צריכה את העזרה שלכם.

צריכה את העזרה שלכם.

אני מתלבטת מאד לגבי סיפור של נער מסויים שאיתו אני נמצאת בקשר, ואני אשמח מאד אם תקראו ותעזרו לי. בעברו הוא היה מעורב (מעורב עד הצוואר) בעניין של סמים. בעיקר התעסק בבלדרות, לא בשימוש עצמי. כבר יותר משנתיים שהוא הצליח להוציא את עצמו מזה. הוא איכשהו התחמק מהמעסיקים שלו, ניסה למצוא נתיבים חדשים בחיים, וכו'. היום הוא חייל, כך שגם הצבא מהווה מקום מוגן בשבילו. הוא השקיע הרבה זמן בבניית תדמית חדשה- סה"כ זה אומר להתרחק מהרבה מאד אנשים שהיו קשורים לעבר שלו, להתרחק ככל שיכול מהשכונה, לנסות ולבנות לעצמו את החיים ולמצוא דרכי הכנסה אחרים (שאף פעם לא ישתוו לכסף הגדול שרץ עם החומר). האמת, שמאז שנודע לי כל העסק הזה, אף פעם לא הייתי רגועה. אני יודעת שבצ'יק אפשר ליפול לשם חזרה, בעיקר כשיבואו הקשיים הכלכליים. מה גם, שהמעט שאני יודעת על עסקי הבלדרות- המעסיקים לא בקלות נותנים לסוכנים שלהם להתחמק ולהפסיק עם הפעילות... בקיצור- הייתי מודאגת. השבוע הוא התקשר אלי וסיפר שניגשו אליו 3 אנשים זרים ברחוב והציעו לו עסקה (אגב, משתלמת מ א ד!). הם סיפרו לו שהמעסיקים שלו (אפילו נקטו בשמות שלהם) שלחו אותם אליו, פירטו את הבקשה שלהם ובמילים אחרות הציעו לו קידום דיי משמעותי בתחום.הוא כמובן סירב ואפילו הכחיש ואיכשהו הצליח למכור להם שהם הגיעו לאדם הלא נכון... ובסופו של דבר הם עזבו אותו... לפחות כרגע. כשהוא התקשר הוא היה מאד מפוחד ומאד לא רגוע. הוא נשמע מדוכא. והיתה שיחה קשה ועצובה. אני מאד מאד מודאגת וממש לא ישנה בלילה בגלל זה. ניסיתי להסביר לעצמי בנקודות ממה אני כל כך מפחדת: ואולי גם אתם תוכלו לעזור לי... א. יש מצב שמדובר בסכנה קיומית. גם אם היא קטנה- אני מפחדת להתעלם ממנה. מדובר באנשים אלימים. התחום הזה מסוכן! אם במקרה יפנו אליו שוב, זה יכול להגמר אחרת.. ואני רק מדמיינת מה יכול לקרות...! ב. יש לי חשש מסויים שהוא ייפול שוב. אם לא היום- אז בעתיד כאשר יעלו חובות כלכליות. זה תחום שמוכר לו כמו כף היד שלו, הוא יכול לשקר לעצמו ולהכניס את עצמו לשם כביכול "רק-לחודש-כדי-להרוויח-10000-ואז-אני-אפסיק..." אבל אז כמובן אי אפשר להפסיק, ואת זה אני יודעת בוודאות. כמו כן יש מצב שהאנשים ילחצו עליו עוד ועוד- ומרוב איומים/פחד/חוסר ברירה הוא יחזור לשם. ג. כשהוא מתקשר אלי, הוא מקדים ואומר שהוא הולך לספר לי משהו והוא מחכה לעיצה כי הוא על סף ייאוש... וכו'. אבל האמת היא שאני דיי אפסית. באמת שלא סומכת על עצמי ולא רוצה לסחוב את הסיפור הזה על הגב שלי. המעט שאני יודעת על התחום מסתכם בסוגי הסמים, בעישוני כיף, במספרי טלפון של מרכזי גמילה ובסיפורים על אנשים שמתו מזה... אני פשוט לא מכירה את השפה המתאימה, את החוקים של הבלדרים. לא מבינה מה האנטרסים, איך הם פועלים, מה קורה אם מזמינים משטרה, מה קורה אם לא, וכו'. אני לא מבינה בזה כלום! וזה מלחיץ אותי רצח! אין לי דרך לייעץ לו, כי אני פשוט לא מבינה. בכל נושא אחר- גמילה/טיפול פסיכולוגי/ענייני צבא/משרד הפנים/טיסות/סידור הלוויות/וכו' אני יכולה לנסות... (אפילו בענייני משכאנתות- אני מוכנה ללמוד את הנושא...) אבל בנושא הזה אין לי שום ידע. (נו, למישהו יש לינק לאתר של נרקומנים???!) ד. מה עם חובת דיווח? כאילו מצד אחד- אין ספק שזה עניין למשטרה. מצד שני- דנתי איתו באריכות בפלוסים ומינוסים בלפנות למשטרה, והוא היה מאד מפוחד מהעניין ואמר לי כמה פעמים ש"את לא יודעת עם מי את מתעסקת" ושתכלס אין פה קייס... ובסופו של דבר יש לו פחד ממשי גם על העבר שלו. הוא לא יפנה. אני לא מרגישה בנוח לפנות במקומו. ה. מחפשת לפנות למישהו שיוכל לעזור לי ולא כל כך מכירה כזה אדם/ארגון... לא מכירה את העוס"ים שלו בעבר ולא חושבת שהם יוכלו לעזור. לפנות לצבא, מבחינתי, זו לא אופציה, כי זה יכול לדפוק לו את השרות (כשסוףסוף הולך לו משהו טוב בחיים). הלוואי והיה לי מישהו שחווה את מה שהוא חווה... בקיצור, אני מבולבלת, פוחדת ומאד דואגת. אל תתביישו להגיד לי שאני טועה ובגדול. רוב הסיכויים שאתם צודקים. אני אשמח לכל הגיג שיעלה כאן. ממש זקוקה לעזרה! ואם אתם מכירים מישהו שבעניינים- זה מאד יקל עלי. תודה. לילה טוב
 

me991

New member
אכן מורכב..

דבר ראשון לפני הכל.. זה באמת קשה לשמוע את הסיפורים האלה כשאנחנו כבר לא המדריכים בפועל,ובאמת אני חושבת שיש גבול עד כמה אנחנו יכולים לעשות ולקחת את האחריות על הדברים האלה, כשאנחנו כבר לא כתובת רשמית ובאמת כבר אין לנו כח בידיים. מה שכן אפשר וצריך זה באמת תמיד להיות שם בשבילם ולהקשיב,לאהוב ולקבל אותם. לפעמים זה שווה הרבה יותר מ'ליקוטי עצות'.. חוצמזה, הייתי שואלת את הנער עצמו, מה הוא היה רוצה לעשות ומהן האופציות העומדות לרשותו. לפעמים אם מציבים את השאלה ומארגנים את המידע מגלים שיש לו לאן לפנות.בסופו של דבר (בתור עו"ס לעתיד ) אני מאמינה שכל אדם הוא המומחה לעצמו. נכון שצריך הכוונה ועידוד אבל תבדקי איתו, יכול להיות שיש לו הרבה מאד תשובות. אני כן הייתי מציעה לו ומנסה לעודד אותו לפנות לרווחה,שזה מתפקידם, יש להם חובת סודיות והם מבינים גם את כל הפרוצדורות החוקיות . אם בכל זאת זה לא עובד, אולי תנסו להתייעץ עם האגודה למלחמה בסמים. מבחינת מידע ותמיכה הם מן הסתם די מומחים. אני יודעת שבתור מדריכי פנימיה לפעמים קצת קשה לנו לקבל אמירות כמו שאני הולכת להגיד, ואני מודה שאני אפילו מרגשיה טיפה רע לכתוב את זה בחברת אנשים כל כך משקיענים.. אבל בכנות, תזכירי לעצמך שהבעיה היא שלו, הוא צריך כרגע להתמודד איתה ואי אפשר להתמודד במקומו. זה ממש לא יעזור לו. כמה שזה מה שהיינו מתים לעשות (אני ..אדבר בשם עצמי) ,אי אפשר לקחת אותם הביתה ,לנעול את הדלת ולחבק ולחבק ולחבק חיבוק ענקי.. לגבי החוק עד כמה שהבנתי אין חובת דיווח על סמים, וחוצמזה הוא כבר לא קטין, אז כל הענין של חובת דיווח הוא שונה.. בהצלחה רבה
 

my sTar

New member
האמת

שממש מאתמול כשקראתי את ההודעה שלך חשבתי על זה ולא כל כך מצאתי מה להגיד לך..
אולי תנסי לדבר עם ער"ן או עם על"ם שיוכלו לייעץ לך? [לעלם יש פורום באינטרנט ותוכלי לשאול שם yelem נראה לי] זה באמת מצב מאוד מאוד מורכב ובעייתי, הוא לא יכול לדבר עם מישהו מהצבא? משקית ת"ש או משהו בסגנון? בכל אופן, חשוב מאוד שלא תיקחי את האחריות המלאה על עצמך - הילד אחראי על עצמו ואחראי על המעשים שלו וגם על הטעיות שהוא עשה בעבר , חשוב מאוד לתת לו חיזוקים חיוביים ולעודד אותו להמשיך "בדרך הטובה" ולגבי חובת דיווח אני לא חושבת שהוא חל במקרה הזה. בכל אופן, שיהיה ממש ממש בהצלחה תחזרי לעדכן ולהגיד לנו מה קורה עם זה ועם הילד.
 
תודה :) התלבטות נוספת...

תודה לשתיכן. שתדעו שזה מעודד.. אתן לגמרי צודקות. לפני כשנתיים עשיתי לעצמי שיחת משמעת (
) על כל העניין של "לא-לקחת-אחריות-על-החיים-שלהם", לצמצם את עצמי לגורם מקשיב ולשדר להם באופן חד משמעי שכיף לי לדבר אתם, שאני אקשיב, ואסע רחוק מאד כדי להיפגש אתם א-ב-ל שיש הרבה תחומים שאני לא יודעת ולא מעוניינת לייעץ בהם. האיזון בין לא להיות מדריכה שלהם לבין להמשיך ולשמור על הקשר הוא מסובך. בכל אופן הם לאט-לאט הפנימו את זה. ודוגרי, מוזר לי זה שהם בכלל עדיין מתקשרים. והאמת שזו הדילמה של חיי, ונורא מעניין אותי לשמוע מה דעתכם: מאז שקרה אסון רציני לאחד החניכים (בוגרים), עברתי טלטלה דיי רצינית ושברתי את הראש לגבי המקום שאותו מותר לי לתפוס. עד כמה מותר לי להתערב ולהידחף. כי אם הייתי יכולה להחזיר את הגלגל אחורה- אין לי שמץ של ספק שלמען החניך ז"ל הייתי הופכת את העולם, גם אם זה אומר לחיות תקופה מסויימת במקומו- כלומר הייתי מתקשרת לקצין העיר כדי לאתר אותו, הייתי נוסעת אליו הביתה, הייתי מתעקשת איתו... ומה לא... ומצד שני אני יודעת בתוך-תוכי שכל זה לא אפקטיבי. כי הבן אדם שרוצה להיגמל- חייב לעשות את הצעד בעצמו, ואדם שרוצה להשתנות חייב להתמיד לבדו, ובסופו של דבר, לא יעזור בית דין, הם זה הם ואני זה אני... קראתי מלא ספרים בנושא בזמן האחרון, ואשכרה כמעט כולם חוזרים על עצמם... המטופל צריך ליזום... א-ב-ל מה עם החריגים???? כשבן אדם עומד על סף תהום, קשה לי מאד לקבל את התפיסה הרווחת בעולם ולחכות שהוא יזום והוא יעשה את הצעד הראשון. לפעמים כל כך ברור לי שהם בחיים לא יעשו את הצעד הראשון ושהתהום קורץ להם הרבה יותר מכל דבר אחר. כל כך יותר קל להציל בן אדם רגע לפני מאשר לנסות ולחלץ אותו אחר כך... סמים זה טוטאל-לוסט, לך חפש אותו אחר כך ברחוב... רוב החניכים מסוגלים לעמוד על הרגליים, להתמודד עם סיפור החיים שלהם ולהמשיך הלאה. אבל יש גם כאלה שלא. אמנם מעטים אבל הם קיימים. מה עם אלו שממש עוד שניונת נופלים? שהם מאותתים לנו איתותים אחרונים ומתים לגלגל הצלה אחרון... מה איתם???!!! גם ביהדות- המצווה הגדולה ביותר של צדקה זה להעמיד בן אדם על הרגליים רגע לפני שהוא נופל ולא לחכות עד שהוא עני מרוד... (אלו היו שישים שניות של מסורת בתפוז
). אחחחחח, קשה קשה... בכל אופן, תודה לכן. לקחתי את העיצות שלכם לגבי עלם, ארן, המלחמה בסמים והרווחה. ניסיתי לברר איתו שוב אם יש עוד גורם שהוא יכול לערב בעניין, אבל כמו ששיערתי- אין לו. (אין לו הורים, לא בקשר עם הפנימייה שלו, משקית לא באה בחשבון וכו'... העלתי ים של שמות של אנשים - והוא פשוט פוחד לפתוח את הפה.) נראה לי שאני פשוט אדבר איתו יותר בהרחבה, אספר לו ישירות את כל ההתלבטויות שלי, אפרוש לפניו את החששות שלי ואדרוש שהוא ימצא מישהו מוסמך לדבר איתו. חוץ מזה אני אתן לו את הטלפונים של העמותות שהצעתם. שוב תודה!!! סליחה ששיגעתי וקצת דיכאתי... אין עליכם! באמת! :)
 

me991

New member
איזה יבוש

כתבתי לךהודעה ארוכה ומרתקת..ומושקעת.. והיא נמחקה!!!! (אני אקח אחריות- אני מחקתי אותה בטעות.)
אם הדבר מדיר שינה מעיניך תגידי ובמשמרת לילה הבאה שלי אני אנסה לשחזר.. בהצלחה בינתיים
 
איזה מותק.

אחחחח, איזה באסה שנמחק! אבל לא נעים לי להטריח... בכל אופן העיקר המחשבה ותודה! :) יהיה בסדר בסוף! (בסוף כולם מתים...)
 
למעלה