צריך עזרה..

[נשמה של גבר]

צריך עזרה..

אני לא מסתדר עם ההורים שלי בכלל,הם לא מבינים אותי אף פעם ולא מנסים להבין אפילו.. אני בן 14,טראנסקסואל והם לא מקבלים את זה,אני לא יכול לשבת להסביר להם את זה...וחוץ מזה..אני כבר לא יכול לשבת בבית.אני מת לצאת החוצה,להנות עם חברים..כמובן שאני לא מסתובב עם אנשים בגיל שלי אלא 16+,וההורים שלי כל הזמן "חוקרים" אותי..וזה די מעצבן..!! למשל בפעם האחרונה,שיקרתי להם..אמרתי שאני יוצא לסרט בפ"ת וישן אצל ידידה באריאל,וישנתי בפ"ת 3 ימים אצל אחת בת 20,ואמרתי להם שאני אצל אחת בכלל בסביבות הגיל שלי,והיא ענתה לי לפאלפון וקראה לי בשם שאני רוצה שיקראו לי..ואח"כ אמא שלי צעקה עליי למה הם קוראים לך ככה..או "אמרת להם שאת בן?!?!" ושאלות כאלה.. אני כבר לא יכול יותר,הם תמיד הורסים לי הכול..אני חושב גם לעבור לפנימיה בשנה הבאה,רק בגללם...ואני לא ממש מתכוון לחזור הביתה בסופי שבוע.. אני לא מסוגל גם להישאר בביתתתתתתתת...ולא להסתובב עם כאלה בגיל שלי! והם סוגרים אותי בבית ומכריחים אותי להיסחב אחריהם לאן שהלם הולכים!!!! נמאס לי..אני כבר מספיק גדול ! מה אני אעשה ??

 

[עינת]

אתה מעלה כאן

שאלה מאוד קשה , מודה ומתוודה שקשה לי לענות עליה... בעקרון יודעת שאני כאם הייתי רוצה שילדי יספרו לי , ישתפו אותי במה שעובר עליהם ובפרט עניין כזה שאתה מעלה כאן. ניסית לדבר איתם?

 

[נשמה של גבר]

לא..

הם אטומים לגמרי.

 

[עינת]

אטומים לגמרי זו בעיה

ובכל זאת הם חייבים לדעת - בשבלך בכל עיר יש לשכה לשרותים חברתיים אולי נסה לפנות אליהם ודרכם להגיע אל ההורים? ואולי דרך הקהילה הגאה ? (שיש לה הרבה פורומים כאן בפרדס) נסה בפורום הורים לגאים אולי הם יודעים יותר ממני צר לי שאין בידי מספיק ידע לעזור לך . בכל מקרה בהצלחה ונשמח אם תחזור לספר

 

[NeoNoe89]

אחי נכנסתי לפה חד פעמית אבל תשמע...

יש לי בעיה דומה. בגלל שאני בן יחיד ההורים שלי מאוד דואגים לי ולא נותנים לעשות כמעט כלום.... אני לא יכול לחזור הבייתה מאוחר ואני צריך ללכת לישון מוקדם וכו'... גם אני בן 14 וגם אני מסתובב עם אנשים גדולים ממני. 2 החברים הכי טובים שלי הם בגיל 22 ו-24... אם בני גילי אני מרגיש כמו בגן.... לא יודע למה. אני פשוט מרגיש שילדים בגילי ילדותיים ולא מעניין לי להיות איתם. בגלל זה אני מסתובב עם גדולים. ההורים שלי יודעים שהם חברים שלי והם אפילו בקשר טוב איתם. אבל הבעיה היא שהם מתייחסים אלי כבר אל ילד בן 6... כיאלו שאני לא אחראי מספיק ולא בוגר. זה מציק וזה מעצבן אבל אני חשוב שזה אמור לעבור להם עם הזמן. תחכה עד גיל 16 ככה ואז תיראה אם הם ישנו את הגישה שלהם. אם לא אז תתחיל לעשות משהו כי בגיל 16 האנשים כבר באמת בוגרים והורים אמורים להבין את זה... מקווה שעזרתי

 

[שחורדינית בלונדינית]

לא בהכרח..

אני בת 18 ואמא שלי עדיין חושבת שאני ילדה קטנה. בעצם היא גם חושבת שאחי בן ה 32 הוא ילד קטן.. אני חושבת שזה לנצח. כשמתבגרים זה הופך להיות חמוד. עכשיו זה מן הסתם מציק.. לא נורא. הייתי מציעה לך לחיות את החיים שלך בלי להתייחס לזהשהם גורמים לך להרגיש כמו ילד קטן, אבל מצד שני תלוי עד כמה מתחשק לך להסתכסך איתם.. לא נורא, זה כל היופי בילדות..

 

[ortalr007]

נשמה של גבר אתה מפ"ת?

 

[נשמה של גבר]

מה זה משנה מאיפה אני?

אם כן ואם לא ?

 

[ortalr007]

למה אתה תוקף?!? בסך

הכל שאלתי שאלה....כי רציתי לעזור!

 

[נשמה של גבר]

לא תוקף.

רק שואל.. אני מהאזור.

 

[אתם לא רוצים לדעת]

בגיל 16 אנשים לא באמת "בוגרים"

בגיל 16 אנשים חושבים שהם בוגרים. אני בת 17 ואני לא בוגרת בכלל. הדבר היחידי שבוגר בי זה שהבנתי שיש לי עוד דרך ארוכה להתבגרות. זה נכון שיש נערים שהם בוגרים לבני גילם, אבל למען האמת אני מקירה מספר שווה יחסית של בני 20 שמתנהגים כמו בכיתה ח' ולהיפך.... וזה כמובן ברור שההורים תמיד ידאגו לילדים ויתיחסו אליהם כאל ה"תינוקות שלהם" חכו שגם לכם יהיו ילדים וגם אתם תרגישו כך. זה לא דבר רע עד שזה לא קיצוני. וזה לרוב לא קיצוני.

 

[s h i r k u s h]

אולי שווה לשבת איתם

לשיחה ולהסביר להם מה אתה מרגיש, בטוחה שיעריכו את הבגרות שלך של לבוא ולשתף אותם ברגשות שלך.

 

[faith2]

בנוסף...

אולי בשלב הזה לא יזיק לכם מרחק, ואולי בכל זאת פנימייה היא דבר טוב? הפנימייה זוהי מסגרת שאולי הכרחית כי היא תשאיר אותך בתוך מסגרת מאורגנת...וחס ושלום ריב עתידי לא יגרום לך לנשור... לא יודעת, אתה מתאר בעיה נורא קשה, ההורים מתקשים להתסתגל למצב החדש, אתה פורץ גבולות והולך עם אנשים הרבה יותר גדולים ממכם- מי יודע מה יכוול לקרות...וזה אתה עושה כ"נקמה" בהורים. אולי באמת חשוב שתהיה במסגרת שתפקח עלייך אבל גם תיתן לך להיות מי שאתה. בהצלחה

 

[נשמה של גבר]

אין לי בעיות בלימודים..

ואין לי כוונות שונות לנשור..אני רוצה לסיים י"ב עם תעודת בגרות. וגם אם אני ארשם לפנימיה,אז ההורים ירשמו אותי ושוב זה יהיה אותו הדבר,אותו השם שההורים נתנו לי ואני לא סובל אותו ויפנו אליי אותו דבר,כך שזה לא ממש יתן לי להיות מי שאני :\\

 

[אתם לא רוצים לדעת]

לפי דעתי...

ולמרות שזה יעצבן אותך, אל תמהר להסיק מסכנות. אתה בן 14 ואתה בטוח שאתה טראנסקסואל? אל תתעצבן פשוט, אני בת 17 ובגיל 15 בערך חשבתי שאני לסבית, ואחרי זה שאני דו מינית ובכלל דברים רבים משתנים בגיל הזה. הכעס של ההורים שלך מובן, להיות טראנסקסואל זה קשה מאוד, אתה מסתובב עם מבוגרים ממך והם דואגים שהם ידרדרו אותך לאלכהל, סיגריות וסמים. ההורים שלך לא רוצים את רעתך, הם רק דואגים לך. דוגמא לכך אני יכולה לתת, שכאשר בגיל 15 באתי לאמא שלי ושאלתי אותה "אמא, מה היית עושה עם הייתי אומרת לך שאני לסבית" היא ענתה לי שהיא כמובן לא הייתה יכולה לעשות כלום ושהיא הייתה מקבלת אותי אבל היא הייתה גם עצובה מאוד בגלל זה ודואגת ואפילו "אומללה" בגלל שלהיות לסבית היום בחברה שלנו זה קשה בגלל שיש הרבה היתנגדות וודאי הייתי סובלת מכך הרבה. אני ממליצה לך דבר ראשון, לפני שאתה בכלל מתייחס להורים, לפנות לאיזשהו מקום בו נפגשים אנשים כמוך (יש הרבה קבוצות של הומוסקסואליים, לסביות, טראנסקסואליים ועוד) בנוסף לכך אולי לברר על פסיכולוג שעוסק במיוחד בעניינים אלו (יש כאלה לא?) ובקשר להורים שלך- אם אתה כבר בטוח שאתה טראנסקסואל הייתי מציעה לדבר עם ההורים שלך על זה ברצינות ולהציב להם עובדה. אם הם לא מקבלים אותך, במקרה הכי גרוע שבו הם לא יקירו בך (מה שנראה לי לא סביר במיוחד שיקרה) יש מקומות שקולטים נערים עם בעיות כאלו. מקווה שעזרתי.

 

[נשמה של גבר]

זאת לא נקמה בהורים

שאני מסתובב עם גדולים ממני,אני פשוט לא נהנה להסתובב עם כאלה בגיל שלי.. ולא מדרדרים אותי ובטח שלא מנסים גם לדרדר אותי לאלכוהול\סיגריות\סמים,יש לי אופי די חזק..אני לא נגרר גם וכן אני בטוח שאני טראנסקסואל וזה לא משהו כמו להיות הומו או דו זאת לא נטייה מינית אלא זהות מינית. יש פסיכולוגים כאלו שעוסקים בנושא אבל איך אני אמור להגיד להורים "אני רוצה ללכת לפגישות עם הפסיכולוג שמבין בנושא הזה" . גם קשה לי לשבת פנים מול פנים ולדבר עם הנושא...

 

[אתם לא רוצים לדעת]

אם כך

אתה חייב להיתמודד עם זה. אתה לא תוכל להסתיר את זה כל החיים שלך. בכל עיר יש מרכז עובדים סוציאליים ובכל ב"ס יש יועצים שיכולים להפנות אותך למקומות המתאימים בלי ידיעת ההורים לאנשים האלו יש חובה לדווח להורים שלך אם אתה מתכנן לפגוע בעצמך או באחרים בכל דרך שהיא (התאבדות, סמים , אלכהל, פשע) אך החוק גם אוסר עליהם לדווח על כל דבר אחר ובמיוחד (אני חושבת שאפילו יש סעיף נפרד לזה בחוק) במצב של התלבטויות בקשר לזהות מינית. תפנה אליהם. אני בטוחה שהם יוכלו לעזור לך ובינתיים תאסוף כוחות בשביל לדבר עם הורייך כי זה בלתי נמנע. בסופו של דבר תצתרך לדבר על זה.

 

[טורפדואית]

שי רק רציתי להגיד לך

אתה אולי זוכר אותי מפורום טרנסג'נדרס וחברים. רק רציתי להגיד לך שאני גאה בך על האופי החזק והמיוחד שלך, ועל זה שאתה לא מתפשר על הדברים בחיים שעושים לך טוב, ועל העצמאות שלך. לדעתי אתה בנאדם מדהים.