צריך צבא קטן חדש ומשופר
צה’’ל. בראשי תיבות אלו מגולם חלק רב מההווי הישראלי. הגוף הביטחוני הזה, ששמו מוכר גם בעולם הגדול, נפגע פעמיים בחודשים האחרונים. בפעם הראשונה, נפל עליו גורם ניהולי שהרקע הביטחוני שלו קלוש, שר הביטחון. הוא איים לצמצם רבים מהכספים המיועדים לו. למרות שכעת הוא חזר בו ואף דורש תקציבים נוספים לביטחון. העלבון קיים, במיוחד כשמדובר בגורם בכיר אשר אין לו יד ורגל במערכת הביטחון הישראלית. אותות לכך ראינו במלחמה האחרונה, שהיא המכה השנייה שנפלה על צה"ל. בעוד ששר הביטחון, עמיר פרץ, בא לצבא במטרה לצמצם בתקציביו, נקלע לפתע במלחמה מול גורם טרור, והצפון כמעט ואבד. למרות שהמלחמה ערפלה את כוונותיו לצמצם בעלויות הביטחון לטובת המשרדים האזרחיים והתחקירים, עדיין מנסים לקבוע איפה קבור המחדל הצבאי. אני מצאתי את המחדל. צה"ל פשוט לא נצמד לייעודו העיקרי. למרות שצה"ל מתוקצב היטב, הוא חסר כוח ולהט שהיה קיים בו בעבר. בכתבה הזאת אראה כיצד, לדעתי, יש לבנות את צה"ל מחדש, תוך צמצום בתקציביו בלי פגיעה בכוחו. אולי אפילו לשפרו, לארגנו מחדש ולהעלות את המוטיבציה של לוחמיו. צה"ל הוא בראש ובראשונה גוף ביטחון צבאי, שמיועד להגן על ארצנו. אבל אם נסתכל בתוך הגוף הזה, נמצא שייעוד הביטחון מהווה רק חלק קטן מהצבא. תארו לעצמכם בצל רווי שכבות, המסמל את החברה הישראלית, כאשר מרכז הבצל מסמל את הצבא. אחת השכבות הם הערבים שלא מתגייסים, הדרוזים שבוחרים לא להתגייס והחרדים שמתחמקים מגיוס. שכבה נוספת שיש להוציא היא של שאר המשוחררים, למשל מסיבות רפואיות אמיתיות, או מדומות. לאחר מכך, כשכבר מגיעים למרכז הבצל, תורידו את כל חיילי המילואים והג’ובניקים שלא עוסקים בפעילות קרבית, כמו גם את הדרג הפקידותי. מכל הבצל הגדול, החברה הישראלית, עוסקים בייעודו המקורי של צה"ל חיילים קרביים לוחמים ומפקדים אחוז לא גדול במיוחד. בעוד שחברות ממשלתיות רבות עוברות תהליכי הפרטה ונכנסים יותר לשיקולים של רווח והפסד, צה"ל נשאר גוף שבולע כספים רבים ללא תועלת. במטרה לשלב כמה שיותר מהאוכלוסייה בצה"ל, הוא מוציא כספים רבים לתפעול מערכות לא חיוניות לחינם. לדעתי, צה"ל לא יכול לגייס חיילים שאין להם מוטיבציה להילחם ולהעבירם אימונים מיותרים כדי שיהפכו לג’ובניקים. על ישראל להפוך את צה"ל לגוף קטן, לוחם וזריז במקום הארגון המסורבל שהוא היום. שימוש בגופי מתנדבים אזרחיים לתפעלו יכול לשנות את התמונה. אני אסביר. יש דברים רבים שיוכלו לחסוך כספים למערכת הביטחונית, אך אלו מצריכים ארגון מחדש: צמצום החיילים במעמד הג’ובניקים והחלפתם בצעירים, מתנדבים אזרחיים, שבחרו לא לשרת בצבא ובמקום זאת בחרו לשרת כאזרחים. הצבא לא צריך עודף חיילים, במיוחד כאלו שאינם קרביים. אם הגיוס מתבצע בכוח, לחיילים לא תהיה מוטיבציה. אך אם הצבא יגייס מתנדבים, אפילו יעניק להם משכורות ויהפוך אותם לשכירים, מעמד הלוחמים ישתפר. אלו שבחרו לא לשרת בצבא, יוכלו לשמש כאזרחים בשירות חובה בגופים כמו משטרה, מד"א, מכבי אש ואפילו בתוך הצבא. אך לא בתור חיילים, אלא כאזרחים מתנדבים. דוגמאות לתפקידים שאין הכרח שיתפקדו כחיילים הם הטבחים הצבאיים, הנהגים, פקידים וכן הלאה. זוהי, למשל, רשימה של דברים שאפשר להורידם מנטל התקציב הבטחוני ואפילו לתפעלם במסגרת אזרחים שבחרו לא לשרת כלוחמים בצה"ל, אלא כמתנדבים אזרחיים. אני אחלק את הרשימה לשני חלקים: דברים שיחסכו עלויות בצורה חד פעמית, ודברים שיחסכו עלויות לאורך זמן. גם אם נאמץ רק חלק מההצעות, הצבא יחסוך כספים רבים. עיקרי הרפורמה הנדרשת ראשית, יש לבטל את הסבסוד למגורי משפחות הקצינים, במיוחד למשפחות שמרוויחות משכורת נאה. במקום זאת, יש לבנות שיכונים בתוך הבסיסים, על ידי חברות פרטיות כפי שמקובל כיום באוניברסיטאות. חסכון נוסף יבוא באם הצבא יבצע רה-ארגון מקיף, יאחד חילות בעלי אופי ופעילות דומה בבסיסים משותפים. בין השאר - מערכי אימונים ופקידות מאוחדת. קרקעות. על הצבא להפשיר את קרקעותיו במקומות היקרים במרכז הארץ ולהחליפם בבסיסים חדשים בדרום ובצפון, שם השטח זול יותר. את הקרקעות ימכור הצבא לאזרחים או יחזירם למדינה. את בניית הבסיסים החדשים, בצפון ובדרום, ניתן לממן באופן חלקי מכספי מפעל הפיס או תרומות שניתנו למדינה. את מימון הגינון או פיתוח השטח ראוי לתת לגורמים חיצוניים, ולא על חשבון המערכת הביטחונית. רפואה. חיל הרפואה דורש הכשרה יקרה. שינוי מבני משמעותי יהיה שימוש בקופות חולים אזרחיים. קופות החולים יקבעו את הפרופיל הרפואי של המתגייס, כמו גם הטיפול במרפאות בתוך הבסיסים. ג’ובניקים. ניתן לחסוך בכספים הרבים שצה"ל מוציא על הכשרת חיילים לעבודה במטבחים צבאיים, ברדיו, כנהגים לכלי רכב שלא קשורים לפעילות מבצעית. יש להעניק מלגות לאזרחים אשר ילמדו את התפקידים ויפעלו בצבא כמתנדבים אזרחיים ולא כחיילים. ההכשרה לא תבוא מצד צה"ל. בכלל, ראוי לבטל את המושג של לימוד בעתודות צבאיות ומלגות מטעם הצבא. במקום זאת, יש לתת למשרד החינוך או למוסדות הלימוד אפשרות להעניק לחיילים מלגות. דברים מיותרים שבאים על חשבון הצבא כמו רדיו - גלי צה"ל וגלגל"צ - יכולים להתבטל לגמרי. כך גם המדרג הפקידותי, החל מעובדי הבקו"ם וכלה באפסנאות. כולם יכולים להיות אזרחים מתנדבים ולא חיילים במסגרת צבאית. אותו דבר גם לעובדי הפרקליטות הצבאית. הם יכולים לבוא כמתנדבים אזרחיים. הוצאות כמו פנסיה מוקדמת מלאה לקצינים - ראוי לבטל. אולי כדאי לשקול את העברת תשלומי הפיצויים לנכי צה"ל, אלמנות צה"ל וכו’ - מידי צה"ל אל ידי המדינה שתשלמם דרך ביטוח לאומי. הצבא יוכל גם להרוויח מהוצאת נשק ישן שמועד לתקלות משירות פעיל ולשדרגו בתעשיות הביטחוניות. ניתן למוכרו למטרות אזרחיות או צבאיות במדינות חוץ, כל עוד לא יהווה הדבר סכנה ביטחונית לישראל. ולסיום, התוכניות לצמצום זמן שירות החובה בצה"ל מבורכות, כך יחסכו כספים. לאחר הרפורמות הללו, ניתן יהיה לבטל לחלוטין את המילואים מכיוון שלא יהיה בכך צורך. הצבא יעסוק אך ורק באימון חיילים לוחמים. צה"ל יגייס רק את אלו המתנדבים, ואילו את כל השאר ישלח לשירות לאומי אזרחי. המערכת הבטחונית תחסוך הון רב שאותו ניתן יהיה להפנות למשרדים אחרים. צה"ל צריך לאמן לוחמים, לא ללמד קריינות ברדיו או שירה בלהקה. לא ללמד איך נוהגים ברכב פרטי או משאית, לא איך מבשלים. רק איך נלחמים. את המקצועות החופשיים ניתן ללמוד במסגרת אזרחית ואז לשרת בשירות לאומי בתוך הצבא. כשצה"ל יהדק את החגורה ויוציא את כל הגורמים הללו מפעילותו, ויתמקד בעיקר באימון לוחמים. נזכה לשיפור התפקוד של הצבא, כמו גם לכספים נוספים שיופנו למשרדי ממשלה אחרים ולמוקדים חיוניים יותר בתוך צבא ההגנה לישראל.
צה’’ל. בראשי תיבות אלו מגולם חלק רב מההווי הישראלי. הגוף הביטחוני הזה, ששמו מוכר גם בעולם הגדול, נפגע פעמיים בחודשים האחרונים. בפעם הראשונה, נפל עליו גורם ניהולי שהרקע הביטחוני שלו קלוש, שר הביטחון. הוא איים לצמצם רבים מהכספים המיועדים לו. למרות שכעת הוא חזר בו ואף דורש תקציבים נוספים לביטחון. העלבון קיים, במיוחד כשמדובר בגורם בכיר אשר אין לו יד ורגל במערכת הביטחון הישראלית. אותות לכך ראינו במלחמה האחרונה, שהיא המכה השנייה שנפלה על צה"ל. בעוד ששר הביטחון, עמיר פרץ, בא לצבא במטרה לצמצם בתקציביו, נקלע לפתע במלחמה מול גורם טרור, והצפון כמעט ואבד. למרות שהמלחמה ערפלה את כוונותיו לצמצם בעלויות הביטחון לטובת המשרדים האזרחיים והתחקירים, עדיין מנסים לקבוע איפה קבור המחדל הצבאי. אני מצאתי את המחדל. צה"ל פשוט לא נצמד לייעודו העיקרי. למרות שצה"ל מתוקצב היטב, הוא חסר כוח ולהט שהיה קיים בו בעבר. בכתבה הזאת אראה כיצד, לדעתי, יש לבנות את צה"ל מחדש, תוך צמצום בתקציביו בלי פגיעה בכוחו. אולי אפילו לשפרו, לארגנו מחדש ולהעלות את המוטיבציה של לוחמיו. צה"ל הוא בראש ובראשונה גוף ביטחון צבאי, שמיועד להגן על ארצנו. אבל אם נסתכל בתוך הגוף הזה, נמצא שייעוד הביטחון מהווה רק חלק קטן מהצבא. תארו לעצמכם בצל רווי שכבות, המסמל את החברה הישראלית, כאשר מרכז הבצל מסמל את הצבא. אחת השכבות הם הערבים שלא מתגייסים, הדרוזים שבוחרים לא להתגייס והחרדים שמתחמקים מגיוס. שכבה נוספת שיש להוציא היא של שאר המשוחררים, למשל מסיבות רפואיות אמיתיות, או מדומות. לאחר מכך, כשכבר מגיעים למרכז הבצל, תורידו את כל חיילי המילואים והג’ובניקים שלא עוסקים בפעילות קרבית, כמו גם את הדרג הפקידותי. מכל הבצל הגדול, החברה הישראלית, עוסקים בייעודו המקורי של צה"ל חיילים קרביים לוחמים ומפקדים אחוז לא גדול במיוחד. בעוד שחברות ממשלתיות רבות עוברות תהליכי הפרטה ונכנסים יותר לשיקולים של רווח והפסד, צה"ל נשאר גוף שבולע כספים רבים ללא תועלת. במטרה לשלב כמה שיותר מהאוכלוסייה בצה"ל, הוא מוציא כספים רבים לתפעול מערכות לא חיוניות לחינם. לדעתי, צה"ל לא יכול לגייס חיילים שאין להם מוטיבציה להילחם ולהעבירם אימונים מיותרים כדי שיהפכו לג’ובניקים. על ישראל להפוך את צה"ל לגוף קטן, לוחם וזריז במקום הארגון המסורבל שהוא היום. שימוש בגופי מתנדבים אזרחיים לתפעלו יכול לשנות את התמונה. אני אסביר. יש דברים רבים שיוכלו לחסוך כספים למערכת הביטחונית, אך אלו מצריכים ארגון מחדש: צמצום החיילים במעמד הג’ובניקים והחלפתם בצעירים, מתנדבים אזרחיים, שבחרו לא לשרת בצבא ובמקום זאת בחרו לשרת כאזרחים. הצבא לא צריך עודף חיילים, במיוחד כאלו שאינם קרביים. אם הגיוס מתבצע בכוח, לחיילים לא תהיה מוטיבציה. אך אם הצבא יגייס מתנדבים, אפילו יעניק להם משכורות ויהפוך אותם לשכירים, מעמד הלוחמים ישתפר. אלו שבחרו לא לשרת בצבא, יוכלו לשמש כאזרחים בשירות חובה בגופים כמו משטרה, מד"א, מכבי אש ואפילו בתוך הצבא. אך לא בתור חיילים, אלא כאזרחים מתנדבים. דוגמאות לתפקידים שאין הכרח שיתפקדו כחיילים הם הטבחים הצבאיים, הנהגים, פקידים וכן הלאה. זוהי, למשל, רשימה של דברים שאפשר להורידם מנטל התקציב הבטחוני ואפילו לתפעלם במסגרת אזרחים שבחרו לא לשרת כלוחמים בצה"ל, אלא כמתנדבים אזרחיים. אני אחלק את הרשימה לשני חלקים: דברים שיחסכו עלויות בצורה חד פעמית, ודברים שיחסכו עלויות לאורך זמן. גם אם נאמץ רק חלק מההצעות, הצבא יחסוך כספים רבים. עיקרי הרפורמה הנדרשת ראשית, יש לבטל את הסבסוד למגורי משפחות הקצינים, במיוחד למשפחות שמרוויחות משכורת נאה. במקום זאת, יש לבנות שיכונים בתוך הבסיסים, על ידי חברות פרטיות כפי שמקובל כיום באוניברסיטאות. חסכון נוסף יבוא באם הצבא יבצע רה-ארגון מקיף, יאחד חילות בעלי אופי ופעילות דומה בבסיסים משותפים. בין השאר - מערכי אימונים ופקידות מאוחדת. קרקעות. על הצבא להפשיר את קרקעותיו במקומות היקרים במרכז הארץ ולהחליפם בבסיסים חדשים בדרום ובצפון, שם השטח זול יותר. את הקרקעות ימכור הצבא לאזרחים או יחזירם למדינה. את בניית הבסיסים החדשים, בצפון ובדרום, ניתן לממן באופן חלקי מכספי מפעל הפיס או תרומות שניתנו למדינה. את מימון הגינון או פיתוח השטח ראוי לתת לגורמים חיצוניים, ולא על חשבון המערכת הביטחונית. רפואה. חיל הרפואה דורש הכשרה יקרה. שינוי מבני משמעותי יהיה שימוש בקופות חולים אזרחיים. קופות החולים יקבעו את הפרופיל הרפואי של המתגייס, כמו גם הטיפול במרפאות בתוך הבסיסים. ג’ובניקים. ניתן לחסוך בכספים הרבים שצה"ל מוציא על הכשרת חיילים לעבודה במטבחים צבאיים, ברדיו, כנהגים לכלי רכב שלא קשורים לפעילות מבצעית. יש להעניק מלגות לאזרחים אשר ילמדו את התפקידים ויפעלו בצבא כמתנדבים אזרחיים ולא כחיילים. ההכשרה לא תבוא מצד צה"ל. בכלל, ראוי לבטל את המושג של לימוד בעתודות צבאיות ומלגות מטעם הצבא. במקום זאת, יש לתת למשרד החינוך או למוסדות הלימוד אפשרות להעניק לחיילים מלגות. דברים מיותרים שבאים על חשבון הצבא כמו רדיו - גלי צה"ל וגלגל"צ - יכולים להתבטל לגמרי. כך גם המדרג הפקידותי, החל מעובדי הבקו"ם וכלה באפסנאות. כולם יכולים להיות אזרחים מתנדבים ולא חיילים במסגרת צבאית. אותו דבר גם לעובדי הפרקליטות הצבאית. הם יכולים לבוא כמתנדבים אזרחיים. הוצאות כמו פנסיה מוקדמת מלאה לקצינים - ראוי לבטל. אולי כדאי לשקול את העברת תשלומי הפיצויים לנכי צה"ל, אלמנות צה"ל וכו’ - מידי צה"ל אל ידי המדינה שתשלמם דרך ביטוח לאומי. הצבא יוכל גם להרוויח מהוצאת נשק ישן שמועד לתקלות משירות פעיל ולשדרגו בתעשיות הביטחוניות. ניתן למוכרו למטרות אזרחיות או צבאיות במדינות חוץ, כל עוד לא יהווה הדבר סכנה ביטחונית לישראל. ולסיום, התוכניות לצמצום זמן שירות החובה בצה"ל מבורכות, כך יחסכו כספים. לאחר הרפורמות הללו, ניתן יהיה לבטל לחלוטין את המילואים מכיוון שלא יהיה בכך צורך. הצבא יעסוק אך ורק באימון חיילים לוחמים. צה"ל יגייס רק את אלו המתנדבים, ואילו את כל השאר ישלח לשירות לאומי אזרחי. המערכת הבטחונית תחסוך הון רב שאותו ניתן יהיה להפנות למשרדים אחרים. צה"ל צריך לאמן לוחמים, לא ללמד קריינות ברדיו או שירה בלהקה. לא ללמד איך נוהגים ברכב פרטי או משאית, לא איך מבשלים. רק איך נלחמים. את המקצועות החופשיים ניתן ללמוד במסגרת אזרחית ואז לשרת בשירות לאומי בתוך הצבא. כשצה"ל יהדק את החגורה ויוציא את כל הגורמים הללו מפעילותו, ויתמקד בעיקר באימון לוחמים. נזכה לשיפור התפקוד של הצבא, כמו גם לכספים נוספים שיופנו למשרדי ממשלה אחרים ולמוקדים חיוניים יותר בתוך צבא ההגנה לישראל.