, לאחר מכן קורס למתקדמים, לאחר מכן הרבה אימונים בהרים "נמוכים" (אלפים למשל) ואם תשרוד את כל זה תוכל לנסות הרים של 5K או 6K בלדאק. כל פנטזיה על K2 כרגע היא כמו פנטזיה של ילד בן 12 לזכות במדליית זהב באולימפיאדה.
רד מהאולימפוס ותתחיל בקטן. תראה לאן זה מוביל ותגביר. לאט לאט.
 

r3dt4g

New member
תרשה לי לתקן אותך

רק מי שמכוון גבוהה, מגיעה גבוהה.
אני יכול ללמד אותך דבר או שניים על חלומות, ואיך אנשים מסויימים עושים הכל בכדי להגשים אותם, בזמן ש 90 אחוז מהשאר רק מדברים ומתלוננים ומגיעים לגיל 60 בלי להגשים ולו חלום אחד, רק כדי להבין שכבר מאוחר מידי.
 

guprnds

Active member
כרגע אתה מכוון נמוך

מכל מקום, שקול היטב את עצותיי. לא תצא נפסד.
 

natyh

New member
קיבלת עצה ממישהו מנוסה.

שיודע היטיב על מה הוא מדבר .
אין קיצורי דרך בהרים אבל יש חאפרים שמוכרים לוקשים ...
חוסר היכרות עם מזג אויר , עם סוגי שלג עם סכנת מפולות יוביל אותך לצרה קטנה ,
זו תתפתח לצרה קטנה נוספת וכאן תחל שרשרת של אירועים.
השרשרת הזו תסתיים בקטיעת איברים במקרה הטוב מוות במקרה הרע .
יש קורסים לנושא הזה עולים כסף אך משקלם בזהב .
 

r3dt4g

New member
ממש לא משאיר רושם של אדם מנוסה

*לא קיבלתי שם של מדריך
*לא מספר טלפון של שום מדריך
*לא שם של אירגון כזה או אחר העוסק בתחום
*לא קיבלתי המלצה למקום מתאים לטיול כזה
*לא קילתי שם של איזו אכסניה מוזנחת בצפון הודו
*אפילו לא קיבלתי הפנייה לחנות מומלצת לציוד מקצועי
כל מה שקיבלתי זה איזו המלצה כללית שכל אחד ברחוב יכול לתת לי
אני לא בה מתוך כיוון של לפגוע או להעליב אבל אני מתוסכל מחוסר המידע שיש בתחום באתרים הישראלים, יומיים אני חורש על גוגל במטרה למצוא אדם אחד, לא משנה מאיפה, שהיה בהימליה, בהרים, שיוכל לומר לי לפחות איזה ציוד הוא לקח, וגם זה ללא הצלחה.
 

jeshu

New member
כדי רק לטייל שם רגלית ולא לטפס על פסגות
אתה צריך את אותו הציוד שתיקח לטיול בנגב בחורף - כלומר ציוד למזג אוויר קר עם ימים חמים. כמובן, להוסיף אוהל ותרופות נגד מחלת גבהים. זהו בערך מבחינת ציוד לטיול.
 

natyh

New member
אתה צודק הקישורים לא לענין .

אז קבל את הנכונים::
המועדון האלפיני הישראלי חפש בגוגל משום מה לא יכול להעלות קישורים .
השני חפש קבוצות טיפוס בפייסבוק יש כמה די הרבה בעצם .
לבקש רשימת ציוד מאנשים שהולכים בהרים בקיץ מן חופשת סטלבט כזו וממש לא מכירים הרים במצבי קיצון חורף הוא לא לענין .
אתה צריך ללמוד ממטפסים זו תורה שלמה הכוללת מזג אויר , ציוד להליכה בשלג , הבנת סוגי שלגים ., היכרות עם השינויים באטמוספירה המבשרים סערה מתקרבת, לימוד בנית מחסה ושימוש בשמיכת מילוט ועוד הרבה .
זהוי מעבר בטוח חופשי מסיכון מפלות שלגים , כללי התנהגות בגבהים , יכולת ניווט והתמצאות באפילה , או בבליזארד .
שימוש בהתראת שעוני מזג אויר יש הרבה מאד ללמוד ולדעת .
 

jeshu

New member
אני חשבתי שאתה הולך לטפס על הר
שמע, אז זה סביר. קרא על טקים בלדאק, חפש כאלה שעולים לנקודה גבוהה, כלומר ל"פס" (מעבר הרים, אוכף בין שתי פסגות גבוהות יותר) שגובהו כ-5,000 מ' ולך בשביל הזה. בעניין הזה הרשויות באמת לא יתערבו ותוכל ללכת להנעתך וללמוד על עצמך. שמור על המשקל על הגב נמוך וכשתץבחר מסלול שאל שוב. אני אישית כבר טיילתי רגלית באזור הזה.
 

guprnds

Active member


אתה שולח אותו אל מותו.
 
למעלה